יש הסבר ענייני לתופעה שנקראת אמשינוב?

משבש בכוונה תחילה, אני קורא לבן אדם [או מלאך אם תרצה] שבשל חשבונות שונים מזיז את הדרך ומשנה את סדרי בראשית, אצל אף אחד מכל הצדיקים הקודמים זה לא עבד עם חשבונות, בהחלט שנתקעו בהכנות וכיוצא בזה ולכן איחרו את הזמנים, אבל אצלו זה נעשה בצורה מכוונת של כל מיני חשבונות לא הלכתיים.

SIM89

אתה טועה ומטעה
כל מה שקורה עם זמניו של האדמו"ר מאמשינוב הוא כורח המציאות ולאור המציאות הוא עושה כל תצדקי שבעולם שכל הליכותיו  יעוגן בהלכה וכשזה לא מעוגן בהלכה הוא אונס ממש.

יש לשנות הלכות במפגיע.
ויש הנהגות שהם מכורח המציאות.

וההבדל בניהם הוא אלפי שנות אור וכרחוק מזרח ממערב.

_________________

אם יש לו יסורים גדולים ונוראים משיבוש הזמנים שיתחיל להקפיד על הזמן.

הלילה, בחלומי, ראיתי את האדמו"ר שליט"א מאמשינוב בתפילתו.

לא זכיתי לראות את זיו פניו ממש, אולי מפני שלא זכיתי להיות מאנשי שלומו, אך את ההילה שסביבו ואת הסובבים אותו ראיתי גם ראיתי.

ומכיון שאין מראים לו לאדם בחלום הלילה  אלא מהרהורי לבו ביום היה זה לי לאות כי למרות נסיונותי להדחיק מתודעתי את האשכול המרושע הזה, היא לא תצלח, על כן אנסה להביא דעה.

חטא חטא פותח האשכול בתתו כותרת שגויה לדבריו, שכן השרשור אינו על עדת אמשינוב אלא על העומד בראשה. חסידי אמשינוב - איש על מחנהו ואיש על דגלו, במקומות מגוריהם - נוהגים ככל אחב"י בשמירת זמני התפילה, בהיותם אמונים על דברי הרה"ק משינאווא זי"ע שאמר לחסידי אדמו"ר מסויים שהיו מתפללים בשעה מאוחרת בחקותם בכך את רבם: 'כשאתם אצל הרבי שלכם - יהיה הוא השולחן ערוך שלכם, אך כשאתם לא במחיצתו - יהיה השולחן ערוך הרבי שלכם'.

כל נושא הדיון הוא הליכותיו של אותו צדיק וקדוש טמיר ונעלם שאין לנו כל השגה באפס קצהו.

וכאן נשאלת השאלה, וכי מצווים אנו לחקור אחר הליכותיו ולדונם בשכלנו הקט? אנו, תרנגולי הכפרות המתאמצים להביט בסידורו של אדוננו עורך הכפרה ולנסות להבין את פירוש המילות, וכי סיכוי יש לנו? הלא לשחוק היינו. מה לנו ולדברים נשגבים שאין סיכוי שיהיה לנו השגה בהם? הרי ברור הוא כי הסבר שיתיישב על שכלנו האטום והנבוב לא ימצא, וכי לשם כך עלינו לבזות ולהתבזות? מי ביקש זאת מידינו 'לדבר בעבדי במשה'?

ובכלל, הלא אין אחד מאתנו החש באמת שאיפה להתדבק באיש קדוש זה ולשם כך נחוץ לו לברר קודם לכן את סוד הליכותיו בקודש, כל ברבורינו הם לצורך רכילות זולה גרידא. ובכן, מחר, עם השמע קול תקיעת השופר המעוררנו כי יום הדין קרב ובא, עת בה אפילו קל שבקלים מתעורר במידת מה לעשות את חשבון נפשו, נעצור לרגע ונתבונן עם עצמינו, בדיבורינו באשכול זה - גן עדן רכשנו לנו או חלילה להיפך? האמנם כל אותם הצטדקויות נבובות כלפי מצפוננו יעמדו לנו עת נבוא בפני שופט כל הארץ? למה לנו להכניס עצמנו ביודעין בצרה צרורה שאין לנו מושג איך נצליח להחלץ ממנה?

