יש הסבר ענייני לתופעה שנקראת אמשינוב?

הגולם,
הרבי מאמשינוב לא אומר לאף אחד לעבור על דברי תורה.
לגבי ההנהגה שלו עצמו, האדמו"ר מוכר כגאון עצום בכל חלקי התורה, וכירא שמים שחרד על דבר ה' בצורה בלתי רגילה. אני בטוח שכל תזוזה שלו מעוגן היטב ביסודות התלמוד וההלכה הצרופה, למרות שלפי היקף הידיעות הזעום שלי אין אני יכול להצביע על מקורות ספציפיים.
הגאון ר' איסר זלמן מלצר נפגש עם הרבי מבעלזא זצוק"ל, ושאל אותו על איחור זמן תפילה, כשיצא לא מסר לאיש מה אמר לו האדמו"ר, רק אמר למקורביו שאחרי השיחה עם הרבי הוא מבין לראשונה את כוונת התרגום "שומר מצווה לא ידע דבר רע, ועת ומשפט ידע חכם לב" (קהלת ח, ה) ותרגומו "ועידן צלותא אישתמודע בלב חכימיא". לא הסתפק בכך, אלא אף עשה מעשה, כאשר תלמידיו העירו לו שזמן מנחה חולף, אמר להם: "עכשיו אנחנו אצל הרבי מבעלזא, כשיתפלל הוא - נתפלל אנו, ועידן צלותא אישתמודע בלב חכימיא".
גם החפץ חיים, גדול הדור וענק ההלכה, עשה מעשה, כאשר החסיר תפילה באונס "מפני כבודו של הרבי מבעלזא". כעדות חתנו הג"ר מנדל זקס ז"ל. מכאן ראיה, שלמרות שהחפץ חיים לא נקט כהרבי מבעלזא, שהרי הוא עצמו לא התפלל מנחה בשעה שהרבי מבעלזא הלך והתפלל, אלא התפלל פעמיים ערבית, הוא עדיין החשיב את זה לאונס על שלא יכול היה לקום ולהתפלל בעוד הרבי יושב. באותה הזדמנות אמר החפץ חיים לחתנו: הרבי מבעלזא הוא הגנרל של היהדות (דער בעלזער רב, איז דער גענעראל פון אידישקייט). למרות שזמני התפילות של הרבי לא הסתדר לו הלכתית.
נראה לי ששניים אלו מספיק גדולים לליטאי כמוך, כדי להסיק את המסקנא המתבקשת.

<תגובתי זו נכתבה להגולם, עוד לפני שראיתי את התגובות האחרות> 

תוקן על ידי שושנת_יעקב ב- 10/08/2007 16:01:37

מיימוני,
כוונתי היתה שהנך מבין מדוע הוא לא מתפלל בזמן.
אלא שאינך מבין מדוע הוא מתפלל שלא בזמן.
נכון?

אגב,
רעיון ההשלמה, איננו כפי שכתבת.
גם כי אינני בטוח שהוא אינו משלים כמה תפילות יחדיו. ולא רק אחת בעוקבת.
אלא הכוונה, להשלמת סך התפילות של כל יהודי.
איסור אין כאן, כאמור, בגלל הנדבה שבכך.
חשיבות יש לו כאן, ובזאת, לו הפתרונים.

שקר וכזב. עם רבי איסר זלמן לא היה ולא נברא, הוא אמנם הביא את התרגום הזה, אבל לא התיר כן למעשה. איזה מין בדיחה זו, מי קובע על עצמו שהוא צדיק?
הסיפור עם הח"ח הרי בניו של חתנו קיימים ומשום מה אף אחד לא שמע ממנו על הסיפור הזה, אבל גם אם זה היה החפץ חיים בטח היה אנוס שלא להתפלל כשהרבי מבעלזא יושב, זה היה חשש פיקו"נ באותם ימים...

שושנת
אתה מודה שלפי היקף הידיעות הזעום שלך אתה לא יכול להצביע על מקורות ספציפיים

ועל זה האשכול הזה האם מישהו כן יכול להצביע

_________________

סים

נראה שאתה מחמיר גדול בהלכות פיקוח נפש....

_________________

מה הגבול, אם אי מי שמוחזק לצדיק יחלל שבת עדיין יהא מוחזק בעיננו לצדיק?
מה בין זמן קר"ש לחילול שבת?
אפשר להיות צדיק וקדוש בלי לשמור את השו"ע?

תמניא אפי, אין לך מושג קלוש במה שנקרא 'כבוד בעלזא', זה מתיר את איסור רציחה בלי דין ודברים בכלל.

