|
|
| נשלח ב-9/9/2009 13:49 |
|
| |
בעל, ההסבר פשוט, ר' יהושע טוען שבעצם כל המטרה של בית שני ובתי המדרש שקמו בעקבותיו היא התשובה, וזו מצוה ש"לא בשמים" ממילא זה שר' אליעזר צודק מצד השמים זה לא רלוונטי, כי המטרה היא התשובה של ישראל, ולכן ההלכה צריכה להתעצב באופן שיתקבל על רוב חכמי ישראל ולא על השמים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 13:59 |
|
| |
בעל, ההסבר פשוט, ר' יהושע טוען שבעצם כל המטרה של בית שני ובתי המדרש שקמו בעקבותיו היא התשובה, וזו מצוה ש"לא בשמים" ממילא זה שר' אליעזר צודק מצד השמים זה לא רלוונטי, כי המטרה היא התשובה של ישראל, ולכן ההלכה צריכה להתעצב באופן שיתקבל על רוב חכמי ישראל ולא על השמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 14:04 |
|
| |
ירוחם, נשמע לי מאד מוזר, יש לך מקור בו הב"י פוסק על פי המגיד שלו באחד מחיבוריו? (כשמובא "הרב המגיד" הכוונה לרבי וידל בעל מגיד משנה).
עד כמה שידוע לי אין מקור כזה, שי"ר למשל הכחיש את כל סיפור המגיד של הב"י וטען שהכל המצאה של רבי שלמה אלקבץ. הספר "מגיד מישרים" נדפס מאה שנים אחרי פטירת הב"י ולא מוזכר בשום מקור אחר מאותו הזמן, וכן לא מוזכר תולדות כתב היד.
בכל אופן ברור ש"הבית יוסף היה יותר למדן מן המגיד שלו" כפי שאומר החכם צבי, הרד"ל כותב בשם הגר"ח מוולז'ין שפעם אחת המגיד של הב"י שכח משנה מפורשת, משום שהב"י עצמו שכח אותה גם המגיד אינו יכול לזכור יותר ממנו..
אני בכל אופן מצאתי פעם אחת טעות לכאורה של המגיד בהבנת הנקרא ברש"י. בשער הגלגולים כתוב כי המגיד שיקר לבית יוסף בדבר מסויים (איני יודע מי כתב את הדברים האלו שם). ובכל אופן הרבה דברים שאמר לא התקיימו.
אני לא מכיר מקום בו הב"י סמך עליו להלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 15:16 |
|
| |
דינו,
טיעונך מעגלי משהו. ברור שאם ר' יוסף קארו אינו מחברו של מגיד מישרים, אז הוא אינו מסתמך על המגיד להלכה. אלא שעם כל הכבוד לשי"ר ולאחרים, חוקרים רבים אכן משייכים את מגי"מ לרי"ק, ולהם הוכחותיהם שלהם. וכמובן, שאם רי"ק כתב את הספר, ובו מובאות הלכות רבות שלמד מהמגיד, הרי שהוא מסתמך על המגיד להלכה... אמנם, הספר אינו ספר הלכה אלא ספר שחלקו אוסף דרשות וחלקו יומן, אבל מובאות בו הלכות רבות, ואין ספק שאחרונים רבים משתמשים בספר זה כמקור לדעתו של רי"ק בהלכה.
העובדה שהספר הודפס אחרי פטירתו [כששים שבעים שנה, לא מאה] אינה מוכיחה מאומה. הדפוס היה עדיין חדש ויקר, וידוע כמה השתדל רי"ק בהדפסת השו"ע, כמה נסיעות נסע וכמה ממון וזמן הוציא. יתכן שבסדר העדיפויות שלו, מגי"מ לא הצליח להגיע לכדי דפוס.
ר"ש אלקבץ ההדיר את הספר, הוסיף לו הקדמה והביאו לדפוס [או הכינו והודפס ע"י אחר. איני יודע]. למה לחשוד בו שזייף אותו? אגב, נמצאו בכת"י חלקים מהספר, איני יודע בדיוק מה נמצא ובכ"י של מי, אבל ברור שהיתה עבודת עריכה ולא הכל הודפס. ברי שכשמדובר בזיוף אין צורך לערוך ולסדר, שכן אין מקורות בכת"י לגרסאות שונות.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 16:02 |
|
| |
דינו
יש כמה איזכורים בעיקר בשו"ת אבקת רוכל, אבל כנראה ואתה צודק והכונה לר' וידל- המגיד משנה.