הבקיאים מעט בספרי החסידות ימצאו כי בספר דברי ישראל (מודזיץ) בעת שמדבר על אלו המדברים סרה בצדיקים מביא הוא את האימרה הבאה בשם רבי יחזקאל מקוזמיר: מעשה במלך אשר חמד לו ארמון חדש, אבל גדולה היתה תאוותו לבנות ארמון שיהיה היפה שבכל ארמונות תבל. הביא את מיטב המומחים מכל העולם, איש איש בתחומו, הזיל הון עתק עד כי אכן קם ארמון מופלא שאין שני לו. סביב הארמון אף נשתלה גינה קסומה של עצי פרי ופרחים משובבי נפש וכו'. אך עדיין לא נחה דעתו והמשיך לחהפציר ביועציו שימצאו עוד רעיונות לשכלל ולהדר את ארמונו הנישא. עד שאמר אחד היועצים כי צייר אחד יש אשר ביכלתו לצייר ציורי קיר מופלאים עד כי כל רואיהם יחושו כי לא ציור הוא אלא דמות מוחשית בעלת רוח חיים, דא עקא, הון עתק מבקש הוא תמורת ציוריו. המלך אשר כל הון לא יבצר ממנו הביא את הצייר והזיל זהב מכיסו בכדי שיצייר ויכייר את קירות הארמון. הצייר עמל ימים רבים על המלאכה עד אשר הושלמה, ואז הוזמן המלך המשתאה לבחון את ציורי הקיר, אשר אכן העתיקו כל נשימה במראיהם. ועדיין, לא נחה דעת המלך עד אשר החליט להזמין אליו לארמון איש כפרי גס ומגושם שאין לו הבנה בשכיות חמדה,למען יביע אף הוא בעין בלתי משוחדת את דעתו על הציור, שמא ימצאו עוד שיפורים. הכפרי הנבער נכנס והוקסם, רק טוב היה לו להגיד. הפציר בו המלך למצוא מגרעות בציור, הרהר הכפרי מעט ואמר: מצאתי, אין הציור דומה לגמרי למציאות, הנה השיבולים הזהובות המצויירות כאן עומדות זקופות בשדה שבתמונה, בזמן שבמציאות נעות ונדות הן הנה והנה לאוושת הרוח. אמר המלך: יופי, שמא תמצא עוד דבר מה? הרהר הכפרי עוד מעט ואמר: גם ראשי הבקר הניצבים בכרי הדשא המצוייר ומלחכים ממנו אינם זעים, בעוד שבמציאות זעים הם הנה והנה. אמר המלך: יופי, שמא תמצא עוד דבר מה? הרהר הכפרי עוד מעט ואמר: הנה כאן מצויירים המלך והמלכה כשהם יושבים בגינה, ואמנם למלכה יש קמט קל על אפה וכאן בתמונה חסר הוא. בשמוע זאת המלך חרה אפו וסטר לו על לחיו ואמר: הוי לך כפרי נבער שכמותך, כלך לך לחוות דעה בעניני דגן ובהמות בהם מבין אתה, אבל מה לך לחוות דעה בעניני המלכה שאין לך בהם כל השגה...

ואליך הגולם פותח השרשור - כמה מילים אישיות: רפרוף קל אחר ההיסטוריה שלך מגלה כי אינך גולם כלל וכלל, נוח לך להתכסות באיצטלא זו כדי לכסות על כל פשעים שאחרים לא יהינו להעלותם, מה שאין כן אתה, שהרי גולם הנך. אמנם, מאחורי כל ניק מסתתר בשר ודם, איש יהודי אשר אלוקים לו, ואלוקים הרי שופט כל הארץ הוא וגם אותך יעמיד במשפט. הבאמת לא תפחד בעת עומדך במשפט? תמיהני. זכור את דברי חז"ל: "מוטב יהיה שוטה כל ימיו ואל יהי רשע שעה אחת לפני המקום".

יום טוב.

_________________

האדם - נזר הבריאה

נטול,
לדבריך בידינו לצאת מן הגלות בקלות, רק להתחיל לחשוב.

גולם
אם היית קצת חסיד היית לומד מספרי החסידות שעיקר הגלות הינה במחשבה.
אוי גלות.
גולם, עוד לא הגעת לסיפוקך?

_________________

עבדו את השם בשמחה

עובד,
צריך לקחת כל דבר בפרופורציות.