איך לתקן אוירה עכורה

יש הרבה דרגות באמת. ככל שהצד השני זר יותר אתה יכול פחות לשתף אותו באמת שלך, ולא להתרגש בכך שלא הבעת אותה, כי האמת שלך לא נוגעת לו ומה שנוגע לו זה שהיא סותרת את האמת שלו ולפיכך האמת שלך היא מטרד בעיניו.

יפה, אז למעשה אתה מציע לבקש סליחה כדי לשמור על השלום. אני אחשוב על זה.

תראה, אני מאמין גדול באמת וחושב שבני אדם צריכים להיות אמיתיים זה עם זה

וככל שהתקשורת שלהם מפותחת יותר [והאמת נמצאת ביניהם וגם ככל שהם מספרים זה לזה מה מפריע להם ואפילו מה מפריע להם בזולת איתו הם מדברים] אזי גם השלום ביניהם גדול יותר.

זה הכלל.

אך בכל כלל יש יוצאים מן הכלל.

נראה לי שכל המיקרים הקצרים בהם עשויה להיות  מתיוחות בין אנשים כגון בכביש או בתור וכדומה הם המיקרים היוצאים מן הכלל, בהם יש לשים דגש על השלום ועל ההרגשה הטובה המיידית [ואפילו אם האמת היא קרבן]

ולא על זו השלום מלשון שלימות אמיתית הנבנה בטווח ארוך ועל האמת.

אראל, קראתי בתשומת לב את ההודעה שלך, ואני חייבת להגיד לך משהו.

כשאדם בא לבקש - אין מקום שיעמוד וידרוש. הכעס שלך היה הדבר הטבעי והנכון, והאישה הזאת - שתהיה בעלת תשובה נחמדה ומסכנה מכאן עד מחר - היא תובענית וחושבת שהכל מגיע לה. אומרים לה "לא" פעם אחת - זה צריך להספיק.

והרב אמר לך נכון מאד - אל תעשה כלום.  כי גם הוא הבין את זה. האווירה העכורה במקרה הזה אינה אחריותך כי אם אחריותה. הצורך שלך להיות בסדר עם כולם וכל הזמן, המצפון שלך שמתעורר פתאום - זו הדרך שלך לייפות את הדברים, ומצביע על הקושי שלך לסלוח לעצמך על כך שלא טיפלת בזה אולי בצורה איתנה יותר ובוגרת יותר, שנתת לה למשוך אותך בלשון. 

כמו שאמר אזרחי, כנראה היא הרגישה שאתה מעט מהסס, ונכנסה ברווח הזה, בספק הזה.  אבל אווירה עכורה וכעס הם לפעמים הגנה חשובה מאד, הגנה הישרדותית, שמאפשרים לך להרחיק ממעגל חייך אנשים המסַכנים אותך ואת שלך.

עכשיו, לאחר מעשה, אתה יודע שהיית צריך להגיד לה "גבירתי הצעירה, את יכולה לקבל 10 אלפים ואת יכולה לא לקבל כלום. הבחירה בידייך. כשתחליטי תתקשרי אלי, אני עכשיו צריך ללכת."
 
כיוון שלא עשית את זה, והעסק הסתבך והתכער, אתה כועס על עצמך שנכנסת לפח שלה. ועם הימים הנוראים והסליחות וכל זה אתה מתחיל לייפייף את עצמך בעיני עצמך.  אתה כועס על עצמך על דבר אחד ואתה מציג את זה כדבר אחר.
וואתה מתחיל לחפש דרכים חלופיות כדי לא להכות על הנקודה, שהיא - מתברר שאני אדם ככל האדם, לא תמיד בשליטה ולא תמיד פועל נכוחה...

אבל נהגת נכון, הן לטובתה, הן לטובתך והן לטובת העניין. ולדעתי היא פשוט לא הותירה לך ברירה אחרת.

(אילו יום אחרי זה היה מגיע אליך אדם שדרושים לו בדחיפות  5 אלפים כדי להציל מישהו - איך היית עומד בפניו?)

עשית נכון, היית טבעי ואמיתי.

 עכשיו, לנסות על ידי רגשות אשמה ובקשות סליחה שלא לעניין להפוך את עצמך טהור וצדיק ויפה נפש - זו סתם יהירות. מין רצון לספר לעצמי שאני מעל כל אינטרס בריא וראשוני, קדוש 24 שעות ביממה. ואתה יודע יפה מאד שאתה לא. 

רכשת ניסיון חשוב. על-ידי ההתלבטות והכאב שחשת לאחר מעשה רכשת ניסיון חשוב בזיהוי אנשים מסוג אותה הגברת - ולהבא תדע לצאת מהם כך שתהיה גם בסדר ולא ימשכו אותך לביצות ופחים מסוג זה.


ברכות וחג סוכות שמח, 

מגי

הוא מחפש הוראות למשתמש לאחד מהקולות הפנימיים שבו.

מה הבעיה?

חוץ מזה, זה לא רק בשביל אראל סגל אלא גם בשביל האשה הזו.

למה לא לתפור לה בגד נעים יותר?

ואם תגידי שזה בעיה שלה שהיא יצרה אותה ושלא מגיע לה, אני אומר לך שגם הקב"ה הלביש את אדם וחוה למרות שבעיית העירום היא בעיה שלהם.

אראל שלנו הוא גומל חסדים ולא רק מתנהג לפי שורת הדין.

ובכלל כל הנושא כאן הוא סביב גמילות החסדים שלו.

מגי: תודה רבה על ההתייחסות, תהיתי מתי אזכה לקרוא את דעתך בנושא זה.

נניח שבאמת נהגתי נכון כמו שכתבת, והאוירה העכורה אינה באשמתי, אך עדיין האוירה הזאת מכאיבה לי ואני מחפש דרך לתקן אותה.

היא קיבלה ממך את הכסף, את ה-10 אלפים?

בסוף היא התקשרה, דיברנו הרבה והיא אמרה לי שהרבה יותר חשוב לה לשמור על קשר טוב איתי מאשר לקבל את הכסף. תוך כדי כך עלה בדעתי שאולי אין לי אפילו 10 אלף, ואמרתי לה שאני צריך להתקשר לבנק לבדוק. כשהתקשרתי לבנק, גיליתי, שלא רק שיש לי הסכום הדרוש, אלא שמישהו הפקיד לי לחשבון עוד 10 אלף - אני עד היום לא יודע מי זה בדיוק ולמה הוא הפקיד לי.. בכל מקרה כל כך התלהבתי מההפקדה הלא צפויה, שהחלטתי לתת לה את כל ה-15 אלף שהיא רצתה. היום, דרך אגב, אנחנו ידידים טובים ומדברים על הרבה דברים חוץ מכסף.