שופטים

דרו"ח,

ייש"כ על ה"רווחים" הצדדיים לנושא, אך אנסה לסכם את התשובה לשאלתי שהנני מזהה בדבריך.

הכהן הוא המועמד הטיפוסי לתפקיד מוסר דבר המשפט בהיותו "העומד לשרת במקום הנבחר", אך על העם לבחור בו או ב"סתם" שופט [וצ"ע המשתמע מדבריך ששופטי ישראל שהנהיגו נקראו שופטים לא בגין ש"שפטו את ישראל" אלא ש"הנהיגו" והיינו שהמלה שופט לא קשורה למשפט אלא להנהגה ואולי זה התחיל מכך שעתניאל בן קנז עלה ממעמדו כשופט למעמד מנהיג - שופטים ג' י'].

לפ"ז מה שקרה לרוב שהמועמד הטיפוסי לא נבחר וממילא אין ביטוי לכהן שבפרשתנו. אך מלשון הכתוב משמע שסמכות הכהן נובעת מהיותו כהן משרת ה' ללא צורך בבחירה/מינוי אחר.


[אינני זוכר אם ראיתי או רק שמעתי שבהקדמת שואל ומשיב לר' יוסף שאול הלוי נתנזון, מציין שהפוסקים המובהקים באחרונים, היו רבים מבני שבט לוי עוד טרם המ"ב.]

ווטו

אין בינינו כל מחלוקת, שופט הוא כמשמעו שופט בין בני אדם, וכך נאמר בירמיהו כא,ב בֵּית דָּוִד, כֹּה אָמַר ה', דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט, ועוד הרבה.

השופט היה הסמכות העליונה במשפט, אבל הוא לא היה השופט היחיד, היו עוד שופטים מלבדו זוטרים ממנו, והם היו כהנים במקדש וכו', וגם היו זקני השער בכל עיר ועיר, הם השופטים אשר יתנו בשערים.
 
הפרשה מדברת כאשר יבוא אדם למשפט בירושלים, בין אם שפטוהו הכהנים, ובין אם הכריע בדינו השופט המנהיג העליון, עליו לקיים את דבריהם.

בהודעה הקודמת הועמד השופט מול הכהנים, כי בתורה כתוב "או", אבל כעת בזכות הדיון זכינו לדייק בכתוב, השופט תמיד היה בסמכותו לשפוט, אבל הוא לא תמיד עסק בכך, כי היו לו עוד הרבה עיסוקים.

ועוד התברר, אימתי יומת האדם אם לא יעשה כפי הוראתם, כאשר לא שמע להוראת בית הדין שהורו את הפסק, בין אם היה זה הכהנים, ובין אם היה זה השופט. 

_________________

דברים כ
וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ:

ניק_שנשכח:

הגמרא (סוטה מד) מסבירה שצריך שיהיו שם זקנים מסנהדרין גדולה.
החינוך (מצוה תקל) אומר "ונוהגת מצוה זו בארץ ישראל בזמן שהיא בישובה".

אוקי הבנתי שכך קבעה התורה.
ואני שואל "למה"?

מאיר ודרו"ח,

בקרה"ת שמתי לב שבעוד שני מקומות בפרשתנו מופיע הכהן לצד השופט כסמכות משפטית:

בנושא עד שקר-זומם,
ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' לפני הכהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם
ודרשו השופטים היטב והנה עד שקר העד...

מזה שהחקירה נמסרה לשופטים [דהיינו לכאורה לא לכהנים] משמע קצת שלכהן מעמד סמכותי-משפטי מהיותו כהן ולא כי נבחר לשופט בתור מועמד טיפוסי.

ועוד בנושא עגלה ערופה,
ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ה'... ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע


חיבורים,

שאלתך מוכיחה לכאורה כי מחשיבות העם בארצו הוא נושא זה שתוכנו לקיחת אחריות המערכת על מקרה חלל לא נודע לבצע מעשה סמלי דרמטי של עריפת עגלה ברוח "ולא תחניפו את הארץ" וכסיום הפרשה "ואתה תבער דם הנקי מקרבך".

תוקן על ידי ווטו1 ב- 19/08/2007 0:55:48

דרום

בעניין תשובתך לאלי,
האם יהיה מותר לבדוק תחזית מזג אויר?
הרי "לא תדרוש אחר העתידות"!

מיכה
אין מצוה לשבת בלילה לאור העששית, מותר לחקור את העולם ולהמציא דברים המסייעים לאדם, וגם מותר לדעת מה תהיה התחזית על פי הנראה בעולם, אבל אסור לערב תחתונים ועליונים, אסור להוריד נשמות שיאמרו לנו מה התחזית.

ווטו
אכן בפסוק משתמע כדבריך, אבל עדין צריך מנהל תקין, ולא כל כהן יבנה במה לעצמו, מן הסתם היה ארגון וסדר במינוי השופטים.

