כי תבא

כבד מרנא ספרנאה דק"ק עצכחא שליט"א

אודה ולא אבוש כי התרגום ללה"ק (עברית) הוא פרי עבודת עבד לעבדי ה' הק' הכותב, כי גם דברי הרושם הראשון של תורת כ"ק מד"ש הינם בשפת האידיש. כן בתרגום אני מנסה לחסוך אריכות וגם לדבר בלשון העצכחים (ראה לקסיקנא דמר).

בכן לענין המידות אמר אד"ש: "דער הייליגער ר' חיים ויטאל זאגט דאך אז מידות זענען נישט קיין מצוות ווייל זיי זענען בכלל אללעס וואס די תורה דארף בעפאר און דערנאך", ראיתי גם את המלה האחרונה כאילו היא מצוטטת ממהרח"ו אבל אולי צודק מעכ"ת שאולי שלושת המילים האחרונות הן דב"ק מדיליה ואשאיר חזון למועד לבקש מענה לש"ק כאשר אכנס אל הקודש פנימה. בכל אופן לעצם הענין ניתן להבין את הדברים מרוח התנ"ך ולכן הבאתים לבית מדרש זה האוחז בהם.

לענין הביטוי על ההוויה כתבתיו בסוגריים ששם בד"כ הוספה שלי להתאים ללשון המדוברת כאן וכך היה לש"ק: "ערשט האט דער מענטש בעדארפט צו לעבען אזוי ווי עס דארף צו זיין מיט זעך דאס הייסט מיט אללעם וואס ער ברוכט פון די גאנצע וועלט ארום אין ארום דאס הייסט אללעס אללעס - הוויה ית'". פירשתי את כפל הלשון והדילוג לביטוי הוויה ית' כאשכלתא דעצכחא ובלשטון מתאימה לענ"ד.

להערתו האחרונה נראה שדברי כ"ק מאד"ש הם הם דברי הרח"ק. וכי לזאת יקרא כ"ת "קושיא מעיקרא ליתא"? אתמהה.

כב' הרה"ח שיחי'

תשו"ח על ההבהרה. על הביטוי קושי' מעיקרא וכו', על משמרתי אעמודה, למפנים שיטת רח"ק היטב, הר"ז הדבר היחיד שעליו התורה יכולה להעניש וק"ל.

ובהיותו בק"פ, נא להזכירני עם שאר אחב"י, לקראת הימים הק' הממשמשים ובאים עלינו לטובה להחתם בספשצ"ג.

אל מע"כ רבנא ספרנאה שליט"א

נראה שאם כי דברי הרח"ק אמנם מתאימים ליישוב כ"ת את הקושיא שמעיקרא ליתא, לאחר התבוננות בדבריו  האחרונים שבתי והתעוררתי שגם למקובלים הסוברים שהקב"ה מבחיר את הבחירה על ידי ציוויו, אזהרותיו והבטחותיו יתיישב העניין ביותר ברוח דברי אד"ש שהשמחה וטוב הלבב הם הדברים הראויים להבחירם וד"ל.

יזכה מע"כ לשנת גאולה וישועה בכה"ע ויימלא שחוק פיו במהרה.