|
|
| נשלח ב-28/8/2011 16:08 |
 |
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | הנושא היה המקום אשר יבחר ה'. המקום לא ברור ואין כל נ.צ. למקום. החיסרון בנ.צ. בולטת לעומת הר עיבל והר גריזים, שמקומם מפורש.
כלומר המקום אולי ניתן לשינוי- כמו שאכן היו כמה מקדשים בא"י במקומות שונים, וכל בונה מקדש טען- כי זה המקום אשר בחר ה'!
שבט יהודה טען שזה ירושליים אפריים- שומרון. ודן -דן. והשאלה באמת למה אין ציון מקום מדויק. |
|
ירוחם, זה תורף דברי: "משום שהמקום אשר יבחר ה' הוא המקום שבו נמצא השופט הראוי ולא להיפך"
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2012 20:47 |
|
| |
טו,יב כי-ימכר לך אחיך העברי, או העבריה--ועבדך, שש שנים; ובשנה, השביעת, תשלחנו חפשי, מעמך. טו,יג וכי-תשלחנו חפשי, מעמך--לא תשלחנו, ריקם. טו,יד העניק תעניק, לו, מצאנך, ומגרנך ומיקבך: אשר ברכך י-הוה אלהיך, תתן-לו. טו,טו וזכרת, כי עבד היית בארץ מצרים, ויפדך, י-הוה אלהיך; על-כן אנכי מצוך, את-הדבר הזה--היום. טו,טז והיה כי-יאמר אליך, לא אצא מעמך: כי אהבך ואת-ביתך, כי-טוב לו עמך. טו,יז ולקחת את-המרצע, ונתתה באזנו ובדלת, והיה לך, עבד עולם; ואף לאמתך, תעשה-כן.
פשטיה דקרא שאף אמה נרצעת, חז"ל דרשו שהקטע האחרון מתיחס להענקה ולא לרציה. נניח כדבריהם, מדוע אם כן הוא נכתב כאן ולא לעיל בפסוקים העוסקים בהענקה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2012 23:12 |
|
| |
בעל אם תבדוק יש ערבוב של נושאים גם בהרבה נושאים בפרשה ולא רק זה.
דברים פרק יד פסוק א
בָּנִים אַתֶּם לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת: תהיתי השבת מה ראו חז"ל לפרש פסוק זה כלל וכלל לא כפשוטו
יבמות דף יג : לא תתגודדו, לא תעשו אגודות אגודות.
אלא חז"ל ידעו כי תמיד כשמת איזה גודויל, הבנים מתחילים לעשות אגודות אגודות. כל אחד מקים חצר משלו, קהל משלו וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2012 13:55 |
|
| |
דברים יג יד יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל, מִקִּרְבֶּךָ, וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם, לֵאמֹר: נֵלְכָה, וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם. רש"י. אנשים ולא נשים. מעניין כי להסית נשים "כשרות". ז כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ, אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר: נֵלְכָה, וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ, אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2012 13:57 |
|
| |
ייתכן
הערה מענינת, אבל שים לב שהתורה ריבתה נשים בפירוש.
ואם לא יאשימוני במגדריות, ארמוז שיש לחלק בין פרט לצבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2012 14:10 |
|
| |
מעניין איך אפשר להדיח בלי להסית?
ראוי לציון את- כי יסיתך אחיך בן אמך- ולמה לא בן אביך?
כנראה שהתורה כיוונה לאותו איש- שהיה לו אם- אבל לא היה לו אב.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2013 09:57 |
|
| |
פרק יב
צורת הפולחן של ע"ז - תחת כל עץ רענן
א אלה החקים והמשפטים, אשר תשמרון לעשות, בארץ, אשר נתן י-הוה אלהי אבתיך לך לרשתה: כל-הימים--אשר-אתם חיים, על-האדמה. ב אבד תאבדון את-כל-המקמות אשר עבדו-שם הגוים, אשר אתם ירשים אתם--את-אלהיהם: על-ההרים הרמים ועל-הגבעות, ותחת כל-עץ רענן. ג ונתצתם את-מזבחתם, ושברתם את-מצבתם, ואשריהם תשרפון באש, ופסילי אלהיהם תגדעון; ואבדתם את-שמם, מן-המקום ההוא.
לעומת זה העבודה לגבוה מרוכזת במקום אחד
ד לא-תעשון כן, לי-הוה אלהיכם. ה כי אם-אל-המקום אשר-יבחר י-הוה אלהיכם, מכל-שבטיכם, לשום את-שמו, שם--לשכנו תדרשו, ובאת שמה. ו והבאתם שמה, עלתיכם וזבחיכם, ואת מעשרתיכם, ואת תרומת ידכם; ונדריכם, ונדבתיכם, ובכרת בקרכם, וצאנכם. ז ואכלתם-שם, לפני י-הוה אלהיכם, ושמחתם בכל משלח ידכם, אתם ובתיכם--אשר ברכך, י-הוה אלהיך.
