הרב גרילק "אצלנו הכל נעשה מן היד אל הפה"

צריך לדעת לקרוא עיתון !! ישנם כותבים שנחשבים לחרדים ממוסדים (יחסית,כמובן) והם מצליחים לבטא את ביקורתם החדה בהצנעה שיקשה לשים לב ולתןפסם על זה.

אני ח"ו לא מעריך כ"כ עיתונאים,שאני בא לדקדק בלשונם,אבל מדובר כאן בקטע קצר שהוא בהחלט "שווה" עיון..

הרב גרילק בטורו השבוע מעלה טענות שאם יתקבלו הם יכולות לגרום לזעזוע ואפילו לרעידת אדמה בבסיסי החשיבה החרדיים כיום.. אני לא בטוח שהוא התכוון לכך ואולי הוא גם לא מודע לזה,כיוון שהוא כותב את ביקורתו על נושא אחד ספציפי,אבל כאמונים על שיטת הלימוד של הבנת דבר מתוך דבר - טענותיו יכולות לגרום לזעזוע.

תחת הכותרת "שקט,אנו ישנים כעת" שוטח הרב גרילק מאמר על חוסר התיכנון שמאחורי האי הצלחה בהסברה החרדית כלפי החילונים..
הנה ציטוט של סוף הכתבה - אולם,אצלנו הכל נעשה מן היד אל הפה. אין לנו מכוני מחקר שכאלו. אין עוסקים אצלנו ביצירת ניירות עמדה העשויים לסייע לנו בהבנת ה"אוייב". ניירות שנכתבו אחר מחשבה מעמיקה שיעניקו לנו גישות של הסברה נאותה. אגב, מתי יזמה היהדות החרדית איזה מפגש קטן על כוס קפה או על ארוחה דשנה עם עיתונאים חילוניים,יוצרי דעת קהל, כדי לבדוק יחד בגובה העיניים ובלי התלהמות את ניגודי ההשקפות ואת הדעות הקדומות המעיבים על היחסים בינינו? וכו'. עד כאן ציטוט..

מס' שאלות לר' גרילק

1. "אצלנו הכל נעשה מן היד אל הפה" - למה אתה מתכוון ב"הכל", האם אנחנו שאנו אור לגויים בפיתוח השכל האם אותנו אתה מאשים שאנחנו עושים דברים בלי לחשוב ובלי לתכנן, האם אנחנו שיש לנו "דעת תורה" אותנו אתה מאשים שאנו עושים בלי תיכנון ובלי יד מכונת ??

2. "אין לנו מכוני מחקר שכאלו" - מאיפה מגיעה הטענה הזו, האם זה אומר שאתה בעד שנקים מכוני מחקר במקום כמה כוללים, האם אתה מודע לזה שבשביל לחקור תחום דרוש נסיון והתמחות,מינימום תואר שני במדעי החברה וכד', האם זה אומר שאתה בעד שחלקנו נלך לאוניבסיטאות ??

3. "אין עוסקים אצלנו ביצירת ניירות עמדה העשויים לסייע לנו בהבנת ה"אוייב". - ניירות עמדה, מאן דכר שמיה אצלנו מה רע בכמה מראי מקומות.. "הבנת האוייב" אתה מודע לזה שבשביל להבין אותם טוב צריך להסיר את הכובע וחליפה לכמה ימים של התחככות ממושכת, ולחיות איתם לטוב ולרע את המושגים שלהם ואת מבנה הנפש והערכים שלהם..?

4. "מתי יזמה היהדות החרדית איזה מפגש קטן על כוס קפה או על ארוחה דשנה עם עיתונאים חילוניים" - למה אתה מציע את המפגשים השקטים על כוס קפה לליבון נושאים על ידי "אנשים" ולא ע"י עסקנים ורבנים רק בתחום הזה של הסברה וחילונים,מה עם כל הנושאים שבוערים על סדר יומה של היהדות החרדית,וכי הם לא צריכים ליבון שקט על כוס קפה ביננו לבין עצמנו ?? אל תשכח שאסור לשבת בבתי קפה בב"ב אחרי השעה 8 בערב..

5. "כדי לבדוק יחד בגובה העיניים ובלי התלהמות את ניגודי ההשקפות ואת הדעות הקדומות המעיבים על היחסים בינינו? " - ממש אחרית הימים.. מאיפה אתה בטוח שפתאום יעלמו כל האיטרסים ו"היצר הרע" שלהם, איך חילונים יכולים לדון איתך בלי התלהמות ועוד בגובה העיניים, הרי חונכנו שאצלהם שולטות המדות הרעות ושאר מרעין בישין.. ?

