|
|
| נשלח ב-4/9/2010 21:10 |
 |
| |
שבוע טוב לכולם:
לאלה שיש להם ספק האם למדו פעם,
אבן עזרא דברים פרק לא (ט) ויתנה אל הכהנים בני לוי - שהם מורי התורה (דברים לג, י). ואל כל זקני ישראל - הסנהדרין, או טעמו כמו ויצו משה וזקני ישראל (דברים כז, א):
אבן עזרא דברים פרק לא
(יב) למען ילמדו - כל השנה, גם כן השבת. (רצונו לומר שלא רק בשנה השביעית רק כל שבת צריכים ללמוד) אבן עזרא דברים פרק לא
(טז) וקם העם הזה - לא יתכן היותו דבק עם אשר לפניו, כי מה טעם העם הזה וזנה? (חולק על דרש חז"ל, הגם שיש לו חז"ל כדעתו)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2010 21:36 |
|
| |
דברים פרק לא
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם:
אפשר להבין מהפסוק- כך גם הטעמים- כי יהושוע גילה הססנות מאי התאמתו לתפקיד, מרוב ענוה.
ולכן משה אומר לו- ענוה הססנות זה אולי טוב כשאתה איתי ואולי לבד- אבל לעייני בני ישראל חזק ואמץ. תופיע כאדם חזק אמיץ ובטוח. כי אתה הוא המנהיג-
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2010 21:42 |
|
| |
מקס
אבן עזרא דברים פרק לא
(יב) למען ילמדו - כל השנה, גם כן השבת. (רצונו לומר שלא רק בשנה השביעית רק כל שבת צריכים ללמוד) פרושך לא נראה לי- כחרדי- הרי צריכים ללמוד כל יום וכל היום. כמבין פשוט בראב"ע כונתו בשנת השמיטה שהיא שנת ההקהל שעליו מדבר משה, גם בשבת- למרות שלכאורה שבת זו מנוחה. אבל לא לענין הלימוד
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2010 02:55 |
|
| |
כן ירוחם היקר: זה הפשט שכל שנת השמיטה צריך ללמוד וגם כל שבת,
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2010 06:37 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | דברים פרק לא
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם:
אפשר להבין מהפסוק- כך גם הטעמים- כי יהושוע גילה הססנות מאי התאמתו לתפקיד, מרוב ענוה.
ולכן משה אומר לו- ענוה הססנות זה אולי טוב כשאתה איתי ואולי לבד- אבל לעייני בני ישראל חזק ואמץ. תופיע כאדם חזק אמיץ ובטוח. כי אתה הוא המנהיג- |
|
דומה לכך ביאר המשך חכמה על דרך צחות וביאר שלעיני כל ישראל עליו להיות חזק וזאת בגלל שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ושלא ינהג עמם בענווה יתירה.
וכן ביאר הכלי יקר שלעיני כל ישראל מוסב על ההמשך (וטוען כי אחרת איך אמר דבר אחד פעם אחת וכל העם שמעו)
רק מבאר את החזק ואמץ בפירושים אחרים ואף אחד לא ביאר שהיתה בו הססנות מהבחינה הפסיכולוגית, וזאת כי ענווה לא שווה הססנות וחוסר ביטחון בדרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2010 10:24 |
|
| |
מקס
ידידי היקר- דווקא בשבת אסור ללמוד- הלומד כל השבוע- ותורתו אומנותו- אתה לא אומר בקידוש
אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ודבר דבר.
עיין בסידורו של ר' יעקב עמדין הלכות שבת ותגלה שגם הוא סובר שבשבת הלןמדים ילמדו פחות- הוא כנראה פחד לפסוק שלא ילמדו בשבת בכלל. כי הרי זו עבותם וממנה יש לנוח בשבת
בלי קשר לדעתי הראב"ע לא סבר כפרושך
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2012 22:11 |
|
| |
דברים פרק לא
(כט) כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם:
האם זו נבואה של אבי הנבאים- שחייבת להתגשם? מאז ועד אחרית הימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2015 21:50 |
|
| |
דברים פרק לא
(ב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַיקֹוָק אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:
רש"י ב) אנכי היום - היום מלאו ימי ושנותי ביום זה נולדתי וביום זה אמות:
אז מה פרוש הפסוק הזה, איך הוא מתישב עם הפסוק הקודם?
(יד) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד:
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2015 22:09 |
|
| |
לא בטוח שהבנתי מה הבעיה. אתה מבין ש"קרבו ימיך למות" אומר שיש לו עוד כמה ימים, ולא שהוא ימות בו ביום?
אני לא חושב שזה הפירוש שלך הפסוק - "ימיך" הם הימים שחיית בעבר ולא הימים שתחיה בעתיד. הפירוש הוא חייך קרבים לקיצם, בין אם זה היום או עוד שבוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2015 22:18 |
|
| |
קרבו ימיך- זה בהבנה פשוטה עתיד. לפי דבריך היה צריך לכתוב קרב יומך? וגם זה לא.
שאלה נוספת שהיא הדרך לפתרון- מה פרוש קרבו ימיך למות? אדם מת בשניה. אדם מת ברגע. ממתי ימים קרבים
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2015 22:36 |
|
| |
'ימיך' הם תקופת חייך. לא בדיוק הבנתי איך אתה קורא את הפסוק - הימים לדעתך הם הימים הבאים, אבל הפועל הוא בעבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2015 22:58 |
|
| |
ז"א- קרבו תקופת חייך. בסדר אנחנו חלוקים אני טוען כי קרבו ימיך זה עתיד. אתה טוען עבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2015 23:01 |
|
| |
ומה התירוץ שלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2015 23:21 |
|
| |
הזכירו כאן בעבר שאורך הפרשיות נקבע לפי משך הזמן שנדרש ללמוד אותן. חשבתי שנצבים, וילך והאזינו הן קצרות כל כך כי אין כמעט זמן ללמוד אותן, כיון שעסוקים בחגים.
אפשרות אחרת היא שהבעיה היא כי תבוא, שצריכה להיות שבועים לפני ר"ה. כיון שכך נשארנו עם 2/3 שבתות - שבת לפני ר"ה, שובה ו(לפעמים) שבת שבין יו"כ לסוכות + שמחת תורה. כלומר, בין שלוש לארבע קריאות לכמות של 163 פסוקים. מה שאומר ממוצע של 41 פסוקים לפרשה.
|
|
|
|
|