חיבורים

תלמוד בבלי סוטה יד עמ א
רבי יוחנן בן זכאי אומר משרבו הרצחנים בטלה עגלה ערופה לפי שאין עגלה ערופה באה אלא על הספק עכשיו רבו ההורגין בגלוי משרבו המנאפין פסקו מי מרים לפי שאין מי מרים באין אלא על הספק עכשיו כבר רבו הרואין בגלוי

אילפא.
לא היתי בסביבה אבל שאלה על שאלתך: כתבת מהפסוק כל הירא  מהעבירות שבידו ילך וישוב לביתו,( פטור משרות צבאי, גם לבעלי עבירות ולא רק לבחורי ישיבה- אבל אולי זה אותו הדבר)
מה הבעיה,יקרא הכהן או  סמל הדת או הרב הצבאי  לכל היראים האלו, ויעמיד אותם בצד וכל אחד יעשה תשובה, הרי הבריתה אומרת שאפשר להפוך רשע לצדיק אפילו עם מהרהרים תשובה.
למה ללכת הביתה? כשיש פתרון כה פשוט לעשות תשובה על עבירה של שיחה בתפילה???

_________________

מודה ועוזב

ירוחם

מקרא מלא דיבר הכתוב בספר שמואל
 ב ח,יח וּבְנָיָהוּ, בֶּן-יְהוֹיָדָע, וְהַכְּרֵתִי, וְהַפְּלֵתִי; וּבְנֵי דָוִד, כֹּהֲנִים הָיוּ. 

בני דוד כהנים היו.

דרום חוקר
ידעתי על לסמוך  אבל זכור לי גם משהו ביחזקאל.

_________________

מודה ועוזב

ירוחם

ביחזקאל מדובר בכהנים ממש
מד,טו וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי--הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי, לְשָׁרְתֵנִי...

הנביא מייחס את עבודת המקדש, למשפחה אחת מתוך כל משפחות הכהנים, רק הכהנים ממשפחת בני צדוק יקרבו לשרת במקדש.

שינוי זה מצטרף לשאר שינויי ההלכה שהורה הנביא יחזקאל.

דרום
כחוקר- מה פרוש והכהנים הלויים- בשביל מה התוספת של הלווים, כך גם -בדברים- המסקנה כנראה שהיו שני סוגי כהנים. כהנים רגילים וכהנים  מבית לוי??

_________________

מודה ועוזב

ירוחם

יש בשאלות שלך אתגר, ובזכות הדיון מתבררים דברים, כך גם קרה כששאלת על ביאור פסוקים בדברי הימים, והתברר פשוטו של מקרא (באשכול אחר שהיה).

מה שכתבת שיש כאן 2 סוגים של כהנים, כך היא דעת החוקרים מבקרי המקרא, אבל דבריהם לא מצאו מסילות ללבי, כי הם בורחים משאלות קטנות, ונופלים בשאלות קשות, ודבריהם נדמים בעיני, כמדע בדיוני שאין לו כל אחיזה היסטורית, בצורה שבה בני האדם מעבירים את ההיסטוריה שלהם מדור לדור. 

ולעצם השאלה, יש כאן סגנון לשון שונה, ולא סוג כהן שונה.

כבר ביארנו באשכול "כיצד נכתב ספר בראשית" איך יש בספר דברים ביטויי לשון יחודים, לדוגמה "הר חורב" ולא "הר סיני", והסברנו שם איך הר חורב הוא השם המקורי של ההר (נזכר גם בספר שמות), ואילו הר סיני הוא שם מליצי, שניתן להר בגלל התגלות הסנה.

גם לכהנים היה בזמנם 2 שמות, "כהנים" בסתם, או "הכהנים הלויים".

חיפוש ב"מאגר ספרות קודש" הראה שיש סדרה של ספרים בהם ביטוי זה מופיע. 
ספר דברים , ספר יהושע, ספר ירמיהו, ספר יחזקאל.

לעומת זאת בספר דברי הימים, יש כבר עקביות של חלוקה, כהנים לבד, ולווים לבד.
בדברי הימים ב כג,יח : ל,כז : נזכר הכהנים הלווים, כביטוי המורה על הכהנים. 

היוצא מכל הנ"ל, הביטוי של "הכהנים הלוים" הוא ביטוי קדום, והוא נזכר הרבה בספרים הקדומים, אבל בבית שני הוא כבר לא היה נפוץ, וניתן למצוא אותו פעמים בודדות בספר דברי הימים.

אבל שנבוא מכאן להכחיש את כל התורה, בתורה מצאנו חלוקה ברורה בין כהנים ולוים, ושנבוא על סמך ביטוי זה להכחיש את התורה, ונתחיל להמציא יחוסים ללא יחס, וכאילו כל ספר מדבר על אנשים שונים, לא זאת הדרך ולא זאת העיר, עובדה שספר דברי הימים לא פלט מאותם סגנונות לשון קדומים, וגם הוא כתב בתום לב "הכהנים הלוים" כי עדין היה זכר עמום לביטוי זה. 

ותודה לירוחם, שבזכות שאלתו ביארנו את כל הנ"ל.

***

_________________