רבי חיים סולובייצ'יק (
1853 - 30 ביולי 1918 )
(המכונה "רֶבּ חיים מ
בריסק " או סתם "רֶבּ
חיים"), מהגדולות
שבדמויות הרבניות ב מאה
ה-20 ואבי שיטת בריסק
בלימוד התורני. אביו היה
ה רב יוסף בר סולובייצ'יק ,
ראש ישיבת וולוז'ין , העיר
שבה נולד ר' חיים.
הבן הלך ל סלוצק בעקבות
אביו שנאלץ לפרוש מה
ישיבה . אך הוא חזר אליה
ב- 1873 . כמה שנים אחר
כך, בגיל 27 נהיה ראש
ישיבה כמשנה ל נצי"ב . ב-
1892 , עם סגירת הישיבה
נעשה לרב העיר בריסק ,
אם כי לא התעסק בפסיקת
הלכה יומיומית.
היה ידוע בהחמרות
מרובות, אך יוצאי דופן היו
עניינים של פיקוח נפש ,
שבהם היה מיקל מאוד.
למשל, הקל מאוד בשמירת
צומות לאלו שהיו חולים.
כאשר טענו כנגדו על כך
שהוא מקל בדיני הצומות,
אמר שהוא מחמיר בדיני
פיקוח נפש. מסופר גם
שבאחד מלילות יום כיפור
כשנדרש כסף לפדיון
שבויים משלטון ה צאר ,
הורה שלא יתחיל בתפילה
עד שהכסף ייאסף
מהציבור, והציבור נדרש
להביא אותו במזומן בליל
יום כיפורים עצמו.
יחסו ל חסידות היה מעורב.
למרות היותו ליטאי ,
ומתלמידי תלמידיו של
הגאון מווילנה , הכיר
בחיוניותה, אף שהוא
בעצמו לא התנהג לפיה. ה
אדמו"ר הרש"ב מלובביץ
היה בין חבריו הקרובים
ביותר, והוא אף לחם עמו
כתף לצד כתף נגד הגזירות
השונות של רוסיה
הצארית.
הייתה לו השפעה ציבורית
רבה, והתנגדותו ל ציונות
הייתה חריפה. על אף
קנאותו היה ידוע כרחב לב
גם כלפי הרחוקים מדרכו,
אם כי לא לאידאולוגיה
שהם ייצגו.
בנו, הרב מבריסק , ונכדו
הרב יוסף דב סולובייצ'יק ,
היו רבנים מפורסמים
ביותר גם כן, ונחשבים
כממשיכי שושלת בית
בריסק .
עד היום קיימים בקרב ה
חרדים "בריסקאים",
שאחד ממאפייניהם
הבולטים הוא הניכור
למדינה והסירוב להשתתף
בבחירות.
הוא עצמו העלה על הכתב
רק מעט מחידושיו ואלו
התפרסמו אחרי מותו.
[ עריכה ] מורשתו בלימוד
גמרא
ערך מורחב - שיטת
בריסק
השפעתו על שיטות
הלימוד הנהוגות כיום
בישיבות מכרעת. הוא
ותלמידיו נהגו לנתח כל
גורם בסוגיה ה תלמודית
לחלקיו, בדרך כלל ל"שני
דינים" שונים המעורבים
בו. בדרך זו נתנו מימד
חדש של עומק ל תלמוד ול
רמב"ם , ונפתחה הדרך
להוסיף ולהעמיק בשאלות
ובתירוצים.
אופיינית לו החלוקה בין
"חפצא" לבין "גברא" - אם
ההלכה נאמרה לגבי החפץ
או לגבי האדם. למשל,
החובה לבער חמץ ערב
פסח - האם פירושה
שלאדם לא יהיה חמץ או
שמא שהחמץ יתבער.
לכאורה נראית זו שאלה
עקרה. למעשה ניתן להבין
על ידה הבדל חשוב בדין.
אם העיקר הוא שלאדם לא
יהיה חמץ, מה משנה כיצד
הוא יבער אותו. ממילא כל
דרכי ביעור החמץ כשרות.
אם הדגש הוא על כך
שהחמץ יתבער, ייתכן שיש
דווקא דרכים מסוימות
שבהן עליו להתבער.
כיוצא באלו הוא תוהה על
הבנת מושגים הלכתיים
רבים, ומתווה דרך לשיטת
החקירה הישיבתית
ליטאית הרווחת היום.
אחת ההשלכות של שיטתו
על הישיבות בימינו היא
ההתמקדות המעמיקה
בסוגיות והעדפתה על
רכישת ידע ושליטה
רחבים בתלמוד. על כך
נמתחה ביקורת חריפה.
[ עריכה ] מתלמידיו
הרב איסר זלמן מלצר -
מחבר ספרי אבן האזל על
ה רמב"ם , בצעירותו הרב
של סלוצק ו ראש הישיבה
שם, ובערוב ימיו ראש
ישיבת עץ חיים ב ירושלים .
יש לציין ששיטת לימודו
הייתה שונה קצת משיטת
רבו.
הרב שמעון שקאפ - ראש
ישיבת גרודנה ומחבר ספר
שערי ישר . הרב יצחק זאב
סולובייצ'יק מנה אותו בין
תלמידי אביו, על אף
ששיטת לימודו שונה משל
רבו.
בנו, הרב יצחק זאב
סולובייצ'יק
הרב ברוך בער לייבוביץ -
מסבר ספר ברכת שמואל
ראש ישיבת קמניץ .
נכדו, הרב יוסף דב
סולובייצ'יק מ בוסטון
(מתוך ויקיפדיה)
 |
|
|