אם "המגיד" היה או רק משל היה, אינו רלונטי, מה שחשוב,- שאפילו אלו הסבורים כי המגיד לימד והאיר את עייני מרן.
זה לא מפריע להם-כי הרי לא בשמיים הוא.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 16:21 |
|
| |
השכן,
אכן, הספר נדפס בשנת תה' בלובלין.
אני לא יודע את הספר בעל פה, אבל אני לא מכיר בו פסקי הלכות, הוספתך "אין ספק שאחרונים רבים משתמשים בו כמקור לדעתו של רי"ק בהלכה" אינה ברורה לי, האם מדובר בדעתו של רי"ק, או בדברי המגיד? עד כמה שידוע לי אין בספר כמעט מה להוציא להלכה, וגם התפתחו דיונים על ספר זה עצמו בהקשר לסוגיית לא בשמים היא. כמדומני בשדי חמד.
הטיעון שלי אינו מעגלי אלא לא זו אף זו, ראשית הב"י אינו מסתמך עליו, ולא זו בלבד אלא שי"א שאינו מהב"י. גם אם התיאוריה השניה אינה נכונה, הטיעון הראשון קיים.
ולירוחם, לא בשמים היא הוא כלל בפסיקת הלכה, שהתורה העניקה סמכות לבית דין ולא לנביאים או חוזים. אבל בודאי יכולים להאיר את העיניים מן השמים. וכפי שכתבת לעיל: כשהבת קול תומכת בדברים, זה מחזק אותם, אבל כשהבית דין החליט להתווכח ולפסוק לא כך, גם בת קול לא תעזור, כי אין לה כח הלכתי. גם למי שמאמין במקורה האלהי.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 17:22 |
|
| |
דינו
גם בת קול לא תעזור, כי אין לה כח הלכתי. גם למי שמאמין במקורה האלהי.
אתה ודאי צודק- אבל משום מה הפוסקים , תמיד נעזרים בשמיים ובה' שהאיר או יאיר את עיניהם.
אז ,ממה נפשך? - אם אין לשמיים כח הלכתי- למה תמיד מבקשים את עזרתו בפסקי הלכה.
הרי אנחנו הם ,הם הקובעים את ההלכה, ולא איזה כח אלוקי לא רלונטי לעניין פסיקתנו.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 17:26 |
|
| |
רוצים סיעתא דשמיא, כח להגיע לאמת השכלית. בדיוק כמו אדם התועה בדרך ומתפלל למצוא את הדרך, למרות שמציאת הדרך נעשית על ידי כח שכלו והתמצאותו בסופו של דבר, הוא מבקש קצת עזרה, מה יש?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 18:40 |
|
| |
דינו,
אני חושב שבמחלוקת סביב המועד לברכת הלבנה, היינו 3 ימים או 7 ימים מהמולד, מצוטט מגיד מישרים בצד הטוענים ל-7 ימים, כדי להראות שהמקור אינו רק בזוהר אלא גם בפסיקת בעל הלכה.
ושוב - מה כוונתך שהבית יוסף אינו מסתמך על המגיד? הוא כתב ספר שלם מפיו של המגיד, ויש בו גם אמירות הלכתיות, מפיו של המגיד.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 19:45 |
|
| |
השכן, האם לדעתך אסור לצטט את המגיד, מה לעשות? המגיד אמר, הבית יוסף כתב, זה לא אומר שבכך הוא חיווה דעתו בשאלה האם יש לסמוך על המגיד במקום שהוא מנוגד להלכה. הב"י בכלל לא פירסם את הכתבים האלו, ואין ללמוד מעצם כתיבתם שום דבר לנושא לא בשמים היא.
אשמח לראות מקורות בנושא הסתמכות על המגיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 19:49 |
|
| |
לגבי ברכת הלבנה, כנראה כוונתך לכף החיים שמביא את המגיד, ויל"ע אם בא לומר שהוא בעל הלכה דוקא, או שסתם מעתיק עוד מקור. וגם במגיד מישרים שם יש גם טעם להלכה זו, ובודאי אם נאמרת הלכה וטעמה בצידה, אין סבה שלא לקבלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 19:51 |
|
| |
ודוקא היביע אומר רגיל להסתמך על מגיד מישרים, שלא כדרכו בנושאים כאלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2009 10:38 |
|
| |
מענין אצל ה"יביע אומר" לא ראיתי.- אב אצל ר' ולדנברג,כן ראיתי
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2009 12:53 |
|
| |
מתוך יביע אומר:
"ע' בשו"ת נשמת כ"ח (שם ד"ז ע"א) שהביא ד' המגיד מישרים למר"ן (פ' תולדות) שהזהיר לענות אמן אחר ויקרב משיחיה. ע"ש. ומ"מ נראה שכיון שהראשונים לא כתבוהו, אין להפסיק לאמן זה בק"ש וברכותיה". (ח"א או"ח ה').
