|
|
| נשלח ב-25/7/2008 16:48 |
 |
| |
נוכעיינר
כנגד העדר כל גבול הגיוני בדיני הצניעות, העדר כל פרופורציה, כנגד הטאליבניזם, המתפתח מכך
התורה נתנה לבני אדם ולא למלאכי השרת.(נדמה לי שהגמרא אומרת את זה בעניני עריות)
כתבת---- גירוי הוא התעוררות של החשק שקשה לבלום אותו או לדחותו לפעם אחרת.
הגמרא מספרת- עסקנו בגמרא זו כאן.- על רבא שהתגרה מאלמנתו של אביי, הלך לביתו ותבע את אשתו.- הוא לא היה בסדר?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2008 17:10 |
|
| |
[ירוחם,
לגבי הגמרא - הגבר אשם?! מה זה עלה בדעתך?! ברור שמי שאשמה היא האישה שגירתה אותו! עובדה שאשתו של רבא רדפה אותה אל מחוץ לעיר וע"ש(*).
----------------------------------------------
(*) למי שמעוניין/ת, קריאה אחרת של הסיפור יכולה להיראות כך -
נקודת המוקד של הסיפור אינה בעניין הצניעות. הסיפור מתחיל בחוסר האמון של רבא בחומא, אלמנת אביי, וניסיונו להשליט עליה את הסדר שהוא חושב לנכון, את הסדר ה"רשמי", שאינו מתאים לזוגיות הפרטית שהיתה לה ולאישהּ. הדרך שלה להדגים לו את חוסר ההתאמה בין ה"רשמי" ל"פרטי" היא בחשיפת הפער בין מרחב החוק לבין המרחב הפרטי גם בחייו שלו. לכן היא חושפת את זרועה, הוא מתגרה ועושה כפי שהחוק מתיר לו (ומחייב אותו) ותובע את אשתו. במרחב החוקי הכל תקין לגמרי, אבל במרחב הפרטי יש בעיה - אשתו מקנאה וכועסת, כיוון שאולי מבחינת החוק זה בסדר שבעלה יתבע אותה אם התגרה מאחרת, אבל מבחינתה זה עלבון ואפילו פגיעה באגו (לא רק בגלל הגירוי מאחרת אלא בעיקר בגלל ה"התערבות" החיצונית במערכת הזוגית והשיבוש של סדר החיים הפרטי של הזוג...).]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2008 17:50 |
|
| |
הפעם אם שלום האשה אשמה אשתו של רבא!, גם לפי הגמרא, כך הבנתי וכך הסברתי ת הגמרא בזמנה כאן.
נראה לי לבאר: בעיר מחוזא חיו ולמדו יחד, צמד האמוראים אביי ורבא, כל יום נפגשו בבית המדרש, ומעולם לא דברו ביניהם על חייהם הפרטיים, ועל מערכת יחסם עם בנות זוגם, והחיים בביתם.
והנה לאחר מותו של אביי. חברו הטוב. רבא יושב בבית הדין, ומתגלה לו פתאום, כי אביי זה, חברו הטוב, ניהל מערכת יחסים שונה לגמרי אם אשתו, ממה שהוא רגיל, וממה שהוא דמיין לעצמו.
שתיית יין מכוסות ארוכים, אינה שתית יין של סובאים , ושל שיכורים, שתיה מכוסות כאלו זו שתיה- איך אומרים בארמית- של כיף, של פאן, של חברותא ושיחות נפש אינטימיות בין השותים כך. המעיד על חברות ורעות קרובה.
נפל אור בבית המדרש- אצל רבא נפל האסימון, פתאום הוא הבין שהחיים שלו , מתנהלים לגמרי אחרת, ואפשר גם אחרת, כמו אביי ואשתו.
אשתו מעולם לא היתה אשתו, היא תמיד היתה בתו של רבו המובהק רב חסדא. וגם נהגה בהתאם איתו, כבתו של רבו, הוא מעולם גם כנראה גם לא קראה לה בשמה הפרטי.
