בית פורומים עצור כאן חושבים

ראה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-7/8/2010 22:11 לינק ישיר 

וזבחת פסח וה' אלוהיך צאן ובקר (לא הצלחתי להעתיק את הטעמים)

פירוש רש"י ידוע, צאן לפסח ובקר לחגיגה
לפי רש"י חלוקת הטעמים צריכה להיות שונה, כגון
וזבחת פסח לה' אלוהיך צאן ובקר (וזבחת בקדמא, פסח באזלא, לה' בדרגא אלוהיך בתביר צאן בטפחא ובקר באתנחתא) כדי שיהיה ברור שבקר הוא נפרד ואינו עולה על הפסח שלפניו.





תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 07/08/2010 22:12:59




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/8/2010 23:15 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:
הקב"ה ידע מה יקרה, הוא הכיר את החברה.

רק לפני 75 שנים. צעק מנהיג הציונות ז'בוטיסקי- חסלו את הגולה- לפני שהיא תחסל אתכם,  -אסרו הרבנים לארוז את המזודות


ירוחם: ימות המשיח, חמש מיליון חילונים שמעו לדברי הרבנים,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2010 23:22 לינק ישיר 

 שבוע טוב לכולם

(כו) רְאֵה אָנכִי נתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה:

כלל גדול מהאבן עזרא בעניין ברכות וקללות,

והברכה - תוספת טובה. והקללה - מגרעת,

אנא תפסיקו לפחד מקללות ומברכות,,,,,
 
ולמה גם מברכות ? כי לפעמים אנשים עובדים עליינו בעינים עם ברכות, והבינו,,,,




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2010 23:28 לינק ישיר 

מקס
הירא את דבר ה' נס מהגולה לכל מקום אפשרי, ואשר לא שם אל ליבו, נשאר, החילונים ראו את הירדים נשארים גם הם נשארו.

ימות המשיח התחילו רק 10 שנים אחר כך. על ידי יראי ה' האמיתים .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2010 23:46 לינק ישיר 

דברים פרק יג

(ב) כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת:

בעל הטורים דברים פרק יג      (ב) כי יקום בקרבך. בקרבך בגימטריא זו האשה :

הגימטריא נכונה- אבל מה רצה בה"ט לספר לנו בגימטריא זו?

למי מחקרים שקראתי- יד הצנזור בדבר- במקור היה כתוב -בקרבך נביא- = בגימריא זו האשה ובנה-

מענין כי בכל משנה התורה לא מוזכר המשכן- או ו עבודת הקרבנות  והפולחן. הם מישהו יודע תשובה על כך?





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/8/2010 00:41 לינק ישיר 

דברים פרק יד

) בָּנִים אַתֶּם לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת:

מה המיוחד במצוות אלו שהתורה מתחילה בבנים אתם לה'? היה מתאים למצוות שבת חגים וכד' אבל למה כאן זה מופיע?
 
נראה לי כי לא בכדי שינו חז"ל את - לא תגודדו-ל אל תעשו אגודות אגודות-

מה פתאום אתה עושה לך אגודה שלך מיוחדת  שאת חושב שהיא טובה מאחרים? הרי כולכם בנים לה' אלוקיכם. כולנו שוים לפני המקום.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2011 01:35 לינק ישיר 

בעל
ידוע דברי הקדושת לוי (בא) שכותב, חג המצות נקרא על שבח ישראל. ועיין ברש"י על פסוק ויאפו את הבצק עוגות מצות גו' וגם צדה גו'. ועיין ברש"י מגיד שבחן של ישראל כו', שמפורש בקבלה זכרתי לך חסד נעוריך כו', עיין שם. ונמצא נקרא חג המצות על שם שבח ישראל שאפו את הבצק עוגות מצות. ולזה בתורה נקרא יום טוב זה בשם חג המצות, כביכול השם יתברך מספר שבח של ישראל. ואנו קורין היום טוב בשם פסח על שם שבח השם יתברך ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח כו', שהוא שבח השם יתברך על דרך הפסוק אני לדודי ודודי לי". עי"ש.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2011 10:28 לינק ישיר 

איני יודע איך אפשר לפרש מגיד שבחן של ישראל- על הפסוק הזה

שמות פרק יב

(לט) וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם


שנתיים ימים בוקר וערב משה מודיע לעם כי הם עתידים לצאת ממצרים- ארבע ימים לפני כן בא ציווי מיוחד של משכו וקחו לכם- קרבן פסח. התאריך היה ברור וידוע  מתי יוצאים ממצרים.
ועם ישראל לא היה מוכן ליציאה, המזוודות לא ארוזות והצידה לא הכינו.- בקיצור הם לא היו מוכנים לצאת ממצרים- אולי גם לא רצו לצאת. כפי שהפסוק אומר בפרוש- כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה- המצרים לא נתנו להם להתמהמה. הם גירשו אותם.      זה שבח? זו בושה!
 ולכן תיקנו לקרא את מגילת שיר השירים  המלאה בהחמצה, החמצה גדולה.
בני ישראל רצו להשכיח את הבושה הזו, את הפאשלה הגדולה הזו, ולכן לא קוראים לחג חג  המצות- כפי שהתורה קוראת חג המצות, לשכוח ולהשכיח את הפאשלה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/8/2011 01:28 לינק ישיר 

המקום אשר יבחר ה'

דברים יב,ב:

אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, עַל-הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל-הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן. וְנִתַּצְתֶּם אֶת-מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת-מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן, וְאִבַּדְתֶּם אֶת-שְׁמָם מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא.

לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ שָׁם, לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה.

מבואר בזאת כי המקום בו יש לבנות את משכן ה' תלוי בבחירת השבט בו יבחר ה' - שבמקום נחלתו יש לשכן את בית ה' ולבוא שמה. נמצינו למדים כי מקום המקדש אינו עומד בזכות עצמו - אלא תפקידו ללוות את הנהגת עם ישראל - העומדת בין העם לאלוהיו - להביא את דבר ה'. ולפי זה נבין את גלגולי המשכן בכניסה לארץ ומה טעם לא בנה דוד את בית ה'.

שבתחילה, טרם כבשו בני אפרים את נחלתם עמד המשכן במקום מחנה יהושע - במקום שבו גלגל מהם את חרפת מצרים - שכרתו מחדש את ברית ה'. ושם שיכן יהושע את מפקדת הכיבוש.

ומיד לאחר שכבשו את נחלת בני יוסף - עבר המשכן לשילה הממוקמת בשטחם. לאחר מכן, בסוף ימי שילה נמצאה המנהיגות אצל שבט הכוהנים -  עלי הכהן, ואחר שחרב משכן שילה היתה ההנהגה מצויה באופן זמני בנוב עיר הכהנים.

כיון שהומלך שאול משבט בנימין, וכיון שהכרית את נוב עיר הכהנים עבר המשכן לגבעון הממוקמת בבנימין, ולאחר הדחתו והמלכת דוד - העביר דוד את המשכן לירושלים הנמצאת בנחלת שבטו – יהודהוהנה רצה דוד לבנות בית קבע לה' מתוך תמיהה הכיצד זה יגור הוא עצמו בבית ארזים וארון ה' באוהל...

אך המשמעות האמיתית של בית קבע בנחלת יהודה - היא שמלכות יהודה תהא עולמית, שהרי לא ניתן יהיה לאבד את שם ה' מן המקום ההוא, שעל כן האזהרה: אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם ... לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

ואת ימי מלכות בית דוד לא היה ניתן לקבוע בימי דוד - שמה יחטא ויסיר ה' חסדו מאיתו כפי שארע לשאול. שאכן   אוהל ה' יכול לעבור ממקום למקום "וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן". אך "בית" לא. 

ולפיכך, אף שסבר נתן הנביא לאשר לדוד לעשות ככל אשר בלבבו, היה דבר ה' אליו לאמר:

  • אין זה הזמן המתאים לבניית בית קבע, שמאז העליתי את בני ישראל שכנתי באוהל והתהלכתי ממקום למקום.
  •  אף לא דיברתי מעולם עם השבט שנבחר להנהיג את העם - לבנות לי בית ארזים. שכן לא היה עדין אחד שמלכותו תיכון עמדי לעד. 
  •  אך כאשר ימלאו ימיך בשלמות ובתום - ויהא בכך בכדי לכונן את ממלכת זרעך עד עולם - הוא יבנה "בית" לשמי...
  • ולכך מוסיף לומר "אֲנִי אֶהְיֶה-לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה-לִּי לְבֵן, אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, וְחַסְדִּי לֹא-יָסוּר מִמֶּנּוּ, כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ"

כלומר רק אחר שתעמוד בתומך עד תום ימיך - יזכה זרעך להיות כבן שגם אחר חטאו אביו הוא לעולם, משמע דוד עוד לא היה בן.

ובלשון המקרא: שמואל ב ז:

וַיְהִי כִּי-יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ, וַיהוָה הֵנִיחַ-לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל-אֹיְבָיו.    וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים, וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה.

וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל-הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה, כִּי ה' עִמָּך.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל-נָתָן לֵאמֹר:  לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד:

 "כֹּה אָמַר ה', הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי?!"

כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן.

בְּכֹל אֲשֶׁר-הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "לָמָּה לֹא-בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים?".

וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד:

"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן, לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי עַל-יִשְׂרָאֵל, וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ, וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.

וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד, וְלֹא-יֹסִיפוּ בְנֵי-עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה. וּלְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ.

וְהִגִּיד לְךָ ה' כִּי "בַיִת" יַעֲשֶׂה לְּךָ ה'.

כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, וַהֲכִינֹתִי אֶת-מַמְלַכְתּוֹ.

הוּא יִבְנֶה-בַּיִת לִשְׁמִי, וְכֹנַנְתִּי אֶת-כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד-עוֹלָם.

אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן, אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ, כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ. וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד-עוֹלָם לְפָנֶיךָ, כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד-עוֹלָם.

כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה, כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד.


