טיילנות ישיבתית - היסטוריה וסוציולוגיה

לכל מצדדי תיאוריית השיעמום,

שיעמום זוי אולי סיבה רחוקה וכללית, אבל אינה מספקת כלל וכלל.
היא לא מסבירה את תופעת הטיילנים ה'צדיקים' שבחבורה, וכן את כל השיח המצ'ואיסטי הרברבני שקיים בישיבות סביב הענין הזה. הנקודה לדעתי טמונה בלחץ החברתי, חד משמעית.

שלויימלע

לחץ חברתי הוא תופעה נפוצה ויתכן אף שמבורכת לגבי לימוד תורה.
התחרות בישיבות גורמת למאמץ גדול אצל בחורים להגיע לפסגה (מי יותר למדן, מי יותר מתמיד).
כמובן שהתופעה גם חללים רבים הפילה. ישנם חלשים ש'פרשו מן המירוץ'.

האם נראה לך שאפשר לחלק בין לחץ חברתי מועיל למזיק? א"כ איך?
האם החללים של הטיולים בעצם בעקיפין הם חללים של נסיון להגיע לפסגה גם בהתמדה ובלמדנות מכוח השיטה?
האם לחץ חברתי שמפיל חללים אך מצד שני מגדל ענקים ראוי? א"כ עד איזה יחס-חללים ענקים?

_________________

טוב, אתה גורר אותי לשיח הפתרונות, לא התכוונתי להכנס אליו, רק להצביע על התופעה.

בגדול, אני טוען שפתרון טמון כמובן בהנמכת הלחץ החברתי, באמצעות הוצאת האויר מהבלון המצ'ואיסטי הזה סביב ענין הוואדיות והמפלים. איך עושים את זה? דומני שאילו היה הספורט האתגרי חלק מסדר יומו של בחור הישיבה, והטיילנות בארץ היתה ממוסדת אחת לחודש או לחודשיים, הפורקן היה עושה את שלו, והגישה הבריאותית והעניינית היתה מחליפה את ההילה המאצ'ואיסטית.

כמובן שהתחרות החברתית והפגנת הגבריות לא יחלפו מן העולם, אבל שכרינו יהיה שהם יוחלפו  בתחומים פחות מסוכנים. עוד לא אמרתי כלום על עולם הזמר, הריקודים בחתונות, והגנדרנות בלבוש, שכולם תחומי ביטוי ואמצעי תחרות על המאצ'ואיזם והגבריות בעולם בחורי הישיבה, ולעת עתה הם לא מכילים שום אלמנט של סכנת חיים ברוך השם.

_________________

שלויימלע

בקיצור מדבריך אני מסיק.
א. אין בעיה של לחץ חברתי בעצם.
ב. הבעיה היא לחץ חברתי מצ'ואיסטי ומסוכן.
ג. הפתרון הוא למסד את הספורט האתגרי בקרב בני"ש.

בלי להכנס ליצר התחרותיות שכבר ציינתי למעלה שיש לו צדדים חיוביים של דחיפה להישגים מהותיים. לדעתי הכנסת תרבות הספורט והטיולים לתוך עולם הישיבות 'רשמית' רק תגביר את הלחץ החברתי.
אני לא חושב שהטיולים הם 'מים גנובים ימתקו' שמעצם הפיכתם ללגליים יפחת הלחץ. הטיולים הם חלק מאורח החיים של בחורי הישיבות היום, והפתרון הוא הדרכה איך לטייל ואיך להמנע מסכנה.