יארצייט ר צדוק הכהן מלובלין

ר צדוק הכהן מלובלין מגדולי רבני החסידות - 1823 - 1900 בן למשפחת רבנים מפוארת. נולד ביום כ"ב שבט תקפ"ג (1823) בעיר קריזבורג לאביו רבי יעקב הכהן רבה של קהילה זו. נתפרסם כעילוי בעודנו צעיר לימים ומכל צד הריצו אליו שו"ת. בא במגע עם רבים מגדולי דורו ובתוכם עם רבי יצחק אלחנן מקובנה, והשתעשע עמם בדברי תורה. כתב חידושים ופלפולים רבים, שנשארו בכתב-יד. נשארו ממנו גם כתבים בחכמת התכונה, ההנדסה והאלגברה, שכתבם בשנת ת"ר, כשהיה סמוך על שולחן חותנו בוולודבקה. כל התעסקותו בתורת הנגלה. בשנת תר"ז החל לעסוק בתורת הנסתר. מאז ועד פטירתו כתב רק בענייני קבלה. רבי צדוק סרב לקבל על עצמו רבנות על אף ההצעות המרובות, הוא חי חיי עוני והתפרנס בדחקות מחנותו הקטנה של מלבושים משומשים שניהלה אשתו, לא רצה ליהנות מאיש, אם כי לעתים קרובות היה חסר לחם. רבי צדוק היה מחסידי איזביצה וממקורביו של רבי יהודה לייב אייגר. עם הסתלקותו של זה האחרון בשנת תרמ"ח נענה להפצרותיהם של ראשי החסידים וקיבל על עצמו את עול ההנהגה. היה סופר פורה, מספריו נדפסו: "פרי צדיק" על התורה, "רסיסי לילה" עם קונטרס "דברי חלומות", "לבושי 'צדקה" על הלבוש, "קדושת שבת" עם קונטרס "שביתת שבת", "משיב צדק", "מחשבות חרוץ", "דברי סופרים" עם קונטרס זכרונותו "דובר צדק", "ישראל קדושים" "שיחות מלאכי השרת" ועוד. נפטר ביום ט' אלול שנת תר"ס (1900). (מתוך אתר דעת)

ר צדוק הכהן מלובלין רבי צדוק (רבינוביץ') הכהן מלובלין ( כ"ב בשבט ה'תקפ"ג , 3 בפברואר 1823 - ט' באלול ה'תר"ס , 3 בספטמבר 1900 ), אחד מהיוצרים המקוריים והפוריים ביותר מבין גדולי ה חסידות . בהגותו יש שילוב נדיר של למדנות תורנית ופרשנות חדשנית עם תורות הקבלה והחסידות. שייך לחסידות איז'ביצה-ראדזין , אם כי הושפע גם מספרי ברסלב ו חב"ד . ר' צדוק נולד בעיר קריזבורג לרב הקהילה הרב יעקב הכהן (ממשפחת רבנים מתנגדים ). התייתם מאביו בגיל שש. למד בישיבה ב לובלין ונתפרסם בכישרונו ובהתנהגותו. בעקבות שמועה שאישתו התייחדה עם גבר זר, הוא נזקק ל היתר מאה רבנים כדי לישא אשה שנייה ללא גירושי אשתו הראשונה, כפי שנדרש על פי חרם דרבנו גרשום . חלק מהרבנים אותם פגש לא הסכימו לתת לו התר אך לבסוף הסכימה אישתו לגירושין מרצון והוא נישא בשנית. אחד מהרבנים אליהם הגיע היה רבי מרדכי יוסף לינער . הרושם הגדול שהותיר עליו גרם לר' צדוק להשאר אצלו כתלמיד, שם החל את דרכו בתורת החסידות. הוא נפטר בלי שהשאיר אחריו ילדים. עובדה זו הביאה אותו להפגש עם רבים מגדולי דורו (ובתוכם עם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה) ו אדמו"רים שונים ב פולין והתקרב ל חסידות . בסופו של דבר הפך להיות הוגה, לומד ומלמד מתורת החסידות. היה תלמידו של רבי מרדכי יוסף לינער בעל " מי השילוח ". זמן רב סירב ר' צדוק לקבל על עצמו רבנות על אף הצעות מרובות, ורק לאחר הסתלקותו של רבי יהודה לייב איגר בשנת תרמ"ח נענה להפצרותיהם של ראשי החסידים וקיבל על עצמו את עול ההנהגה. רוב חייו חי חיי עוני והתפרנס בדחקות מחנות קטנה של מלבושים משומשים שניהלה אשתו. גם לאחר שקבל על עצמו את עול ההנהגה והחל לקבל משכורת מן הקהילה סירב רבי צדוק להשתמש בכסף לטובת עצמו, רבי צדוק השקיע את כל כספו בקניית ספרים והקים בביתו ספרית עיון גדולה. תחום ההתמחות העיקרי של הספרייה היה כתבי יד, רבי צדוק היה בר סמכא בזיהוי והכרת כתבי יד, מה שמשך אליו תלמידי חכמים ואף חוקרים שרצו לקבל מידע על תיארוך ואמיתיות הכתבים שבידם. לצערינו ביתו על הספרייה שבתוכו נשרפו בשואה. [ עריכה ] כתביו שנדפסו: " צדקת הצדיק ", פסקאות קצרות בנושאים שונים בעבודת ה' (חלקם על פי סדר מסכת ברכות). [1] "פרי צדיק" על ה תורה "רסיסי לילה" עם קונטרס "דברי חלומות" "לבושי צדקה" על ספרי בעל הלבושים "קדושת שבת" עם קונטרס "שביתת שבת" "משיב צדק" "מחשבות חרוץ" "דברי סופרים" עם "קונטרס זכרונות" "דובר צדק" "ישראל קדושים" "שיחות מלאכי השרת" "תקנת השבין", על מצוות התשובה חידושים ופלפולים רבים שכתב ר' צדוק נשארו ב כתב-יד ולא פורסמו עדיין. כמו כן, נשארו ממנו כתבים משנת ה'ת"ר (1839) ב אסטרונומיה , הנדסה ו אלגברה .