לפני למעלה מחודש פתחתי אשכול על מה שנראה בעיניי מגמה כללית בעולם, בין המדינות ובתוכן, המתקרבת לחזון השלום של "וגר זאב עם כבש".
השלום מלשון שלם הוא מצב בו חלקים שונים מוצאים דרך להשתלב ולהתאחד. אני מודע לכך שיש הטוענים שהמגמה אינה כה בולטת כפי שאני חושב אבל ההבדלים בין העבר לימינו אנו די בולטים. עם זאת הרי ברור שישנם עדיין חלקים גדולים בעולם שלא יכולים להשתלב יחד, כי השוני שביניהם עדיין גורם לחיכוכים ופגיעות כאשר הם קרובים או מתקרבים זה לזה מדי. השלום ביניהם הוא שמירת מרחק, כי הקרבה ביניהם רק פוגעת בשלימות הסביבה ו/או העולם. לחלקים האלה שייכים פלגי האומה הישראלית שעמדותיהם לגבי הדת בשני קצוות שונים, דהיינו החילוניים והחרדים ועל נושא זה התחלתי לכתוב וקיבלתי אז אישור הנהלה לפתוח אשכול בנושא. לא הספקתי עדיין לסדר כתיבה מחושבת כפי שתכננתי אבל מאחר וכעת ראיתי שהנושא חם בכתבות בוואלה בעד חלוקת עם ישראל לשנים בכתבת קרלו שטרנגר ונגד בכתבת דוד פרנקל, החלטתי: "ידחה העיתוי את הסידור" ועם הקוראים הסליחה.
בלי להיכנס למדידת עגלת מי מלאה יותר, (החילונים באים מאותה עגלה אלא שריעננו והחליפו כמה ערכים וגם לא זרקו את כולם) כי זה לא יביא לא שלום ולא כניעה של שום צד למשנהו, יש לדון בשאלה.
מעצם העובדה שלאלה חוק המדינה הוא החוק החברתי העליון ואילו לאלה חוק המוכתאר הוא החוק העליון (בפרפרזה מחרדי מסכן שפלשו ערבים לדירתו ע"פ היתר מהמוכתאר בעוד הוא מצוייד בצו בית משפט שהמשטרה תעזור לו להרחיקם והמשטרה סייעה דוקא, באופן מפתיע, לערבים) הרי בהכרח שלא יוכלו לחיות בלי שתיעשנה פשרות מכל צד. בעיקר פשרות בנושאים שהצד שכנגד לא יכול לחיות איתן כמו שהוכח מקום המדינה ועד הלום. את הסתירה בין השעבוד למערכות שונות ביטא היטב אחד השרים בהתיחסו לסרבנים: "הצבא שלנו הוא הצבא היחידי שיש לנו, והחיילים מקבלים את הפקודות מהמ"פ, מהמ"מ, מהמג"ד ולא מאף אחד אחר, חשוב ומכובד ככל שיהיה."
מעבר לכך, הלא הנטל הבטחוני והכלכלי אינו מחולק בצורה המשביעה את רצון/רעבון שני הצדדים ולא נראה פתרון באופק. האם לא עדיף שכל צד יבנה ויתחזק את מדינתו לפי ערכיו ודרכיו ואח"כ כאשר כל צד למד את מעלות וחסרונות החיים המשותפים והנפרדים, יוכלו לבדוק אם ואיך יוכלו אולי להשתלב ואו להתאחד?
אתמול יצא לי להיות בשכונה ירושלמית שהיתה בעבר חילונית-דתל"מית והיום יש בה לא מעט חרדים (רובם די מודרניים חלקם אמריקאים וכד' לפחות כך זה נראה ממבט מבחוץ של עובר אורח) נראה לי שיש שם שילוב די בריא ודי טבעי.
ובכלל לאחרונה יש לי תחושה (אולי לא מבוססת) שהרבה מתחים בין ציבורים בארץ די ירדו, פחות מסתכלים על בן אדם לפי התיוג הציבורי שלו ויותר באופן פרטני עליו כאדם. (אולי כי הויכוחים האידאולוגיים עברו יותר לאינטרנט...)
_________________
נשלח ב-30/8/2007 19:52
לינקי
כשראיתי את הלינק ופתחתי את האשכול על אמנת מדן-גביזון (שנפתח כשעתיים לפני האשכול הזה) התחלתי להתחרט על האשכול הזה כי הרי האמנה אמורה להוכיח שיכולים לדור בכפיפה-כפייה-מדינה אחת חילוניים וחרדים, אלא שדווקא הניסיון הכושל מוכיח שלכאורה אין טוב מהפרדה. לחילונים לא מתאימה כפיה דתית ולחרדים לא מתאימה סובלנות ל"חטאי" החילונים.