ושוב אזהרה לא לעשות כמו היום, אלא לרכז את העבודה
ח לא תעשון--ככל אשר אנחנו עשים פה, היום: איש, כל-הישר בעיניו. ט כי לא-באתם, עד-עתה--אל-המנוחה, ואל-הנחלה, אשר-י-הוה אלהיך, נתן לך. י ועברתם, את-הירדן, וישבתם בארץ, אשר-י-הוה אלהיכם מנחיל אתכם; והניח לכם מכל-איביכם מסביב, וישבתם-בטח. יא והיה המקום, אשר-יבחר י-הוה אלהיכם בו לשכן שמו שם--שמה תביאו, את כל-אשר אנכי מצוה אתכם: עולתיכם וזבחיכם, מעשרתיכם ותרמת ידכם, וכל מבחר נדריכם, אשר תדרו לי-הוה. יב ושמחתם, לפני י-הוה אלהיכם--אתם ובניכם ובנתיכם, ועבדיכם ואמהתיכם; והלוי אשר בשעריכם, כי אין לו חלק ונחלה אתכם.
האם במדבר הותרו במות? אמנם רש"י פירש שמדובר על התקופה בין שילה לירושלים, אולם צ"ע, כיצד ניתן לומר על תקופה זו, שהיא "היום"?
יג השמר לך, פן-תעלה עלתיך, בכל-מקום, אשר תראה. יד כי אם-במקום אשר-יבחר י-הוה, באחד שבטיך--שם, תעלה עלתיך; ושם תעשה, כל אשר אנכי מצוך. טו רק בכל-אות נפשך תזבח ואכלת בשר, כברכת י-הוה אלהיך אשר נתן-לך--בכל-שעריך; הטמא והטהור יאכלנו, כצבי וכאיל. טז רק הדם, לא תאכלו: על-הארץ תשפכנו, כמים. יז לא-תוכל לאכל בשעריך, מעשר דגנך ותירשך ויצהרך, ובכרת בקרך, וצאנך; וכל-נדריך אשר תדר, ונדבתיך ותרומת ידך. יח כי אם-לפני י-הוה אלהיך תאכלנו, במקום אשר יבחר י-הוה אלהיך בו--אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, והלוי אשר בשעריך; ושמחת, לפני י-הוה אלהיך, בכל, משלח ידך. יט השמר לך, פן-תעזב את-הלוי, כל-ימיך, על-אדמתך.
ושוב חזרה על ריכוז העבודה. פסוק טו מדבר על בשר תאוה, אמנם רש"י פירש ע"פ חז"ל שהפסוק מתיחס לפסולי המוקדשים, כי הפרשיה הבאה מוקדשת לבשר תאוה, אולם גם זה צ"ע, האם על המקרה של פסולי המוקדשים ניתן לומר "רק בכל אוות נפשך"?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2013 20:56 |
|
| |
שאלה
במדבר לא שחטו ולא בדקו. הבשר היה כשר לאכילה. -כך לפי הגמרא-
מה היה דינו של הבשר הכשר במדבר, לאחר שעברו את הירדן?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2013 12:51 |
|
| |
בפרשת נביא המתנבא לעבוד ע"ז נאמר:
והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת, כי דבר-סרה על-י-הוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים--להדיחך מן-הדרך, אשר צוך י-הוה אלהיך ללכת בה
לפי הרמב"ם, מדוע לא נאמר שהתגלה לך על הר סיני שהיא הראיה המכרעת לדעתו?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2013 18:48 |
|
| |
לתמיהות בעב
א. לא תעשון--ככל אשר אנחנו עשים פה, היום: איש, כל-הישר בעיניו – ששוחטים במשכן לא לפי משטר וחוקים אלא כאשר רוצים (בשר) אלא תביאו, את כל-אשר אנכי מצוה אתכם: עולתיכם וזבחיכם, מעשרתיכם ותרמת ידכם, וכל מבחר נדריכם, אשר תדרו לי-הוה
ב. תלה ביצ"מ אולי בגלל כפיות טובה
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2013 22:02 |
|
| |
תלמיד
לא הבנתי, אם מביאים לשכן, הרי זה קרבן שלמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2013 07:21 |
|
| |
וזהו הפסוק, אל תשתמשו במשכן כמכשיר חול, ככל העשר בעיניכם, קחוהו כעניין קדוש והביאו ת אשר צוויתם (או שלמים שנדרתם) [וראה משך חכמה תחילת ויקרא שמשכן מטרת קרבנותיו כרמב"ם ומקדש כרמב"ן, אך אין קשר הכרחי]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2013 08:34 |
|
| |
אני לא בטוח. נראה שהפשט הוא שאם ברצונכם לאכול בשר בליל שבת, תביאו אותו שלמים (ומעין דמיון, מה שקראנו אתמול שפט הפסוק הוא שהנביא הוא תחליף למעוננים).
לענ"ד למשך חכמה אין ראיה בדברי הרמב"ם, הרמב"ם לא כתב בשום מקום שיש הבדל בין משכן למקדש.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2013 09:18 |
|
| |
1. הבאת שבת בגלל שהאכילה מצווה? בחול לא הביאו למשכן כדי לאכול בשר? 2. ברור שלמש"ח אין אחיזה בר"מ. אבל גם אם אין לנו אילן להיתלות בו המ"ח הוא שיח לא קטן 3. אם כבר הוזכר הנביא – איך הסירוב לשמוע במעמה"ס – שהיה סירוב לשמוע נבואה מצווה ו8מכונת – הומר בחיפוש אתונות או אף במוסרי ישעיהו?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2013 09:20 |
|
| |
1. לאו דווקא.
2ץ המשך חכמה הוא אילן גדול, אך גם לי הקטן מותר להקשות.
3. מי אמר שמעמד הר סיני היה רק למצוות, ומדוע מצוות יותר חשובות מאתונות
|
|
|
|
|
