לשדך גוי וגויה - האם אסור ?

מתפעל

ברוך השב!

נראה לי שהאשכול נפתח כהמשך לאשכול שהיה בח"ח (ונעלם... איני מוצאו) על השאלה האם מותר לשדך בין שני יהודים שלא ישמרו מצוות טהרת המשפחה. בתוך הדיון שם עלו גם השאלות של מתפעל שהובאו כאן.

אם האשכול בח"ח יוחזר, כדי ללנקקו הלום, כיון שיש בו נתונים מעניינים.

אשר על כן אני ממליץ להרחיב את הדיון גם לשידוכים בין מי שאינם, עדיין, שומרי מצוות.

***
איני מכיר או זוכר רמב"ם שאוסר לשדך בין שני גויים. כמו כן, הדבר נראה לי תמוה שיאסור הרמב"ם דבר כזה. הרי אין אנו מכשילים את הגויים בכך שאנו מכירים ביניהם ומאפשרים להם להשתדך. כמו כן, קשר האישות בין בני הזוג הגויים נבנה על ידי החלטתם להתחיל לחיות יחד, והוא נקטע ברגע שהם נפרדים, והם אינם צריכים מאומה פרט לכך. זאת מדין התורה והגמרא, אם גם החוקים במדינות מתוקנות שונים הם.

נכון הוא שיש איסורים לעזור לגויים בדברים מסויימים, פן הדבר יחזור ויזיק ליהודים. לכן מצאנו שאין מוכרים נשק לגויים. אבל מה החשש שיש כאן לפנינו? שמא יגדלו בן לעבודה זרה? (ולפי זה, בוודאי שאין איסור אם אין הם מאמינים בעבודה זרה)? שמא יגדלו בן שיהיה אנטישמי (הסברה נראית להפך, שיכירו טובה ליהודי שקישר ביניהם. ואולי זה תלוי בהמשך הקשר ביניהם? על כל פנים, תמיד אפשר לקשר בלי לומר שהשדכן הוא יהודי... ויש כאן פרטי פרטים שהזמן יכלה והם לא יכלו).

לפי זה קשה בעיני לקבל שהרמב"ם יאסור על דבר זה. ומסתבר לי שאיסור כזה יכול לעלות בשיטותיהם של מקובלים. (אמנם כידוע אני מפקפק בערך הקבלה, אבל הדבר מסתבר שלפי שיטות מסויימות בקבלה לא ראוי לחבר בין גויים).

כמובן, השערות הבאתי כאן, אבל מקורות לא.

***
האם מותר לשדך בין שנים שלא ישמרו מצוות, ובמיוחד - מצות טהרה?

הנקודה היא שהמשדך ביניהם מסייע לדבר עבירה, שכן לא יעברו על איסורי נידה.

לצערי, אין בידי להאריך בניתוח הסברות והכללים השייכים לענין זה, ואשמח אם יעשו זאת אחרים. (נקודה קטנה שראיתי באשכול ההוא בח"ח: במקרים רבים, עדיף לשדך שנים ביניהם כדי שלא ייכשלו עם אחרים...).

עוד באותו אשכול הביאו שאלה שנשאלה מפי שדכן, שמעניק את שירותיו לשומרי מצוות. האם מותר לו להענות למי שאינם שומרי מצוות (בינתים, אולי) ולמצוא להם שידוך.

בזה נראה לי להקל בוודאי, ואחד הטעמים, ולא הראשי שבהם, הוא משום איבה. כלומר שלא יאמרו שהדתיים/חרדיים מסייעים רק לחבריהם.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

 עם צאת השבת

מיימוני

דרך אגב: גם מי שטוען שזה חל על גויים בימינו, הרי בחברות רבות של גויים כיום הקשר בין זוגיות לילודה הוא ממש לא-הכרחי בשני הכיוונים, בודאי ביחס לעבר. כך שגם מצד זה אפשר לשקול להקל.

שאלה: עבד עברי, אדונו יכול לשדך לו שפחה כנענית, והוולדות - גויים ברשות האדון.
האם בנתינת השפחה לעבד העברי, אין בעיה של הוספת גוים בעולם?

דתלפ

(יכולת לשאול גם מכך שהאדון משיא עבד כנעני בשפחה כנענית)

בילודת עבדים כנענים לא מוסיפים גויים לעולם אלא עבדים כנענים.

דינם של עבדים כנענים הו מין מצב ביניים בין גוי ליהודי ויותר קרובים ליהודי. מצד אחד הם אסורים לגויים ומצד שני אסורים ליהודים.

עצם הנתון בשאלתך שע"ע מותר בשפחה כנענית מראה שעב"כ אינו גוי שהרי ע"ע אסור בגויה, אלא 'קרוב ליהודי' (שמותרים לע"ע ואמה עבריה).

כשישתחררו דינם שהרי הם גרים לכל דבר ועניין, ג"כ מראה שיצאו מגיותם ואינם נכללים בשאר דיני גיור.

