מוציא_לאור: זיכוי הרבים, וחישוב "בנקאי" של מצוות 7/2/2005
להלן שאלה שמטרידה אותי מזה מספר שנים.
אפתח במשל של רב מפורסם.
אותו רב דיבר במעלת זיכוי הרבים, ונתן משל: משל לבעל חוב שנשה בלווה, והלווה לא יכל להשיב. גמלה עצה בלבו, ובמקום להשיב את הכסף, התדפק על פתחי לווים אחרים של אותו בעל חוב, וקיבץ מהם כספים רבים. הביא הלה את הכסף לבעל החוב, ופניו של זה נהרו, ומחול מחל לו על החוב הקטן תמורת הסכום הענק שקיבץ עבורו.
עד כאן הסיפור ועתה שתי שאלות שהן אחת:
האם ניתן לכפר על חוב אישי בהבאת זכויות של אחרים?
האם התורה והמצוות נמדדים ב"כמויות" עד שאם סידרתי ע"י אחרים כמות שווה, או יתירה מזו שהייתי צריך להנפיק - יצאתי ידי חובה?
השאלות לענ"ד לא נוגעות רק לענין זיכוי הרבים, (שהיא שאלה חשובה, כגון במקרה שאדם צריך לוותר על מצוות שלו למען אחרים, או לעשות עבירה כדי שאחרים יעשו מצוות, אם שייך כזה דבר) - אלא גם לשאלות הרות גורל, כמו מיקומו של היחיד בחברה הכוללת.
כמי שרגיל בחשיבה אינדיבידואליסטית, קשה לי לקבל את התמונה העולה מהמשל הנ"ל.
יחד עם זאת, אני מודע למשל לאפשרות של אדם למסור את חייו למען אחר. גם אם אין בכך חובה, דומני שרבים נתנו רשות לכך, ואם כן שוב רואים אנו שיכול אדם לוותר על שלו כדי שלבורא יהיה מישהו אחר תמורתו, ויש לחלק, וכן יש להעיר מסוגית הוא ובנו ללימוד תורה.
וכאן אני מגיע לעוד שאלה מכיוון אחר: האם באמת יש אפשרות שמצוה מסויימת תהא חשובה יותר מאחרת? ולענייננו, המצוה שאני גורם ליהודים רבים לקיים מצוות, התהא עדיפה על מצוה שבה אני מקיים בעצמי?
לכאורה, שוב בחשיבה אינדיבידואליסטית, אין הקב"ה מונה דפים אלא שעות, ומבחינת האמת כל שחשוב הוא ההשקעה שאני משקיע, (בצורה הנכונה, כמובן) ומה לי התוצאה.
אולם מאידך, אנו מוצאים כיוונים שונים במחשבה היהודית, והרי מחללים שבת על יהודי כדי שישמור שבתות הרבה.
הייתי מוסיף ששאלה זו נושקת גם לסיפורי חז"ל אודות זכות אבות, או לסיפורי חסידים אודות הצדיק שמטיב עם בעל העבירה. שוב נידון של התייחסות כוללת מול התייחסות פרטית לאדם ספציפי, שלא יכולה לקבל תמונה כזו, שהצדיק יחליט אם הוא רוצה לשנות את גורלו של פלוני או פלמוני.
**
(השבת האחרונה, אגב, גיליתי דבר מדהים באחד הספרים. סופר שם מפי הח"ח, זצ"ל, על קצב שסרח והאכיל טריפות, והטיל עליו הח"ח קנס. והנה לא ארכו הימים ונפטר הקצב, ויום אחד באו בחלום להח"ח ושאלוהו האם הקנס היה רק כהרתעה, או גם ככפרה. השיב הח"ח שהיה להרתעה בלבד. והנה לאחר מכן הופיע אצלו הקצב בפנים מכורכמות, וסיפר שעקב כך נגזר עליו עוד גיהנום על חטאו כיון שהח"ח לא התכוון בכך לכפרה.
עד כאן הסיפור, ואם נקבל את הכיוון, הרי יש לנו מקרה שבו האינדבידואליות של האדם אינה מספקת, והוא נידון כחלק מההתייחסות הכוללת של החברה, דאל"כ מאי נפק"מ בכוונת הח"ח, הרי אלוקים יודע מעשיו וצרותיו של הקצב ויכול לשקלם בעצמו).
*****
אוסיף עוד כמה שאלות קצרות וסליחה על ההטרחה.
1. אין ניתן להתייחס לביטוי "ברא מזכה אבא".
האם מדובר רק בחישוב השקעתו של האב, בבנו, (ומי שלא זכה לבן לא ייגרע וכו') או שיש חישוב מעבר לכך.
נניח לצורך השאלה שיש שני אנשים שווים לחלוטין, ולאחד יש בן בעל זכויות עצומות - האם שייך לומר שהבן זוכה לאבא, או שכל החישוב הוא לפי השקעת האדם עצמו, בין אם יש לו בנים ובין אם לא.
2. השאלה הנ"ל נוגעת בעצם בכל עשיה של אדם. האם מחשבים את המעשה כפי שהוא (על כל הפוטנציאל הגלום בו) או שמסתכלים על מה שיצא בפועל, וגם את"ל שמסתכלים על התוצאה בפועל - האם התוצאה הזו עשויה להיקבע באופן שרירותי (ומי שנפל - הפסיד לעצמו) או"ד שהיא נקבעת ברצון היוצר ובחוכמתו ע"מ שמי שראוי לתוצאה מסויימת יקבל אותה.
3. לפנינו שני בני אדם ובידם 1000 שקל. האחד נתן את הסכום לעני, ואילו רעהו השקיע את הכסף בתבונה, ולאחר שהגיע לסכום כפול - תרם אותו לעני. האם המשקיע הינו בעל זכות גדולה יותר?
4. הנותן צדקה לעני שאינו הגון, מאבד מערך המצוה (ע"פ הגמרא).
האם פירוש הדבר הוא שאדם זה, עבר לפני כן עבירה, או שהיה בדרגה פחותה יותר, ולפיכך הוכשל?
פשט הדברים משמע שיש מקרים שאדם עלול ליפול ב"הסתברות" (וראה דברי הגב' על יש נספה בלא משפט), אם כי רעיון זה איננו מתקבל על דעתי, אולי משום שהורגלתי בחשיבה אינדבידואלית.
5. הרמב"ם (דומני בהלכות תשובה) כותב שחישוב המצוות והעבירות נעשה רק לפי שיקול דעתו של א-ל דעות, ואיננו יכולים להשיג מהי מצוה קלה ומהי מצוה חמורה.
ונשאלת השאלה: האם אין זה הגיוני לומר שהכל לפי כמות המאמץ שהשקיע האדם?
ומה לו לאלוקים לבוא בטרוניא עם בריה שיצא לה לעשות מצות קלות יותר ולמעט בשכרה, או להרבות בשכר מי שיצאו לו מצוות חמורות?
דומני שלרבות מהשאלות שהצבתי יש גישה משותפת, לאמר, האם חישוב מצבו של האדם בעיני האלוקים כולל אך ורק תמצית של מעשיו וכוונותיו וכו', או שישנו חישוב מקיף יותר של מעשי האדם בעיני האלוקים - וחישוב זה כולל נתונים נוספים הגם שאינם בשליטתו או בידיעתו של האדם.
מעיון לא מועט במקורות יהודיים, דומני שהיהדות הולכת בכיוון השני. יכולני להכביר בראיות אך הייתי שמח לראות אם יש התעניינות מצד החברים הנכבדים.
 |
|
|