אני רק מהרהר באיזו משתי המדינות (קנטונים) יבחרו העצכחים לחיות? אולי ווטו, התכוונת שאז לא תהיה ברירה אלא להקים את קדושית?
נשלח ב-31/8/2007 01:41
הבעייה היא בחלוקה ובהסדרים במקומות בהם יש חיכוך בלתי נמנע.
אני טענתי מזמן שצריך לעשות ניתוח מפורט של תקציב המדינה. ולראות כמה התקציב תורם למטרות הקשורות לחרדים. כמה לחילוניים. ומכה למטרות משותפות (כמו צבא).
כמו כן לעשות מיפוי איכותי של כמה תורם כל ציבור. ואז לראות מה קורה וכו'. ואולי לקחת את החלוקה ההוגנת כסוג של נקודת מוצא.
למרות שזה לא מופרך לחלוטין. זה המון עבודה. והמון פרטים שאפשר לא מעט להתווכח עליהם.
ועדיין הרעיון נכון וצודק.
נשלח ב-31/8/2007 02:07
הרעיון לא נכון ולא צודק, אם אתה מתכוון להמשיך לקיים מדינה אחת. למה החלוקה תהיה על פי חרדים/חילונים? למה שלא תהיה למשל על פי עניים-עשירים? הבה נבחן כמה העשירים תורמים לתקציב, כמה העניים תורמים לו, ונוכל לדאוג לכך שמיסיהם של העשירים יוזרמו בחזרה לכיסם והעניים לא יגזלו אותם עוד. ושמא נקים קנטון לשדרות וקנטון לכל היתר, וכך נוכל להיפטר מן הטירדה הקטנה הזו של מיגון העיר. קנטון לבדואים יפטור אותנו מלבנות להם בתי ספר. קנטון לזקנים יחסוך את הקצבאות, וכן הלאה - למה לא?
נשלח ב-31/8/2007 02:37
הסיבה פשוטה. בתוך אותה חברה. הזקנים של היום הם הצעירים של אתמול. והם בהגדרה אותה חברה. ערכים משתנים וכו'. אבל בגדול יש כאן קבוצה אחת בהחליטה מזמן לחיות ביחד לפי מסגרת כללית של כללים שיש בה מן הדימיון.
העשירים אינם מצהירים שאינם מעונינים בעניים. הם כן מעונינים בקיומם של העניים. הם רק מעונינים בהעניים יהיו כאן ויקבלו פחות.
החרדים טוענים בפירוש שהם היו מעונינים לחיות במדינה נפרדת. וכנ"ל החילוניים. כך שזה בגדר "מילתא דשוויא לתרויהו."
מה ההיגיון שבין שתי קהילות עם עולמות שונים, יהיו חובות וזכויות שונות? רק הקטע הסוציאלי?
נשלח ב-2/9/2007 02:02
בס"ד
יכולים להיות ביחד רק אם תהיה חברה מתוקנת שהבסיס שלה יהיה" ואהבת לרעך כמוך "
והרצון לקבל הנאה ותענוג לעצמו תהיה על מנת להשפיע לזולת.
הספור לא יכול להיות שכן אף ראש ממשלה או מועמד לראש ממשלה
לא יוותר על מפלגות חרדיות ששואבות את כוחן ממקומות אלה,
ואשר מוכנות לתמוך בו תמורת אתנן כספי בלבד ללא שום
דרישות אידאולוגיות.
נשלח ב-4/9/2007 21:40
אגב, לפי תכניתך שבעמוד הקודם הר הבית קדוש רק לערבים, הלא כן?
נשלח ב-4/9/2007 22:27
כתבתי במפורש עד שיבוא המשיח וממילא עד אז
אסור ליהודי לדרוך שם .
והרי המשיח אמור לבוא בקרוב ממש ואז יבנה לכל הפחות
בית מקדש אחד.
נשלח ב-5/9/2007 10:32
שריר,
מסתבר שאתה גם נביא וגם פוסק.
עתידות: בקרוב תזכה להיות גם נשיא המדינה.
בכל אופן תודב על ששיעשעת אותי כך על הבוקר.
קובי אריאלי אמור לדעת שהשנאה הגדולה נובעת מהעובדה הפשוטה- אנשים לא אוהבים כשמתנשאים עליהם.
וזה בדיק מה שקורה היום במחוזותנו. אני לא הולך לצבא- כי -אני מיוחד ומיוחס ולא בנוי לחיי הצבא המופקרים, כמוך. אני לא עובד למחייתי- כי אני עוסק בדברים חשובים יותר, ובעצם הלימוד שלי הוא שמחזיק אותך בחיים.