"ומ"ש בשו"ת משפטי שמואל להביא ראיה מדין רואה בחלום ס"ת שנשרף. והחזיק בידו ה' שד"ה דה"ה לתפלין, ורצה לחייב ג"כ את הרואים ס"ת או תפלין שנפלו, וע"ע בשו"ת בית היוצר (סי' יד). ובמחכ"ת אשתמיט מנייהו מלכי דברי מרן במגיד מישרים (פר' ויקהל), שהורה שלא להתענות ברואה בחלום ס"ת שנפל. וכ"ש תפלין. וכנ"ל". (ח"ב או"ח כח').
"מאחר שהסכמת רוב האחרונים שאפשר לברך שהחיינו בימים אלה, וכמש"כ ג"כ בשו"ת יביע אומר ח"ג (חאו"ח סי' כו), ושכן המנהג, נראה שאין לדמות ימים אלה לימי פורענות של בין המצרים, שהם בתוקף שליטת הדינים בחדשי תמוז ואב, וכמ"ש בזוה"ק פר' שמות (די"ב ע"א), ובפר' שלח לך (דקע"ד ע"א). ומגיד מישרים (פר' אמור), משא"כ בימי הספירה" (ח"ה לח').
"והנכנס לשם לא יבצר ממנו השראת טומאה של הסטרא אחרא, ויפגל גופו ונפשו. ובס' מגיד מישרים פ' בחקותי מבואר שיש בזה משום אל תפנו אל האלילים וכו'". (ח"ז יו"ד יב').
"ומכל מקום גם בזה אם ע"י סידור חידושיו הוא מרחיבם ומוסיף עליהם נופך נ"ל שיש להקל, מאחר דהוי מעשה הדיוט. וע"ע במש"כ בשו"ת יביע אומר ח"ב (חיו"ד סי' כו אות ט). ודו"ק) ובס' מגיד מישרים (פרשת צו דף ל ע"ד) אמר המגיד למרן, ובחולא דמועדא כתוב הני מלין דאורייתא, דבחוה"מ שפיר דמי למכתב מלין דאורייתא", (ח"ח או"ח מח').
מתוך יחוה דעת:
"וראה בספר מגיד מישרים (על שיר השירים), שהמגיד אמר לו למרן הבית יוסף, שעל פי הקבלה אין לברך על הלבנה אלא לאחר שיעברו עליה שבעה ימים וכו'. ע"ש. וכן כתב הגאון המקובל רבי שלום שרעבי, בסידור הרש"ש, שאין לקדש הלבנה אלא עד שיעברו עליה שבעה ימים שלמים מהמולד". (ח"ב כד').
"להוכיח מדברי המגיד מישרים (פרשת בשלח), שהמגיד הוכיח והזהיר את מרן הבית יוסף להשכים תמיד לבוא לבית הכנסת כדי שיוכל להתפלל כסדר התפלה, ולא לאחר המוקדם ולהקדים המאוחר, שעל ידי כך מפריד ומקלקל הסדר וכו'. ומשמע שעל כל פנים במקרה שהתאחר לבוא לבית הכנסת, ידלג הזמירות כדי להתפלל עם הצבור". (ח"ה סי' ה').
ברוב הדוגמאות מדובר רק בהסתמכות וסיעתא ולא שינוי ההלכה ע"פ המגיד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2009 16:11 |
|
| |
בס"ד
פרשת נִצָּבִים – וַיֵּלֶךְ
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל(כט,ט).
השבוע אנו קוראים פרשה כפולה נִצָּבִים – וַיֵּלֶךְ, למרות שמדובר בפרשה מחוברת עדיין לא מדובר בפרשה שתוכן הקריאה שלה הוא ארוך, הפרשה נאמרת ע"י משה רבנו סמוך למיתתו לאחר שנאמרו בפרשה הקודמת הברכות והקללות, למרות הדברים הקשים שנאמרו, בפרשתינו מובאים דברי עידוד של משה רבנו בהם הוא מנחם את העם ומסביר להם בצורה קצרה וישירה את הדרך בה יש לבחור ללכת בחיים וכמה שהדבר לא קשה, פשוט לקרוא את הדברים ולפעמים אין צורך בפירוש הדברים כי הדברים נאמרים בצורה הברורה ביותר, הפרשה נקראת תמיד לפני ראש השנה כדי להזכיר לנו שכולנו ניצבים לדין בעוד מספר ימים לפני הקב"ה, וכדי לזכות בדין עלינו לבחור בדרך חיים רוחניים בהם אנו מקדשים שם שמים.
