|
|
| נשלח ב-31/8/2007 11:08 |
 |
| |
אבהו
איני מומחה לדמוגרפיה, ואף לא מתיימר לצפות את העתיד. בסה"כ כסוציולוג של כורסא. לא נראה לי כי הדמורגפיה תשנה את פני החברה במהירות שבה יתנערו החילונים מצבתות הכפיה הדתית שאין לה אח ורע במדינות המערב.
כנגד 10% החרדים ועוד 10-15% מסורתיים. יש 20% ערבים ועוד 5% נוצרים. שרובם יצדדו בהפרדת הדת מהמדינה. (מדינת כל אזרחיה)
שאר הציבור מתחלן ומאבד את הקשר שלו עם הדת. כך שאני משער שהחילוניות המערבית תכתיב בסופו של דבר, ולא רחוק היום להפרדת הדת מהמדינה.
בכלל , מה המדינה צריכה להתערב בצורה שבה בני אדם מתחתנים או מתגרשים?. איפה נקברים או נשרפים?. מיהו יהודי, ומיהו נוצרי?.
כנראה שהשורשים של השיטה הקומוניסטית/סוציאליסטית, של תנועת העבודה ההיסטורית, שבעקרונותיה היו שליטת המדינה/מפלגה באנשים, עדיין נוחה לשליטים במדינת הדמוקטיטורה שלנו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2007 13:13 |
|
| |
[מקאן,
"אני מבין היטב את הויתור שהבאת בדברייך, אולם לדעתי הוא עדיין נחות מאוד מבחינה ערכית-דתית" -
נו, תמיד קל מאוד לוותר על משהו ש"שייך" למישהו אחר.
אני מקוה, שאתה מבין בעצמך, עד כמה מחשבה כזו מונעת כל סוג של שיח (מלבד שיח מטיפני וכופה).]
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2007 14:21 |
|
| |
[אמשלום,
לא הבנתי אותך. מה שכתבתי לא הייתה הבעה דעה אישית שלי, אלא הבנה שלי את הלוגיקה. ביקשתי הסבר ממך, וענית לי שאת רואה בזוג בוגר שהחליט להינשא וזכאי לכך מטבע בריאתו בצלם, והוא מוותר על כך, ויתור עצום. לזה אני מסכים. אך לגבי האלמנט הדתי שבדבר, שאת מציינת ("ויתור עצום מבחינתי - גם מבחינה דתית"), אני לא כ"כ מוצא הסבר לשאלתי, שהרי אם בני אדם יגיעו להסכמה שנישואים הומוסקסואלים אינם כשירים בארץ, ואם את רואה את הבחירה של בני אדם כדבר דתי, אז אני לא רואה כזה הבדל איכותי בין ההיתר להינשא בין גבר לגבר, למשל, לפני האמנה, שהוא תוצאה אלוקית של בריאה בצלם, לבין האיסור להינשא, לאחר האמנה, מבחינת הוויתור הדתי. בין לפני ובין לאחריה נשארנו ברמה הדתית של הכח ההומני של בני אדם. ולדעתי אין זה כך באורתודוקסיה. את ענית לי שזה ויתור עצום מבחינה דתית וכאן אני לא רואה, או שלא הבנתי, איפה הוויתור החילוני ברמה הדתית. לכן כתבתי את שכתבתי, ולא הכנסתי כאן נימה אישית, שבאמת חוסמת כל דיון.]
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2007 09:10 |
|
| |
מקאן
הנה הפיסקה -
(יתכן שהיתה ראויה לקבוע אשכול לעצמה.)
"לפעמים יש צורך בהעברה על דברי תורה, ואין בדור מי שיוכל להראות את הדרך,
בא העניין על ידי התפרצות.
ומכל מקום יותר טוב לעולם הוא שיבוא ענין כזה על ידי שגגה, ובזה מונח היסוד של מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין.
רק כשהנבואה שרויה בישראל, אפשר לתקן ענין כזה על ידי הוראת שעה, ואז נעשה בדרך היתר ומצוה גלוי.
ועל ידי סתימת אור הנבואה, נעשה תיקון זה על ידי פרצה ארוכת זמן, שמדאבת את הלב מצד חיצוניותה, ומשמחת אותו מצד פנימיותה".
(ראי"ה קוק, שמונה קבצים קובץ ב, אות ל)
כמה הערות לבאור הפיסקה, כפי הנלע"ד:
א) לפנינו תפישה סוציוהיסטורתיאולוסופית (סוציולוגית / היסטורית / תיאולוגית / פילוסופית)
של התפתחות ההלכה.
ב) ביסוד תפישה זו עומד הרעיון ההתגלות המתמדת והתעלות המציאות - הוי אומר:
יש השגחה וגילוי רצון אלוקי בגילגול התמורות של הופעת רצונו בעולם גם בתחום יצירת הנורמה ההלכתית הנדרשת מעושי רצונו.
ג) יש לשים לב להדדיות -
מצד אחד: "אין בדור מי שיכול להראות" - כשלון כח של המנהיגות (-המחקר נטה להיתפש בעיקר לחלק הזה).
מצד שני:
"יותר טוב לעולם הוא שיבוא ענין כזה על ידי שגגה" - לעתים תמורות הלכתיות מגורם הלכתי מחוללים בעיה עמוקה יותר ( - ע"ע האשכול של הרב שרלו על הורות לרווקות).
ד) הפיתרון השמימי - התפרצות ופרצה שהחברה יוצרת מלמטה מתוך המציאות שלבסוף יוצרת נורמה חדשה.
ה) מסתבר שלאחר הפירצה ההיסטורית שצומחת מלמטה יבוא אישור הלכתי - משלים? / מאזן? / מכוון? של מורי הדור.
דוק היטב - האישור הוא בתקופה מאוחרת יותר, אחרי שהפירצה היא כבר לאורך זמן ומתבססת.
ו) ובשעה שהפירצה מתרחשת?
"מדאבת את הלב מצד חיצוניותה, ומשמחת אותו מצד פנימיותה". - כלומר:
התופעה מצערת, אך הבנת המגמה מאירה ומשמחת - יש כאן תהליך של התקדמות והתחדשות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2007 22:49 |
|
| |
| כבשת_הרש כתב: |  |
אתה מאמין באמונות ודעות שלך הילברלים כמו שנטורי קרתא מאמינים באידיולוגיה שלהם, באותה פנטאיות.
|
|
נניח, אבל ההבדל הוא שאני מאמין בזכותם של נטורי קרתא לחיות את חייהם, ואין לי שום כוונה לגנוב אף אחד מילדיהם.
_________________
|
|
|
|
|