כ"כ עבד כנעני חייב במצוות כאשה, בשונה מגוי שחייב רק בשבע מצוות בני נח.

_________________

כיון שגם אני התקשיתי במציאת המקורות שציין נישטאיך, עשיתי חיפוש בפרוייקט השות.

זה מה שמצאתי:

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כו עמוד א

מתני'. בת ישראל לא תיילד את העובדת כוכבים, מפני שמילדת בן לעבודת כוכבים, אבל עובדת כוכבים מילדת בת ישראל. בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים, אבל עובדת כוכבי' מניקה בנה של ישראל ברשותה.

גמ'. ת"ר: בת ישראל לא תיילד את העובדת כוכבים - מפני שמילדת בן לעבודת כוכבים, ועובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל - מפני שחשודין על שפיכות דמים, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: עובדת כוכבים מילדת את בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה, אבל לא בינה לבינה. ור"מ אומר: אפי' אחרות עומדות על גבה נמי לא, דזימנין דמנחא ליה ידא אפותא וקטלא ליה ולא מתחזי. כי ההיא איתתא דאמרה לחברתה: מולדא יהודייתא בת מולדא יהודייתא! אמרה לה: נפישין בישתא דההיא איתתא, דקא משפילנא מינייהו דמא כי אופיא דנהרא. ורבנן? א"ל: לא היא, במילתא בעלמא הוא דאוקימתה.

***
כלומר, ר' מאיר קובע שאסור למיילדת יהודיה לסייע ליולדת גויה ללדת. והטעם, לפי שסופו של הבן לגדול לעבודה זרה. ונראה שדעת הכל היא, לפי שחכמים נחלקו עליו בשימוש במיילדת גויה עבור יהודיה (כאשר יש שמירה עליה), אבל בעיקר דבריו שלא ליילד גויה לא מצאנו מחלוקת.

ובגמרא שם אמרו על זה:

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כו עמוד א

ורמינהו: יהודית מילדת עובדת כוכבים בשכר, אבל לא בחנם! אמר רב יוסף: בשכר שרי משום איבה.
סבר רב יוסף למימר: אולודי עובדת כוכבים בשבתא בשכר שרי משום איבה;

וראו שם שאביי חלק ואמר שאם יכולה להשתמט בתואנות שונות לא תעשה כן.

ורבנו המאירי כתב על זה:

"הרבה ראינו שמתפלאים על שבזמנים אלו אין אדם נזהר מדברים אלו כלל, ואנו כבר ביארנו עיקר כוונת הספר על איזו אומה היא סובבת (ומביא ראיה מדין "ימי אידיהן" שאינו נוהג בזמנו, ולכן) ... הם כולם לאומות הקדומות שלא היו גדורות בדרכי הדתות והן אדוקות ומתמידות בעבודת האלילים והכוכבים והטליזמאש שכל אלו וכיוצא בהן הם עיקרי עבודה זרה..." (מאירי לדף כו א).

ובהמשך:

"ומעתה יהו דברים אלו מיושרים על לבך, ולא נצטרך להשיבם בכל דבר ודבר, אלא שתהא אתה בוחן באי זו אתה מפרשם על האומות הקדומות ובאי זו אתה מפרש על כל הכל, ובין ותדע".

(שיטת המאירי שמכנים "הסובלנית לגויים" נידונה במקומות שונים, ואיני זוכר היכן בפורום. והבאתי כדי לא לאבד דבר טוב וכדי לראות צדדים שונים סביב השאלה שלנו והנחות היסוד שלה).

אשר לתוס' שמסיק מכאן לגבי איסור שידוך, לא מצאתי בשום מקום גם באמצעות חיפוש. הקרוב ביותר שמצאתי הוא:

תוספות מסכת עבודה זרה דף יט עמוד ב

הגיע לכיפה כו' - ואית ספרים דגרסי אין עושין תכשיטין לעבודת כוכבים קטלאות נזמים וטבעות ר"א אומר מותר אכן נראה דלא גרס דלא מסתברא שיתיר שום תנא לעשות לכתחלה תכשיטי עבודת כוכבים ואין לומר דשרי ר"א משום איבה כדשריא בפ"ב (לקמן דף כו.) לילד את העובדת כוכבים דלא דמי דהתם ודאי איכא איבה דליכא לאשתמוטי אבל הכא איכא לאשתמוטי למימר דאסר לן למעבד שום תכשיטי עבודת כוכבים

בלי להסביר את הנידון בפרטי פרטים (שהוא חשוב ומעניין) די לנו לראות שתוס' מציין למשנתנו ולהיתר "משום איבה". אבל לענין שידוך אין כאן.

עשיתי חיפוש על "לילד" (ו"ליילד") ועל "אפרים" ולא מצאתי בתוס' של פרוייקט השות מאומה ממה שהביא נישטאיך. ואולי ציטט מספר אחר ולא מהתלמוד המודפס שלנו?

יבוא נישטאיך וילמדנו.

 "אי יאות לשדך נכרים", הרב שלמה שניידער, המאור,  רכד 8-10.