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב [ו]את המוות ואת הרע... ובחרת בחיים"(ל,טו).
נשאלת השאלה למה התורה לא רושמת את הדברים בסדר הפוך, בחרת בטוב ואז תזכה לחיים, התשובה לכך היא שאנו צריכים לבחור לחיות כדי לעשות טוב, כל המטרה של בורא עולם שהוא ברא את עולמו זה להיטיב עם הבריות , ולכן אנו צריכים לבחור לחיות את החיים כדי להטיב עם הזולת, והראשונים שאנו צריכים להיטיב איתם הם " טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב", אותם אנשים שסובבים אותנו ויחסית חלשים מאיתנו ולפעמים נתונים למרותנו ויכולים להיפגע מאיתנו, עלינו לעשות תשובה בראשונה כלפי הסביבה הקרובה שלנו וכלפי בני המשפחה הקרובים ואם יש לנו עובדים תחתינו או אנו מעסיקים אדם בביתינו עלינו לבדוק האם אנו לא פוגעים בו בצורת ההתנהלות שלנו מולו, והתשובה הראשונה היא בפה בכך שנבקש סליחה ונתחרט על המעשים ונקבל קבלה לעתיד.
כי אין יום הכיפורים מכפר בין אדם לחברו, אדם לחברו לא מדובר רק בחבר שלו מהעבודה או ממסגרת הלימודים אלא ההלכות של קיום מצוות בין אדם לחברו מדובר בין איש לאשתו, כי מי שמבקש שנה חדשה של הצלחה צריך לעשות תשובה מול בת זוגתו ולאחר מכאן כלפי החברים והסביבה ורק אז הוא יוכל לעמוד בדין מול הקב"ה בראש השנה.
" ובחרת בחיים" - אנשים רבים טוענים שלא חסר להם כלום בבית , אוכל, בגדים, מכונית וכ"ו הכול יש להם חוץ מדבר אחד חשוב! אין להם חיים ! אין להם הנאה ממה שיש להם, אין להם סיפוק , אנשים שמחפשים את עצמם וחושבים שאם הם יעבדו במקום אחר או ילמדו מקצוע אחר או יעברו לחו"ל שמה תבוא להם ישועה והצלחה, החיים היחידים שהם חיים שבאמת אדם חי , הם חיים של שמירת תורה ומצוות , ישנם רבים שאינם שומרים תורה ומצוות ומסתכלים על אדם שמקיים אורח חיים דתי כאילו הוא מסכן ח"ו , שאין לו חיים או בחירה, והדבר אינו נכון שאדם אינו חי חיים רוחנים הוא משועבד לתרבות המערבית בה אנו נמצאים , בחירה בחיים היא יציאה ממרוץ החיים, אומנם ממשיכים לחיות אך החיים מקבלים "טעם" אחר. ממשיכים לחיות את החיים בעולם הזה אבל מקדשים את כל הדברים הגשמיים , אם צריך בגדים לקנות אז קונים , קונים כי צריך להתלבש יפה ולקדש שם שמים בכך שמתלבשים בתורה צנועה ויפה ולא בצורה מגושמת ולא צנועה שכל מטרתה היא למשוך את העין, אם צריך לאכול אז אוכלים שיהיה כוח לחיות ולעבוד את בורא עולם ולא רק לספק את התאוות שלנו, ושצריך יוצאים לעבוד ומבינים שהעבודה היא רק השתדלות ואין צורך להיות משועבד לעבודה, כי הברכה בפרנסה היא מבורא עולם, ולא משנה כמה נרוויח אם נדע לתעל את הדברים כלפי שמיים יהיה לנו הנאה ממה שאנו מקבלים וגם אם לא עבדנו החודש 30 שעות נוספות.