6. שמא כוונתך במאמר זה בעצם לומר לנו החרדים הפשוטים, שכל השנים עובדים עליכם הרבנים והעסקנים, הם "החילונים" יודעים טוב ממכם לחקור ולנתח דברים,ואפילו קצת לדון בשאלות יסוד בצורה שקטה וענינית, וגם אין להם כ"כ רוע כמו שחשבתם.. ושרק אצלם שקיים "תרבות" של מחקר ודיון יכולה להתפתח חשיבה מסודרת ומתודה ענינית.. - האם לזה התכוונת הרב גרילק ?

לפי מה ששמעתי על גרילק הוא יסכים עם רוב השאלות, אלא שכמובן הוא לא יוכל להודות בזה. וישנה תחושה שהביקורת על החסר במתודה בחשיבה החרדית, תופסת תאוצה גם בתוך הציבור שלנו.. האם גם אתם חשתם בשינוי?

דומני שאפשר כבר לומר את זה בקול.
החברה החרדית עברה את נקודת האל-חזור, ויש העזה (איטית) להכניס שיקולים מציאותיים שלא כתובים בספרים (למעשה הם בהחלט כתובים אבל ברמת התוכן) , לתוך השיקולים הציבוריים.
   צפיתי שזה יקרה לפני כמה שנים , ועדין יש כמה שלבים בדרך , אבל זה דבר שקורה, והופך להיות מודע יותר ויותר, הדברים האלה של הרב (?) גרילק הם בסה"כ עוד ראיה לדבר.
      

[מה זה רב? יש למילה הזו משמעות?]

מיכה, העלית תובנה מאוד נכונה,אבל כשהנדון הוא "הסברה חרדית" זה לא ה"אגדה" שפורצת את סורגי ההלכה, אלא הריאליות שפורצת את הבועה שבה נמצאים עמך ועסקנייך.. 

ולאישציפור, לדעתי אפשר לומר שכ 30% מהציבור עבר את שלב האל חזור, אבל לא כל הציבור החרדי.

המביט,
קשה לי להעריך את הדבר באחוזים, הטענה שלי היא שכציבור יש כאן מסה קריטית, כך שגם אם מדובר על 30% נניח, לא מדובר בשולים אלא בחלק בר השפעה על כלל הציבור (כולל אלו שלא עברו במודע ובפועל את הנקודה) כך, שבמוקדם או במאוחר,  כלל הציבור יבין שכדי לחיות וכדי לקיים את התורה כראוי, צריך לדעת ולהבין ברמה כלשהיא את מציאות החיים בעולם.
 (מן הסתם ישאר מיעוט מסוים שיסגור את החומות עוד ועוד מפני הפחד)  

לידיעתך:

האגדה היא הריאליות של העולם. הבעיה של חלק מהחרדים (ולא רק הם) שחושבים שאגדה היא דבר בלתי ריאלי בעליל.

ועל זה אמר משה: מי יתן כל עם ה' נביאים.

וכן הוא אומר: לא בשמים היא , כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו.

וזה שהכתוב אומר: לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו - כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי.

רק הערת ביניים: מנין ההנחה שמחקר שיטתי והכנת ניירות עמדה דורשת לפחות תואר שני במדעי החרתא? היא דורשת התפנות ומוכנות לעסוק בזה, וגם מעט אינטליגנציה ויכולת ביטוי. כל הדברים הללו לא בהכרח נקנים בתואר שני במדעי החרתא, ובודאי לא דורשים אותו.
כעת אפשר להמשיך...

_________________

מיכי

[מיכה -
על המשפט - "האגדה היא הריאליות של העולם" (בנוגע להקשר אין לי מושג).]

פרוטגרוס, לטעון שאצלנו הכל מהיד אל הפה - זה בעצם לשלול את עתידה של היהדות החרדית בצורתה העכשווית.

מי כמונו יודעים (וכבר כתב את זה מאיר ) שמרוב הלחץ המשפחתי, הכספי, והחברתי, שהציבור המבוגר שרוי בתוכו,אין לו זמן לתכנן לטווח הארוך והבינוני בשום תחום מתחומי הקיום - ילדים,שידוכים,טיולים וכו'. המושג של לשבת בנחת ולפתוח דיון לחשיבה מחודשת קיים בציבור שלנו בהרבה פחות מאשר בציבור "הנאור" (גם בגלל שבאופן טבעי יש להם פחות נושאים לדיון)..

