|
|
| נשלח ב-14/8/2010 21:57 |
 |
| |
מקס -שבוע טוב
איני מבין את שאלתך נכון שהם לא יענשו רק בשווי כסף! אבל שווי של מה וכמה? יש הבדל בערך הכספי שצריכים לשלם עבור עין לעומת הערך הכספי שצריכים לשלם עבור שן,
ולכן התורה מדגישה מסרת עדות שעונשה היה ערך כספי של עיין- תשלם ערך של עיין- וכו וכו
לפני כמה זמן הבאת רמב"ם הסותר את הפסוק המפורש בתורה. בעניין קריאה לשלום לפני הכיבוש. דברים פרק כ רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה:
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 14/08/2010 22:09:52
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2010 22:18 |
|
| |
ירוחם: שבוע טוב לך,
כן זה התשובה שקיבלנו אז, אבל השאלה יותר טובה מהתשובה,
ברשותך אני רוצה לזכות את כל העולם מיום הדין
השבת חשבתי שכל העניין של "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְקוָק אֱלהֶיךָ": היא רק שיש נביא בישראל ותראו את סדר הפסוקים,
(יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ:
(יד) כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לא כֵן נָתַן לְךָ יְקוָק אֱלהֶיךָ:
(טו) נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמנִי יָקִים לְךָ יְקוָק אֱלהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:
כלומר הגויים מותר להם כי אין להם ברירה אבל וְאַתָּה לא כֵן נָתַן לְךָ יְקוָק אֱלהֶיךָ:
(טו) נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמנִי יָקִים לְךָ יְקוָק אֱלהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:
אבל שאין נביא ?? מותר הרבע'ס והמקובלים וכדומה,
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2010 22:24 |
|
| |
מספר שאלות לעיון ולמחשבה.
דברים פרק כ
וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ:
רש"י דברים פרק כ
הירא ורך הלבב - רבי עקיבא אומר כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר הירא מעבירות שבידו
את ר' עקיבא אפשר להבין. אבל אליבא דר' יוסי קשה, הרי מה הבעיה, הכהן= הרב הצבאי הגדודי- יעמיד את כל החיילים למסדר התעוררות ויעשו תשובה, הרי אנו יודעים- כפי שנאמר בקידושין- אפילו הרהר תשובה, הוא צדיק גמור,- אז מה הבעיה?
רש"י דברים פרק כא
ז) ידינו לא שפכה - וכי עלתה על לב שזקני בית דין שופכי דמים הם, אלא לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה.
לא מובן החז"ל הזה- הרי לא מצאו את ההרוג מת מרעב- מישהו רצח אותו- אז מה היה משנה אם היו נותנים לו מזון? או מלוים אותו לקצה העיר?
דברים פרק כא
(ז) וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שפכה שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ:
(ח) כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ יְקֹוָק וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם:
(ט) וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק:
איך בדיוק תבער הדם הנקי? הרי לא מצאת את הרוצח?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2010 20:43 |
|
| |
אני רואה כי אין פותר או מעמיק, תשובה לשאלה הראשונה.
ר יוסי מדייק- רבי יוסי הגלילי אומר הירא מעבירות שבידו -עבירות שבידו= עבירות שברשותו כלומר גניבה גזל הונאה- ועל כגון אלה לא עוזרת תשובה- עד שיחזיר את הגזילה.
מצפה לתשובות אחרות ולשאלות האחרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2010 09:56 |
|
| |
"והיה כשבתו וכו' וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלויים".
רש"י עפ"י חז"ל בסנהדרין כ"א: פירש ספר מוכפל והאב"ע פי' נוסחה שנית, כלומר ספר שני שיוצא עמו מלבד הספר שבבית גנזיו "שהוא מצווה בו ככל אחד מישראל" - ל' הרמב"ם פ"ג מהל' מלכים.
יש להעיר קודם על עצם המצוה לכל אחד מישראל לכתוב לעצמו ספר תורה, הנסמכת עה"כ בפ' וילך לפני ששי: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבנ"י". לאחר העיון אין המצוה נראית ככתובה בתורה אלא כאסמכתא. בהקשר שם מדובר על משה ויהושע המלמדים את העם ולא על העם עצמו וכן מדובר בהקשר שירת העדות בפ' האזינו.
כמו כן למען ידע המלך שאין מלכותו אלא ע"פ תורת משה די שיוציא עמו את הספר האחד שיש לו ולא כמות הספרים שבבעלותו תחדיר לו יותר במודעות.
ולעצם הביטוי "משנה תורה" שנאמר גם ביהושע ח' ל"ב: ויכתב שם [בהר עיבל] על האבנים את משנה תורת משה" לעומת הנאמר בהמשך "ואחרי כן קרא את כל דברי התורה", פירשו שם המפרשים על חלק נבחר מהתורה:
רד"ק - לשון התורה ופירושה על דרך כלל
רד"ק בשם רס"ג - מספר המצוות כפי שהן כתובות בהלכות ובאזהרות
והוסיף ע"ז הרד"ק: "ויפה אמר כי לא יתכן שכתבו בהן כל התורה רק הצורך דרך כלל".
רלב"ג - ואחשוב שמה שכתב שם הוא זאת הברכה והקללה וכו' לא היה בו זולת זה [וע"ש עוד אפשרויות]
מצודת דוד - ספר אלה הדברים
מקסמן,
שאלתך נידונה בלפחות שניים מהאשכולות שהביא לינקזצר בעמוד 4.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2010 10:24 |
|
| |
וטו !!!!!! נ????