הוא בא הביתה ותבע אותה לתשמיש- הפרימדונה לא היתה רגילה שאותה יתבעו, היא היתה קובעת את הכללים בבית, היא היתה הגברת, היא הרי היתה בתו של הרב.
ובאה האישה הזו חומא ונתנה לבעלה רעיונות חדשים, אפשרויות חדשות למערכת היחסים שהיא קבע, והיא היתה רגילה להן, אשה כזו חייבים לגרש מהר מאד מהעיר רחוק כמה שאפשר.
_________________
_________________
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2008 18:01 |
|
| |
[ירוחם,
אמנם אני הצעתי קריאה אחרת, אבל אני אוהבת גם את ההצעה שלך (במיוחד את הפרשנות שלך לאור שנפל בבית המדרש כסמל ל"התגלות" שחווה רבא ביחס ליחסיו עם אשתו). תודה!
אגב, דומני שלשיטתך, לו היה רבא לומד לעומק את המסר שנשלח לו באמצעות ה"אור" לא היה "תובע" את אשתו אלא מנסה כלים אחרים, למשל - שיחה, צחוק וכד' (וכידוע, כל אלה גם הם לשון נקיה ליחסי מין).]
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2008 19:11 |
|
| |
אםשלום
תני לרבא זמן לעכל את השינוי ביחסו אל אשתו, בתו של רב חסדא- היתה אשה מכובדת ורצינית, היא לא היתה מבינה צחוקים!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2008 22:20 |
|
| |
ירוחם
סליחה על ההפרעה לדו שיח (המרתק, יש לומר) בינך לבין אמשלום, אבל מה התכוונתך בשאלה 'הוא לא היה בסדר'?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2008 22:53 |
|
| |
נוכעיינר
כתבת על חשק שקשה לבלום אותו- הגמרא בכתובות מספרת על רבא - שאלמנתו- של אביי הופיע בבית הדין
כשנחשפו זרעותיה, רבא - התגרה- והלך לביתו באמצע היום ותבע את אשתו לתשמיש,
שאלתי האם הוא לא היה בסדר? הוא אמנם התגרה מאשה אחרת- אבל הוא הלך לאשתו.
הגמרא לא דנה אותו לגנאי.
רבא המשיך גם לאחר המעשה הזה להיות אב ביד דין של מחוזא וראש הישיבה שלה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2008 23:22 |
|
| |
מה השאלה. הוא בן אדם לא?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 11:45 |
|
| |
מה שמעניין הגמרא מציינת תמיד -את זאת- כי אשתו- איך קראו לה? איך רבא קרא לה?- היא ביתו של רבי חסדא! אפילו כשרצה לשכב איתה- הגמרא מציינת שהוא רצה לשכב עם ביתו של ר' חסדא!
רבי חסדא כאמור היה רבו המובהק מגיל ילדות של רבא. ואם הגמרא מקפידה תמיד לציין את זאת. הדבר בא ללמד אותנו על מערכת היחסים האישים בין רבא לאשתו. מסכן!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 15:57 |
|
| |
[ירוחם,
היא חסרת זהות עצמית ושם פרטי, והוא מסכן?!  ]
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 16:52 |
|
| |
אםשלום
היית מוכנה לחיות אם אדם חסר זהות עצמית ושם פרטי?
אל הרבי ר' חיים מצאנז, נכנס אדם- שאל אותו הרבי מי אתה?
השיב- אני בנו של הגאון הצדיק הזה והזה ונכדו של הצדיק הזה.
השיב לו הרבי- לא שאלתי מי אבותיך! שאלתי מי אתה!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2011 19:44 |
|
| |
[ירוחם,
א. סיפור מחכים ביותר. תודה.
ב. אני בטוחה שלאישה זו היה שם פרטי וזהות עצמאית, אלא שמישהו (אולי רבא עצמו, תלמידיו או חבריו) בחר למחוק זאת מן הסיפור (אולי בתור סוג של נקמה?  )]
|
|
|
|
|
