| נשלח ב-5/9/2007 11:46 |
 |
| |
פסק"ד רבניים או קלוץ קאשעס? העל כל שאלה יש לענות?
לתיבת הדוא"ל שלי הגיע מכתב ובו קטעי עתונות שבהם פסקי דין "תמוהים" של רבנים שונים מא"י, איני יודע מי לקטם או מה היתה מטרת המלקט, אך אין ספק שרבים מאותם הרבנים לא חשבו רבות, (אם מבחירה או מחוסר אפשרות לחשוב), לפני שהעבירו את פסקי דינם לעתונות.
מה היה בהם?
היה בהם פסק דין דינו של הרב עובדיה יוסף, שאסור לאדם היושב בנוחיות לשוחח עם חברו שבחוץ, פסק דינו של רבה צפת שאסור להרוג כינים בשבת, ופסק דינו של הרב אבינר שארגוני הצלה חייבים להציל תחילה גברים לפני נשים.
תורה היא וללמוד אני צריך, אך לא כל פסק דין צריך לפרסם בעתונות.
הרי גם זו הלכה, שאין ספק שהיא היתה מביאה פרסום רב לפוסקה.
היה שם גם פסק דין של בית הדין הרבני של חיפה, שהמליץ לאשה שלא תצביע בבחירות בעד עמרם מצנע, נגד רצון בעלה, מסיבות של שלום בית.
הבעל טען:
"נלחמתי בעד המדינה ואיני מוכן לקבל את העובדה שאשתי תצביע בניגוד לדעתי".
גבר של ממש.
למה שלא תגיד לו שהיא לא הצביעה עבור מצנע?
כי אם היא היתה מצביעה בבחירות עבור מצנע, אין ספק שבעלה היה יודע מזה.
נזכרתי:
בתקופת מגורי בכפר חב"ד הייתה המלצה "מלמעלה" על הצבעת עדר, החלטתי לפרוש מהעדר, וכדי לעשות שמח הצבעתי ל"רק"ח", ולמחרת כשפורסמו בעתונות מספר הקולות לכל מפלגה שהצביעו בקלפי שבכפר, החלה חרושת השמועות על מיהו המצביע האלמוני, איש לא חשד שהיתה זו הצבעת אחד שלא ידע עבור מי הוא מצביע,ועל אף סודיות ההצבעות ידעו כולם מיהו הקומוניסט, היה זה אחד שהיה ידוע כקומוניסט עוד ברוסיה, או שהיו אלה אנשים שהגנו על קרוביהם ברוסיה, היה זה אחד שיש לו אח קומוניסט ברוסיה, או שהיה זה השמש הזקן שהיתה לו בת קומוניסטית פעילה ברוסיה.
למזלם מאקארתי לא שלט בכפרי.
וחזרה לבעל הגבור:
הדיינים לא אמרו לו: אם נלחמת למען המדינה, תקבל אות מלחמה, אך עליך לדעת שגם אשתך היא בן אדם שיש לו זכות להביע דעתה בבחירות, ואם היא רוצה את מצנע זה זכותה.
אך מה הם כן אמרו?
הם המליצו לאשה שלא תצביע בבחירות הכלליות כדי שלא להרגיז את בעלה.
מה היה קורה אם הויכוח ביניהם היה לצבע הסיד לבית, מה היו אומרים אז?
היתה זו נבואת הרב קוק שהצבעת נשים בבחירות עלולה לגרום לאי שלום בבית, שבשאלת בחירת הנשים כתב הרב קוק (י"ב מרחשוון תר"פ, אגרות הרא"ה, ח"ד, סימנים תתק"פ, תתקפ"ד, א'-כ"ד; מאמרי הראיה, קובץ מאמרים, מכתבים, עמ' 189-194). שיש למנוע את הנשים מלבחור ולהיבחר, מסיבות שונות שביניהן הסיבה הבאות:
(5) מעורבות פוליטית על ידי נשים עלולה לקלקל את שלום הבית. יתכן שלאשה תהיה דעה שונה מבעלה והמחלוקת תשרור ביניהם.
(6) ולבסוף, מעורבות פוליטית עלולה לקלקל את מידותיהן של הנשים. נשים תלמדנה להיות אגרסיביות, וכן להחניף. אם מחשש לשלום בית היא מצביעה נגד מצפונה וכדעת בעלה - הרי ששיקרה לעצמה! דבר זה יביא במוקדם או במאוחר לתסכול ולמרירות. (הרב פרופ' אברהם ארה פרימר "נשים בתפקידים ציבוריים בתקופה המודרנית", הערות 27-29 http://www.daat.ac.il/daat/mishpach/maamad/nashim-2.htm
שאילתי:
האם לומר לאשה בימנו שלא תצביע, כדי למלא רצון בעלה, לא יגרום במוקדם או במאוחר לתסכול ומרירות?