ממש שיפשתי את עייני,
שאלתי ואשאל אותך- משנה תורה- האם לא מן הראוי כי במשנה התורה יהיה איזכור לנושא כה מרכזי כמו המשכן?
עבודתו, הקרבנות,?
או אולי כפי שהרמב"ם כותב במורה- כי כל עניין הקרבנות היתה כניעה לדעת הקהל, שהיתה רגילה לעבודה מעין זו?
ובעצם מלכתחילה, היא לא היתה בתכנית המקורית?
ובעצם זו התשובה- הרצויה, למצבנו היום בעולם המודרני.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 00:57 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | שאלתי ואשאל אותך- משנה תורה- האם לא מן הראוי כי במשנה התורה יהיה איזכור לנושא כה מרכזי כמו המשכן?
עבודתו, הקרבנות,?
|
|
ירוחם
זה לשון הרמב״ן תחלת סדר דברים:
ולא יזכיר בו (במשנה תורה) דבר בתורת כהנים, לא במעשה הקרבנות ולא בטהרת הכהנים ובמעשיהם, שכבר ביאר אותם להם והכהנים זריזים הם לא יצטרכו לאזהרה אחר אזהרה.
תוקן על ידי המצטט ב- 01/09/2011 00:58:22
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 06:23 |
|
| |
פרק יז
(ה) וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ:
בשביל מה החזרה הנוספת על האיש או האשה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 06:56 |
|
| |
ר' מה שנדרש בספרי ומה שפי' בלקח טוב לר"מ נאג'ארה. ובבכור שור כתב שהוא אורחיה דקרא.
תוקן על ידי ספרן ב- 01/09/2011 07:19:06
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 22:30 |
|
| |
המצטט
וכי דברים אחרים לא פירט? למרות שפירט אותם בפרוטרוט? האם השוחד לא פורט?- אלא מה לפי זה השופטים המשיכו לקחת שוחד?
האם לא הקפידו על אכילת בהמות וחיות במדבר? אם כך למה משה חזר על האזהרה והסיפור? שמירת שבת? וכו, רק המשכן אינו צריך איזכור? הרי הוא הזכיר את הארון- איפה היה מונח הארון אינו מענין?
שערי תירוצים לא ננעלו אמנם- אבל לתירוץ צריך להיות יסוד לוגי מימלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2011 21:27 |
|
| |
שבוע טוב יכול להיות ששאלתי את השאלה הזו בעבר. אבל הרעיון שבה אקטואלית גם היום!
דברים פרק טז
(כב) וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ
רש"י
אשר שנא - מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות, ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים. ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה, מאחר שעשאוה אלו חק לעבודה זרה:
האם בימי האבות לא עשו מצבות לע"ז? פתאם ה' שינה את אהבתו? פעם אהב והיום לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 08:33 |
|
| |
בעב
ראה גם בהעמק דבר אודות את האיש או את האישה
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 12:47 |
|
| |
התשובה לשאלתי
מצבה- עשויה מאבן אחת,
מזבח- עשוי מאבנים הרבה, או מאדמה=הרבה גרגירים.
לאבות לא היו מצוות- מצוות. היתה להם מצווה אחת- האמונה באלוקים,ולכן הם הקימו מצבה!
לאחר מתן תורה- כשלבני ישראל ניתנה התורה ובה הרבה מצוות. מיד הם מצווים- על מזבח אדמה- הבנויה מהרבה הרבה גרגירים או אבנים-
אן מצווה אחת- אבן אחת מצבה אחת. אסור לעבוד את ה' רק במצווה אחת!
כשבוחרים מצווה אחת עיקרית וראשית- כמו לימוד תורה למשל שהיא למעלה מכל המצוות- מקימים מצבה- ועושים את המצווה הזו לע"ז-כך רשי לעיל- ואת הע"ז כאמור ה' שונא.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2011 22:31 |
|
| |
פרק יט:
(טז) כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה:
(יז) וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְקֹוָק לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם:
(יח) וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו:
(יט) וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:
(כ) וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ:
(כא) וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל: ס
הפרשה, כפי שפרשו חז"ל היא פרשת עד זומם, מה היה חסר בפרשה אילו לא היה כתוב כאן פסוק יז? היה ניתן לומר שפסוק זה מהווה רקע לדיון שבגללו העד הגיע לבית המשפט, אולם במקרה זה היה מן הראוי להקדימו לפסוק טז.
והואיל ואתאן להכי, חז"ל פרשו עין בעין ממון, האם על זה היה צריך לומר ולא תחוס עינך? ודוחק לפרש שלא תחוס עינך מתיחס רק לנפש בנפש, אך לא להמשך הפסוק.
שוב ראיתי שבעיקר הדברים קדמני בעלבעמיו בעמוד הקודם, ואתו הסליחה.
תוקן על ידי צעג ב- 05/09/2011 22:34:02
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2011 01:00 |
|
| |
וְהוֹצֵאתָ אֶת-הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת-הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה, אֶל-שְׁעָרֶיךָ--אֶת-הָאִישׁ, אוֹ אֶת-הָאִשָּׁה; וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים, וָמֵתוּ
למה נכפל
|
|
|
|
|