בראש השנה אדם מבקש חיים מבורא עולם, אנו מבקשים שנה נוספת בה יהיה לנו בריאות שנוכל לעבוד את השם, ללמוד תורה, ולהתפרנס בכבוד, אנו מבקשים את הצרכים הגשמיים שלנו כדי שנוכל לעבוד את בורא עולם בנחת, כשאנו נבקש ב"ה בראש השנה פרנסה אנו נכוון במילים " למענך אלוקי חיים". אנו רוצים פרנסה שנוכל לשלוח את ילדינו לבית הספר בו הם ילמדו תורה וכך נקיים את תפקידנו בעולם הזה קידוש שם שמים. ולכן לפני התפילות והבקשות בראש השנה אנו צריכים לחשוב איך כל בקשה שלנו מתקשרת לעבודת הבורא ," למענך אלוקים חיים".
יהי רצון שנזכה לשנה בו יתגשמו כל משאלות ליבנו לעבודת השם יתברך.
סיפור קטן לראש שנה:
לפני מספר ימים פגשתי מכר שלא ראיתי הרבה זמן, שאלנו אחד את השני מה נשמע ושיחה התפתחה , הוא ספר לי על הבן שלו, נדב הוא בן יחיד אחרי 5 בנות, לא מעט שנים הוא ציפה כבר לבן, לא היה פשוט לגדל את הילד הזה אבל הזמן רץ, נדב הגיע לגיל הצבא למרות הפצרות הוריו הוא שירת ביחידה מובחרת, אביו כל הזמן מאז שהוא התגייס דאג , השינה שלו בלילה לא הייתה שקטה ,לאחר השנה הראשונה של השירות נדב סיפר לאביו שהחליטו להוציא אותו כחיל מצטיין לקורס קצינים, ללא ספק הרגשה טובה הילד המפונק שלי השתנה הולך להיות קצין, אבל הדאגות רק גברו, עוד שנה בצה"ל? עוד שנה שאני לא אישן טוב?
מה לעשות שיהיה לו בהצלחה, הזמן עושה את שלו נדב משתחרר מהצבא לאחר 4 שנים, ומספר לאביו שהוא נוסע למזרח, לאן למזרח? מזרח ירושלים? לא אבא למזרח הרחוק לחצי שנה.
נדב לוקח את כל הכסף שהוא חסך בשנת הקבע לטובת הטיול, לקראת סוף החצי שנה נדב שולח מייל להורים שלו שהוא נשאר עוד חודש ואחר מכן שולח עוד מייל שהוא בעצם נשאר עוד חודשים ואביו מחכה שיחזור כבר הוא כל כך מתגעגע אליו, נדב חזר רק אחרי שנה.
נדב חזר אביו היה כל כך שמח הוא התגעגע אליו מאוד והימים הראשונים לחזרתו היו ימים של התרגשות והסיפורים על הטיול, עברו שבועיים מאז שהוא חזר, ומה עושה נדב יושב בסלון בבטלה וחושב על הטיול הבא למזרח, וכסף לטיול מאיפה? כמובן מאבא הוא יושב כל היום ומשגע את אבא שלו שייתן לו כסף לחזור למזרח, ואבא שלו נותן לו בסופו של דבר כסף, לפחות שהוא יהיה במזרח הוא יתגעגע אליו , עכשיו הוא רק משתגע ממנו.
עכשיו נשאלת השאלה איך בדיוק הסיפור הזה קשור לשנה החדשה.
אנחנו למעשה כמו נדב חזרנו לאבא שלנו , יש כאלו שחזרו לפני 20 שנה ויש כאלו לפני 10 שנים ויש כאלו שלא מזמן שבו לאבא שבשמיים.
רובנו זכינו לשוב לאבא לשמור שבת וכשרות , ומה עכשיו מה הלאה?
מה אבא של נדב ציפה ממנו שהוא חזר מהמזרח? הוא ציפה שהוא
אבא שבשמיים מצפה מאיתנו להתקדם הלאה , ברוך השם אנו בבית אנו נמצאים בבית השם ,שבת, כשרות, צניעות ב"ה , מה הלאה? אנו צריכים להתקדם, אנו צריכים לקחת על עצמנו קבלות גם אם הם קטנות, אבל פה תהיה התקדמות בעבודת השם , כך נעשה את רצון השם ושיבתנו הביתה תהיה מושלמת.
שנה טובה ומבורכת מברי עוז.
שבת שלום!
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל' ,יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה ,שמחה בת מנותה, חיים בן שמחה, אליס ורונית בנות שמחה ,שושנה בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה,מרדכי בן בתיה, ורד בת בתיה,שמעון חביב בן לבנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טוב לאסף בן ורדה.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]
http://www.youtube.com/watch?v=iMFEt3A4MUU
 |
|
|
|
|
|