האדמו'ר מאמשינוב לא "המציא" את זה, זה היה נוהג מקובל אצל החסידים הראשונים
באירופה ורבותיהם--מקובל בשם רמ'מ מקוצק  או החידושי הרי'מ (מהזכרון)
שענה על "הקושיא" הזאת כדלהלן:
הרמב'ם פוסק שפועל שעסק כל היום בהכנת כלי העבודה ועבד רק בשעה האחרונה מקבל
שכר  על יום עבודה מלא. אחת מסיבות המלחמה של המתנגדים לחסידות היתה הענין הזה
אגב--עד כמה שזכור לי "האמרי אמת" תיקן בגור שיתפללו-- ב7.30 וכך זה נשאר.

גולם !
לא כתבתי שאני ראיתי את זה בזוהר ,
אלא כתבתי  : שראיתי שכתוב בזוהר !
ואולי הייתי צריך לנסח את זה : ראיתי שמובא בזהר  !

לא זוכר כרגע באיזה ספר ראיתי את זה ,
אבל עוד בתור בחור בישיבה ראיתי את זה !


אני לא למדתי ולא לומד זוהר , אבל כשאני רואה שכזה דבר מובא בספר מהתורה ,
הרי שזה מקובל עלי ואינני הולך לבדוק בשום פרויקט שו"ת וכד' .

אבל מה שבטוח הוא שהמימרא :
" קשוט עצמך תחילה ואח"כ קשוט אחרים " כן מובא באיזהשהו מקום  !

rewasser, ולכן הייתה התנגדות גדולה לחסידות עיין בנפש החיים.

שושנת יעקב

אני מבקש לסכם את מה שהבנתי מדבריך:

א. אינך יודע איך אפשר לתרץ את התנהגותו של האדמור בעניני תפילה.

ב. אתה מניח, בהסתמך על גדולתו, שיש לו סיבה מוצדקת לפי ההלכה

זה נקרא "לדון לכף זכות" וזה דבר חשוב מאד, אבל זו לא תשובה. אם כי זה בא להגן על האדמור מפני השמצה, אם הוא בכלל זקוק לזה.

אבל השאלה נותרה בעינה.

***
ירא שמים

לצערי לא הצלחתי להבין מה שכתבת. אולי נפלה טעות הקלדה בראשית דבריך? או שתסבירם לי שוב.

לענין "השלמה", כנראה אנו משתמשים במונח בשני אופנים שונים. אני התכוונתי ל"השלמה" כפי שהיא מופיעה בשו"ע וחשבתי שלכך התכוונת גם אתה, שהאדמור אינו מתפלל בזמן, ויש לו הצדקה, ולכן הוא משלים בזמן התפילה הבאה.

עכשו אתה כותב שאתה מתכוון להשלמה באופן כללי יותר, כדי להגיע "לסך התפילות שכל יהודי מחוייב". זה משהו אחר. וכמובן זה לא דבר שכתוב בגמרא. אבל זה רעיון מעניין ללא ספק.

אולי כדאי להוסיף כי כבר באשכול שלונקק לעיל כתבו כמה וכמה מאנשים שאפשר לסמוך על דבריהם כי האדמור הוא אדם גדול ולכן בוודאי תפילתו יקרה לפני המקום. כל זה אמת ויציב. אבל בכל זאת זה נגד השולחן ערוך. אז מה עושים?

אין לנו אלא לקוות שמישהו יגיע כדי לשאול אותו וישתף אותנו.

וזה מעורר שאלה נוספת:

נניח שאני מגיע אליו ושואל אותו מפני מה הוא נוהג כך, האם הוא חייב לענות לי?

יתכן שלא.

יתכן שהוא חייב להקשיב לי בסבר פנים יפות מחמת קבלת מצות תוכחה מצידי (שהרי אני מתבסס על השולחן ערוך שכולנו חייבים בו), ולפי מה שמתארים אותו, בוודאי שכך ינהג. אבל האם הוא עשוי לענות: סליחה, אבל זה לא עניינך?

נראה לי שיתכן שכן. וכי אדם חייב לחשוף את השיקולים שלו שעשויים להיות פרטיים לעיני כל אדם?

סים,

בתחילה חשבתי שרק עם הרבי מאמשינוב יש לך בעיה. אני רואה שהבעיות שלך הרבה יותר עמוקות.

הסיפור עם ר' איסר זלמן, היה וגם נברא. ועדי ראייה לכך נמצאים אתנו עד עצם היום הזה.

הסיפור עם החפץ חיים, היה וגם נברא. למרות שאין אני חפץ להתמודד עם אמירות דמגוגיות, אומר לך שאותה פגישה התקיימה בוורשה, מקום שחסידי בעלזא לא היו דומיננטים בכלל, השתתפו בה כל גדולי האזור, ביניהם האדמו"רים מגור ואלכסנדר, אינני חושב שלחפץ חיים, שהיה אז גדול הדור בן תשעים ומעלה, היתה בעיה כלשהי לו רק היה קם, יוצא ומתפלל.

מובן מאליו, שההתמודדות הכי קלה עם עובדות זה לטעון שהכל שקר וכזב.