אם כן אנו מוצאים את בית ה' כמקום ממנו יוצאת תורת ה' לישראל. ומכאן נבין את חומר אי שמיעה בקול השופט היושב במקום אשר יבחר ה':

כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין-דָּם ׀ לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ, וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל-הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.

וְעָשִׂיתָ עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה', וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל-הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל-הַשֹּׁפֵט, וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל, וְכָל-הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ, וְלֹא יְזִידוּן עוֹד.

משום שהמקום אשר יבחר ה' הוא המקום שבו נמצא השופט הראוי ולא להיפך, כלומר אין השופט הנחשב ראוי מגיע אל בית ה' שנוכל לפקפק שמא אינו כל כך ראוי, אלא להיפך - ה' מגיע אל השופט הראוי - ולפיכך המרת דבריו הינה המרת דברי ה', ולכך הדגיש שוב: וְעָשִׂיתָ עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה', וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל-הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל-הַשֹּׁפֵט, וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא

שאין זו פיסת אדמה קדושה אלא מקום אשר בחר ה' לשום את "שמו" שם – כלומר ללמד את רעיונותיו (ויקרא בשם ה').

 

ניסיון נביא המצווה ללכת אחרי אלוהים אחרים (קצת מתומצת ודורש הרחבה)

כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ, וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם. ל הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ, וּפֶן-תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת-אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה-כֵּן גַּם-אָנִי. לא לֹא-תַעֲשֶׂה כֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָּל-תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם.

אֵת כָּל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא-תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ.

כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם, וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר, נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. לֹא תִשְׁמַע אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא, כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם.

אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ, וְאֶת-מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן: וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר-סָרָה עַל-ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.

עלינו להבין את ניסיון העקידה שבא לפני אברהם אבינו, שבפסוקים הקודמים משה מעיד כי " כָּל-תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם:" ובאה אליו נבואה שהיא היפך רצון ה' - לשחוט את בנו לאל.

והתמודד בין ביטול דעתו שהרי "אֵת כָּל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא-תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ:" לבין זיהוי שכלי אלוקי - כי עליו לשמוע בקול "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" ולפי שסבר לשחוט את בנו אמר לו המלאך "עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה" שאינו סומך על שכלו אלא מבטל דעתו לפני הנבואה החדשה.

אך כאן לאחר שרכשנו את הניסיון מאבינו אברהם - אנו יודעים את עקרונות ה' באופן עמוק יותר, ולכך משה יכול לצוות שנבטל את הנבואה החדשה מפני הידע הקודם שלנו.

והמבחן כאן אינו ליראת ה' כי אם לאהבת ה'.

שאילו זה שאינו עובד את האלילים אך מיראת ה' - הרי שכשנביא ה' אומר לו שאפשר "ללכת אחרי" אלוהים אשר לא ידעתם - אם כן אין לו כל חסם וסיבה שלא לעבוד את האלילים.

אך האוהבים את ה' בכל הלב, והדבקים בדרכיו הרי הם  נחרדים מאפשרות בגידה ונטילת חופשה ממוסר ה' .

שאין נבואת הנביא כאן לבצע מעשה סתם, אלא לנטוש את הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ – ללכת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים. ואת דרך ה' אנו מכירים שהיא לעשות טוב, צדק ומשפט. ואילו הצעת הנביא היא אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם.



תוקן על ידי יהודים ב- 26/08/2011 01:32:17




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/8/2011 11:11 לינק ישיר 

הנושא היה המקום אשר יבחר ה'.  המקום לא ברור ואין כל נ.צ. למקום.  החיסרון בנ.צ. בולטת לעומת הר עיבל והר גריזים, שמקומם מפורש.
כלומר המקום אולי ניתן לשינוי- כמו שאכן  היו כמה מקדשים בא"י במקומות שונים, וכל בונה מקדש טען- כי זה המקום אשר בחר ה'!
שבט יהודה טען שזה ירושליים אפריים- שומרון. ודן -דן. והשאלה באמת למה אין ציון מקום מדויק. זה מתחיל כבר אצל אברהם.

בראשית פרק כב

(יד) וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְקֹוָק יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְקֹוָק יֵרָאֶה:
בו מתחלף העתיד בהווה ובעתיד




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/8/2011 13:10 לינק ישיר 

זה מזכיר את הרעיון על לך לך אל הארץ אשר אראך בלי לציין מיקום מדוייק
הדרך והמטרה והמקום המדוייק מתבררים בהמשך הדרך תוך כדי תנועה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2011 13:22 לינק ישיר 

ובאמת השאלה למה? למה בכל התורה כולה מוזכר א"י כארץ כנען? ולמה כן מוזכרים בצורה מדויקת הר הברכה והקללה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/8/2011 15:45 לינק ישיר 

את ההפתעה שומרים לסוף כמו שאומרים לילדים.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2011 16:01 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2011 16:16 לינק ישיר 

לכאורה מן הראוי להקפיד בכל פעם שמופיע הטעם רביעי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ראה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 6 7 8 לדף הבא סך הכל 8 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.