כי תצא

מקס
התשובה שלך ממש מאלפת-  שאלתי עוד כמה שאלות לפני זה. האם התשובה עליהם כלולה?

שבוע טוב

דברים פרק כא     (יא) וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה:

רש"י נתן ליבו על הבעיה  במילה -אשת- הרי היה צריך להיות אשה יפת תאר רשי מתרץ תרוץ משונה ודחוק- הכוונה אשת איש,
האם במילה אשה יפת תאר- לא יכולה לכלול אשת איש?  אם הפסוק היה מתכון לאשת איש. הרי בהמשך

ג) וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה
היתה אמורה לבכות גם על אישה- בעלה. איזה מסר מוסרי זה - שלא מסםיק שלוקחים שבויה לאשה. לקחת אשת איש?

(
כא) וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ: ס

רש"י   ובן סורר ומורה נהרג על שם סופו, הגיעה תורה לסוף דעתו, סוף שמכלה ממון אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא, ועומד בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות, אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב:

 א.  נניח- אבל ליסטים- או אפילו רוצח. דינו בסיף.  מיתה קלה יותר מסקילה??? וליסטים דינו איתה מיתה?
ב.  האם רש"י שכח את מה שהוא דרש בפ' ישמעל

רש"י בראשית פרק כא פסוק יז

באשר הוא שם - לפי מעשים שהוא עושה עכשיו הוא נדון ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות, לפי שהיו מלאכי השרת מקטרגים ואומרים רבונו של עולם, מי שעתיד זרעו להמית בניך בצמא אתה מעלה לו באר. והוא משיבם עכשיו מה הוא, צדיק או רשע, אמרו לו צדיק, אמר להם לפי מעשיו של עכשיו אני דנו וזהו באשר הוא שם

 

 

בעלה נתן שישבו אותה? מדובר במלחמה  שאנשים נהרגים ונופלים בשבי ולא בנתינה,
אתה בטוח שיש חז"ל מופרך כזה?

ירוחם:
ישמעאל לא היה בן סורר, הוא היה חוטא אולי, בן סורר בזמנים עברו כבר ידעו מה יהיה סופו וזה טענת רש"י בשם חז"ל,

בן סורר = שלא נותן שיחנכו אותו, במילא לא קשה להבין מה יהיה סופו, מה שאין כן חוטא שיודע שהוא חוטא יכול לחזור בתשובה כי הוא שומע לאימו ולאביו,

היום אין בן סורר כי יש חינוך חובה ממש מגיל אפס כמעט, ולכן חז"ל אומרים שלא היה ולא נברא, כלומר מבחינתינו אין מצב של בן סורר, אפשר את כולם לחנך אם לא ההורים שיפנו למקצועניים,

 
התשובה כמו שכתבתי. ,מעבר לזה כבר נכנסים לידיעה ובחירה
בבן סורר ומורה הידיעה היא שלא יהיה בחירה

זה שרש"י ציטט את הגמרא ידוע- אבל השאלה במקומה.  על הגמרא גם אפשר לשאול-  זה שהגמרא אומרת אינה תשובה.

בן סורר ומורה נדון על סופו- אסור לדון על סופו, על גניבה לא סוקלים. ילד שלא רוצה להתחנך וללמוד לא הורגים, הרי שערי תשובה לא ננעלו. פושעים גדולים ממנו חזרו בתשובה
הנסיונות להסביר את התורה בנושא הזה- פשוט לא עלו יפה, הפרושים לא מחזיקים מים.

 הגמרא בסנהדרין בפרק בן סורר ומורה- אומרת-- שינה לרשעים טוב לרשע וטוב לעולם.- ולא מות-