| נשלח ב-18/1/2012 12:58 |
 |
| |
| גם_וגם כתב: |  | | הרעיון לא נכון ולא צודק, אם אתה מתכוון להמשיך לקיים מדינה אחת. למה החלוקה תהיה על פי חרדים/חילונים? למה שלא תהיה למשל על פי עניים-עשירים? הבה נבחן כמה העשירים תורמים לתקציב, כמה העניים תורמים לו, ונוכל לדאוג לכך שמיסיהם של העשירים יוזרמו בחזרה לכיסם והעניים לא יגזלו אותם עוד. ושמא נקים קנטון לשדרות וקנטון לכל היתר, וכך נוכל להיפטר מן הטירדה הקטנה הזו של מיגון העיר. קנטון לבדואים יפטור אותנו מלבנות להם בתי ספר. קנטון לזקנים יחסוך את הקצבאות, וכן הלאה - למה לא? |
|
יש כמה מודלים של מדינה, המודל "הרזה" הוא מדינה ליברלית ששומרת על ביטחון מבית ומחוץ וקובעת כללי משחק (מדינה ליברלית בל המובנים).
אם נישאר בגבולות הדמוקרטיה יש את המודל הנגדי שבו המדינה לא רק קובעת כללי משחק אלא גם מתערבת במשחק מעבירה תקציבים ולפעמים גם כופה ערכים - למשל בישראל מערכת הרווחה, החקיקה הדתית ועוד.
את המודל הרזה ניתן לקיים בכל מקום שבו יש הסכמה בסיסית על צורת המשטר ושנוצר אמון מינימלי בממסד.
לכאורה אם אפשר להעביר כסף מעשירים לעניים באותה מדינה למה לא להעביר לעניי מדינה אחרת? אבל אפילו במסגרת האיחוד האירופי תושבי גרמניה היו מוכנים להעביר סכומי עתק למזרח גרמניה ללא התנגדות גדולה ולעומת זאת (הם ותושבי מדינות אחרות) מהססים להעביר סכומים קטנים יותר ביחס למדינות אחרות ביבשת ואם בוחרים לעשות זאת זה תוך התנגדות פנימית ומשיקולים של "אינטרס לאומי".
הסיבה לכך היא שבשביל לקיים מדינה מתערבת (לשביעות רצון אזרחיה) צריכה להיות מידה של הומוגניות ותחושת שותפות, שבדי מוכן לשלם קצבאות נדיבות לשכנתו היולדת בגלל שהוא מרגיש שהיא דומה לו ושהם חולקים הרבה במשותף.
אחת הסיבות שבארה"ב לא התפתחה מדינת רווחה במתכונת האירופית היא הגיוון הרב באוכלוסייתה, גם באירופה ההרגשה (מוצדקת או לא) של חלק מאוכלוסייתה שתשלומי הרווחה מופנים למיעוטים חדשים מקרוב באו מסייעת לכרסום במדינת הרווחה שם.
בישראל תחושת השותפות מבוססת על הדת-לאום המשותפים למרבית אזרחיה, אבל ככל שהחילונים פחות מרגישים שותפות עם החרדים (שלא לדבר על הערבים) הנכונות שלהם למדינת רווחה פוחתת והולכת (ק"ו לכפיית ערכים דתיים שהם לא שותפים להם).
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2012 16:54 |
|
| |
מטפחת
אתה מציג שני מודלים אלא שיש לך טעות במודל השני (הרפובליקאי) כי הכנסת אליו כפיה דתית שאינה רלבנטית למודל.. המודל הרפובליקאי (או הסוציאל דמוקרטי, תלוי באיזו שפה אתה מדבר) לא מחייב כפיה דתית. המודל הזה מציג מדינה שמתערבת במשק ובעיקר דואגת בצורה אקטיבית לאזרחים שלה. כל המדינות במודל הזה בעולם כיום אינן חושבות שכפיה דתית היא חלק מהעסק. באותו אופן אפשר ליצור מודל של סוציאל דמוקרטי בעל חופש דת וחופש מדת.
השאלה המרכזית בעיני היא לא מהכיוון החילוני אלא מהכיוון הדתי/חרדי - האם האוכלוסיות הללו יכולות להיות במקום שאינו כופה את עצמו על כולם? האם הן מוכנות לכבד גם ערכים וקווים אדומים של אנשים שאינם מצהירים "אלוהים אמר" בסופו או בתחילתו של המשפט?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2012 18:04 |
|
| |
| לארוצים כתב: | | מטפחת
אתה מציג שני מודלים אלא שיש לך טעות במודל השני (הרפובליקאי) כי הכנסת אליו כפיה דתית שאינה רלבנטית למודל.. המודל הרפובליקאי (או הסוציאל דמוקרטי, תלוי באיזו שפה אתה מדבר) לא מחייב כפיה דתית. המודל הזה מציג מדינה שמתערבת במשק ובעיקר דואגת בצורה אקטיבית לאזרחים שלה. כל המדינות במודל הזה בעולם כיום אינן חושבות שכפיה דתית היא חלק מהעסק. באותו אופן אפשר ליצור מודל של סוציאל דמוקרטי בעל חופש דת וחופש מדת.
השאלה המרכזית בעיני היא לא מהכיוון החילוני אלא מהכיוון הדתי/חרדי - האם האוכלוסיות הללו יכולות להיות במקום שאינו כופה את עצמו על כולם? האם הן מוכנות לכבד גם ערכים וקווים אדומים של אנשים שאינם מצהירים "אלוהים אמר" בסופו או בתחילתו של המשפט? |
|
תיתכן מדינה שיש בה הנדסה כלכלית ולא דתית (סקנדינביה), תיתכן מדינה שתהיה בה לצד הנדסה כלכלית (מידה של) כפייה חילונית (צרפת) ותיתכן מדינה שלצד הרבה כפייה דתית תהיה בה מידה של הנדסה כלכלית (ישראל), אני לא רואה הבדל עקרוני בין כפייה כזו או אחרת בסופו של דבר זה נובע ממה חשוב בעיני האזרחים, לסקנדינבים חשוב השוויון הכלכלי והם אדישים כלפי הדת, לצרפתים חשובה החילוניות של המדינה והמרחב הציבורי ובישראל בעיני הרבה אנשים "דמותה היהודית" של המדינה חשובה.
כל אלו עומדים מול מודל המדינה הליברלית שמוציא תחומים אלו מאחריותה של המדינה, לטענתי בשביל שהאזרחים יסכימו לסבול הגבלות ואיסורים כדי להגשים ערכים מסוימים שחשובים או תורמים לקבוצות אוכלוסיה מסויימות זקוקה להתקיים ביניהם תחושת שיתוף חזקה.
תוקן על ידי מטפחתספרים ב- 18/01/2012 18:05:04
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2013 09:54 |
|
| |
מוקפץ לעיון אקטואלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2013 21:40 |
|
| |
מה שעומד לשלום אחים לרועץ הוא הפרדוקס הקיים,
החרדי זקוק למנה גדושה של גאות יחידה ועליונות כהגנה מתרבות החופש והמותר
החילוני זקוק כהגנה נגדית ולפעמים גם ככיסוי מצפון ,להשמצה וירידה לחייו של החרד,
|
|
|
|
|