יוצא לי באופן יחסי להפגש הרבה עם חילונים משכילים בני 25+ ואין לי ספק שיש אצלם באחוזים גבוהים יותר מאשר אצלנו אנשים שהם פתוחים להעלות ולדון בדברים חשובים (אני לא כ"כ מסתדר וגם לא כ"כ מעריך את צורת החשיבה שלהם-אבל זה נושא אחר) מאשר אברכים בני גילם.. ולדעתי יש לזה תוצאות קשות על היכולת לסמוך על החשיבה החרדית של מבוגרים..

אני משער שהרבה מהקוראים יתקפו אותי ויעלו על נס את החשיבה המתוחכמת הישיבתית לעומת בוגרי אוניברסיטות שלא עמלו ולא שקדו ברצינות על תלמודם, אבל לדעתי כל זה נכון בגיל הצעיר (25-) אבל אח"כ היתרון החרדי לרוב נמוג אל תוך בור של צמצום וצרות המוחין..

איך הגעתי לכל זה מדבריו של גרילק ? - המשפט של "אצלנו הכל נעשה מהיד אל הפה, אומר בשבילי הרבה, וכבר אמרתי שאולי הוא לא התכוון לכך,ובאמת שזה לא משנה.

[פרוטגורס,

יש איזה קו לוגי בדבריך, שאיני מצליחה לעקוב אחריו (אני מדברת על העניין העקרוני, כי כאמור - ביחס לחברה החרדית אין לי מושג) - 
אתה טוען ש"הסברה טובה, יכולה להועיל במדינות מערביות" (ואני מניחה, ע"פ ההמשך, שאתה מתכוון כאן ל"מערביות" במובן המחמיא של המילה), אבל גם טוען שיש בחברה הזקוקה להסברה טובה יותר "ליקויים רבים" ושיש לה "דרישות מפליגות" מצד אלה להם היא מבקשת להסביר. כלומר, מצד אחד אתה מאמין שיש צורך בהסברה טובה ומושקעת, אבל רק כל עוד יש מאחוריה תוכן ראוי. כמו כן, אתה מניח שכאשר יש לחברה מסויימת "דרישות מופלגות" מן החברה אליה היא מפנה את הסברתה, ההסברה לא תעבוד. אם יורשה לי לסכם את עמדתך - אתה מאמין שהסברה עובדת כאשר היא מסבירה משהו נכון וטוב, וכאשר מערכת היחסים בין המסביר למוסבר שוויונית.

אם יש בדבריך עיקרון כלשהו, הרי הוא צריך להיות ישים תמיד, לא? מדוע, אם כן, הוא נכון רק לגבי החרדים ולא לגבי חברות אחרות שהשקיעו "את כל המשאבים שרק אפשר" בהסברה?]

הסברה לקהל אפשרית רק כאשר יש הבנה וכבוד לעמדותיו של אותו קהל.  כיום כל אלה חסרים בפנייה החרדית לחילונים.

אמשלום

הצבעתי על שתי נקודות נפרדות,

א. מובילי דעת הקהל בחברה החילונית ישראלית, הם בעלי טמפרמנט תעמולתי מיסיונרי גבוה מאוד ביחס לעמיתיהם בחברה המערבית, הם אדוקים ביותר לאמונות האופנתיות [המתעדכנות בקצב מהיר] אותם הם מקדמים בקנאות רבה, ואבוי לו לאותו ציבור שיעמוד בדרכם, נחישותם ה'דתית' הלוהטת,  מזכירה את חוגי 'נטורי קרתא', ובשל כך, קשה יהיה לשכנע את אותה קבוצה בשיטות הסברה תרבותיות, וכדוגמא לזאת הבאתי את מסע ההסברה האדיר של ציבור המתנחלים שנפל על אוזניים אטומות  ולו מין ההיבט ההומני הבסיסי שלא לומר  מין ההיבט העקרוני\ציוני\אוניברסלי,

ב. גם לו היה ניתן לשכנע בצורה הסברתית, החברה החרדית נמצאת בבעיה עמוקה, היא לא רק מתווכחת עם החברה החילונית ואפילו לא רק שוללת, מבחינת החרדים החברה החילונית אינה לגיטימית בעצם מהותה (בצדק מבחינתם), בניגוד למשל, לחברה החרדית בארה"ב ששכניהם הגויים הם לגיטימיים בהוייתם, בצורה כזאת, קשה מאוד לשכנע.

לו השכילו החרדים, והיו ממקדים את המאבקים על אופיה היהודי של המדינה, באופן יותר נקודתי בלא לגלוש לעובדה, שצריך לחנך את 'הציונים הארורים מחטטי שיכבי' יתכן והיה יותר סיכוי, וזאת כאמור, אילו הפרטנרים החילוניים [מעצבי דעת הקהל] לא היו נטורי קרטא.