פסק הדין זכה לתיאור "הבל" באתר "חופש",ואני חושב שהם צדקו,אך מה כל כך מצחיק בפסקי הדין האחרים?
אסור להרוג כינים? זהו פסק דין בן מאות שנים עוד מימי ה"פחד יצחק" ומה בא לחדש?
פסק דינו של הרב אבינר שארגוני הצלה חייבים להציל תחילה גברים לפני נשים, גם הוא תמוה, כשישנן דעות שדיני הקדימה מתייחסים רק למצב של שביה או כאשר הם רוצים להתאבד, או שהן מתייחסים רק לקדימה בפרנסה, למרות שרוב הפוסקים התייחסו לסדר הקדימויות בפשטות. (ראו אנציקלופדיה הלכתית רפואית כרך ה עמודות 504- 505).
מה נשאר?
פסק הדין שאסור לאדם היושב בנוחיות לשוחח עם חברו שבחוץ!
זו הלכה שהציבור מזלזל בה ומצווה לפרסמה.
איני יודע מדוע לא היה שם פסק דין של רב, שאסור ל... בשטח מדרוני באזור לא מעורב בשבת, מחשש של הוצאה מתחום לתחום
***
תוקנה הכותרת לשם הבהרה בידי מיימוני.
תוקן על ידי עצכח ב- 06/09/2007 10:06:48
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 11:53 |
|
| |
.
למען ההגינות צריך לציין כי חלק מהרבנים נאלצים להשיב על קלוץ קאשעס פשוט כי מישהו שאל אותם, והם מחוייבים לענות לו.
מי שפרסם, זה לאו דוקא אותו הרב. אם אתה עתונאי, פסקי הלכה יכולים לספק לך כמה אינצ'ים בלי שעמלת קשות עבורם.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 12:09 |
|
| |
אני מסכים לדבריך, ועלי להעביר את ה"אשמה", מהרבנים למפרסמי פסקי הדין, יהיו אשר יהיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 12:22 |
|
| |
נישט,
סוף סוף נודע את מי להאשים באבנים שזרקו וניפצו את חלונה של סבתי באמתלא שהיא היתה זו שהצביעה רק"ח.
חשבון תיקון החלון + תוספת ריבית והצמדה + דמי צער ובושת, יתקבלו בברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 12:31 |
|
| |
הסיפור אודות רק"ח מזכיר לי מעשה בעיירה בדרום ארה"ב, שבמהלך מניית הקולות בה צץ לפתע פתק לטובת הדמוקרטים. יו"ר ועדת הקלפי אומר לחבריו המופתעים: "שימו את הפתק הזה בצד, נתבונן בו אחר כך" ומניית הקולות נמשכת. לאחר כמה דקות מתגלה פתק נוסף לדמוקרטים. יו"ר הוועדה מחייך: "ידעתי! המנוול הצביע פעמיים. אני פוסל את שני הפתקים".
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 12:59 |
|
| |
בענין הפסק שאסור לאדם לדבר עם חברו בנוחיות. פסק זה צריך בירור גדול.
האם רק בלשון קודש אסור לדבר? או בכל שפה. אולי בערבית מותר? אולי באנגלית?
מה הדין, אדם יושב בב"ש, וחברו מתחיל לדבר איתו, מה יעשה? לא יענה לו, הרי הוא מעליב את חברו- וגורם לשנאה?
יענה לו- ויאמר כי אסור לדבר בב"ש- ואז חברו ישאל מי פסק כך? והוא יענה לו ויגיד את שם הרב, נמצא שלא רק שהוא מדבר בדברי הלכה במקומות המטונפים, אלא הוא גם מזכיר שמות של רבנים קדושים במקומות הללו, ונמצא שם שמיים מתחלל.
מואדיב-- אתה יודע את המקור לקלוץ קעשאס
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 14:49 |
|
| |
יסלחו לי כל מלומדי הפורום, אבל רבני ישראל עדין יודעים משהו, הלכה מפורשת בהלכות דעות לרמב"ם.
ה,י [ו] צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמן: לא יתבזו, ולא יגלו ראשן ולא גופן. ואפילו בשעה שייכנסו לבית הכיסא, יהא צנוע, ולא יגלה בגדיו עד שיישב, ולא יקנח בימין. ויתרחק מכל אדם וייכנס חדר בחדר לפנים מן המערה, ונפנה שם; ואם נפנה אחורי גדר, ירחיק כדי שלא ישמע חברו קולו אם נתעטש, ואם נפנה בבקעה, ירחיק כדי שלא יראה חברו פירועו. ולא ידבר כשהוא נפנה, אפילו לצורך גדול. וכדרך שנוהג צניעות בבית הכיסא ביום, כך נוהג בלילה. ולעולם ילמד אדם עצמו להיפנות שחרית וערבית בלבד, כדי שלא יתרחק.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 15:10 |
|
| |
אני עוד לומד גמרא
ברכות דף סב. רב כהנא על, גנא תותיה פורייה דרב. שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו, אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא! אמר לו: כהנא, הכא את? פוק, דלאו ארח ארעא. אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 15:34 |
|
| |
ירוחם
שם מדובר בתשמיש המיטה, ולא בצרכיו של להפנות לצרכיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 15:47 |
|
| |
על אחת כמה וכמה
אם תעיין בגמרא כמה שורות למעלה תראה גם ביקורים ממש בבית הכסא.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 20:31 |
|
| |
ב"ה
מלשון השו"ע משמע שסיבת איסור הדיבור הוא - משום צניעות - וכך הוא ע"פ הגמ' והרמב"ם הנ"ל.
אבל ראה כף החיים סי' ג' סק"ו שמביא מהאריז"ל "דיש מין שד אשר יחטיא את האדם ויזיקנו או ידבר בביהכ"ס".
ונפק"מ אם מדבר בטלפון באופן שאינו נשמע בחוץ - שאם הוא משום צניעות - מותר, ואם משום סכנה - אסור.
ומה בקשר ל"בית מרחץ"?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 20:40 |
|
| |
כמדומה ברור שכל ההלכות הקשורות לדיבור בשירותים, לא מיירי בתקופת הפלפונים, ומעשה רב, שכל אימת שעוברים ליד השירותים שומעים מישהו בפנים יושב ומשוחח בפלפון.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 21:49 |
|
| |
נראה שהשד הוא שמדבר בפלאפון
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 23:08 |
|
| |
הרהור,
1. יש גם ענייני צניעות הנוהגים בינו לבין עצמו.
2. לבי אומר לי שה"ה בנ"ד.
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2007 19:51 |
|
| |
ה"מקור חיים" על שו"ע סי' ג' כותב שטעם קריאתו בשם "בית הכסא" אינו מפני הכסא שיושבים עליו - כי בימיהם כלל לא היה קיים כזה דבר. אלא מפני שהוא מקום העשוי לכיסוי ולצניעות.
"להסך את רגליו" הוא מלשון מאהיל על עצמו - רגליו, ע"י בגדיו.
הפלא במסופר שם הוא, ששאול החמיר ע"ע, ונכנס למערה כדי לעשות את צרכיו - ולא עשה אותם במקום גלוי, הרחק מעין רואה.
בענין שיחות ביהכ"ס - מהגמ' (גיטין מה, א. מעשה עיליש ובנות ר' נחמן) משמע שנשים מיוחדות בזה, וגם מגלות שם את סודותיהן. וזה גבר חורג הרבה מהניתר בגמ' סנהדרין (יט, א) שם הותר להן הדיבור כדי שלא יכנס איש ויתייחד עימהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2007 23:31 |
|
| |
לשון מקרא
ספר שופטים
אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת-רַגְלָיו בַּחֲדַר הַמְּקֵרָה.
ספר שמואל
וַיָּבֹא שָׁאוּל, לְהָסֵךְ אֶת-רַגְלָיו;
מסיך כמו מסך, הפעיל בנוני של שורש סכ"ך על דרך ע"ו, כי הנפנה לצרכיו מכסה רגליו בבגדו (דעת מקרא שופטים ג,כד).
על פי הנ"ל, בלשון המקרא כינו בלשון נקיה את המתפנה על שם הפעולה שהוא עושה (מכסה), והיה דרכם להטות את הביטוי על פי הפעולה, הוא מסיך, הוא נכנס להסך, ותמיד הצמידו לכינוי "את רגליו".
לשון חכמים
בלשון חכמים נעלם ביטוי זה, אבל מצאנו שכונה המקום שבו נפנים "בית הכסא"
מכיוון שהתברר מסיך= מסך= סכך, וכולם עניינם כיסוי, לכן אך טבעי שגם בלשון חכמים השם יכלול בתוכו עניין זה, הכסא= כיסוי, כאילו אמרנו בית הכיסוי, והוחלפו ו' י' אחרונים ב- א', ונעלמה ה-י' האמצעית, כי הכתיב אז היה חסר.
ואז קיבלנו " בֵּית הַכְסֵא "
_________________
|
|
|
|
|
