חרגתי מהרגלי, וקראתי בעיתון "בקהילה" רק בגלל הידיעה הזו.
"האיסור על מחשבים בבתים חל גם על בתי המדרשות"
זו הכותרת בעמוד הראשון של "בקהילה".
אולי יש לאחד הכותבים של "בקהילה" שנמצאים כאן (סליחה על האאוטינג) את הטקסט, או שמישהו יעלה סריקה. נראה לי שזו ידיעה חשובה מאד.
בהמשך
נאמר כי הרב ג. אידלשטיין פסק את הפסק שבכותרת. בנוסף, הרב שטיינמן אמר כי
"אין להתיר לאברכים לומדים לשבת בירכתי בית הכנסת כשהם נעזרים במחשב
להעלאת חידושיהם על הכתב, או לשם שימוש במאגרים תורניים". ואילו הרב
ליפקוביץ אוסר "אף שימוש במחשבים באוצר הספרים".
האם אנו ערים למה שמתחולל כאן?
להחלטה עשויות להיות סיבות רבות. המאבק במחשבים, המאבק באינטרנט, המאבק בכל פן של החיים המודרניים שאפשר לאסור.
אבל האם הן מצדיקות את המסקנה?
כל
מי שמשתמש במחשב להקלדת חידושים ולעיון במאגרים תורניים יודע עד כמה זה
חוסך זמן. לא לכל אחד יש ר' חיים קנייבסקי צמוד שימצא לו מקורות. המאגרים
מספקים את השירות הזה. לא במלואו, כי הם מוגבלים לחיפוש לפי מילים, אבל זה
עדיין הרבה מאד.
ומה עם כתיבת חידושים? (ואין הכוונה כמובן רק ל"חידושים" אלא לכל דברי התורה שנכתבים).
איני סבור שצריך להאריך בייעול הלימוד שתורם לנו המחשב. ועתה נאסר להביא את המחשב הנייד אל הכולל.
בעיני
- (וכמובן ניתן לשאול מי אני ומה אני לחלוק מול "הגדולים") - זו טעות.
וראוי להשתדל לבטל את הגזירה הזו לפני שהיא תכבוש אותנו כמו גזירת
הסלולריים (נא לא לעבור לנושא זה...).
למה אני כותב זאת?
מפני
שנראה לי שהפירסום בח"ח מהווה תחליף לביקורת שאינה מוצאת לה מקום בכלי
תקשורת אחרים. טוענים כי מה שמתפרסם כאן מגיע לפעמים אל "הגדולים" או
לפחות אל עסקניהם. אם כן, אולי יש סיכוי שמה שאני כותב יראה כי הציבור
(אני, אתה הקורא, כולנו) - מתנגדים להחלטות שגויות מסוג זו, שנוטלות
מאיתנו את הטוב שבעולם המודרני.
במקום לשבת ולקטר. נגשתי (אתמול) אישית לרב אדלשטיין הנ"ל ושאלתיו האם פרסם כזה 'פסק'. הוא ענה שלא היו דברים מעולם. אף אחד לא ניגש לשאול אותו כזו שאלה, לבקהילה פתרונים.
[ככלל הוא אמר לי שא"א לפסוק כזה פסק לרבים, וכ"א ישאל את הרב המקובל עליו].
נשלח ב-7/9/2007 17:42
ומכאן תצא הקריאה: תקום קהילת אגודה אחת באופן רישמי, ויפה שעה אחת קודם! (לאור מצב הקיצוניות אצטרף בעז"ה, למרות שאינני מרוצה מהקו המוביל כאן שהוא עצכ"חי מידי לטעמי. בכל זאת זה עדיף, כי אצלכם יהיה לי מותר לחשוב אחרת... אלא אם מיימוני יפסוק לדון בסקילה כל מאמין בעבודת האלילים של המקובלים... <סמיילי>)
נשלח ב-8/9/2007 22:31
אני דוגל בעוד ועוד פסקים כאלו, הדבר יקרב את הקמת הקהילה שלנו וירחיב אותה.
לא נראה לי שהרבה מאותם שכבר משתמשים במחשב נייד יגנזו אותו, מקסימום הם יפסיקו לבא לכולל. דבר אחד הרבנים ודאי מרויחים, את הניתוק של הציבור מהם.
------- מאיר
נשלח ב-9/9/2007 02:07
מיימוני
דאגתך נראית לי מיותרת, היות והסבירות להוצאת איסור מסוג זה היא נמוכה ביותר. כל עוד מדובר אך ורק באמירות בעל פה, אין לכך כמעט שום השפעה על הציבור. קשה להאמין שאי מי ידאג גם להוצאת איסור מסוג זה בכתב, ועוד יותר מכך לא נראה שמישהו ינסה לאכוף תקנה מסוג זה, אם כי בהחלט ישנה אפשרות שבתי מדרש מסויימים יתקנו תקנה מקומית לאסור שימוש במחשב בתחומם.
דומני שבכל פעם שמתקנים תקנה או גזירה על הציבור, מתבצעת הערכת מצב בנוגע לסיכויים להצליח להנחיל את התקנה בקרב הציבור הרחב. גם את הפלאפונים לא אסרו באופן גורף כל עוד לא נמצאה אלטרנטיבה כשירה בתנאים טובים. גם לאחר פרסום איסור כלשהו, אם נדמה שהדברים אינם מתקבלים בציבור דואגים לא לפרסם יתר על המידה את הדברים, כפי שנעשה למיטב הבנתי באיסור החמור שפורסם אודות השימוש באינטרנט.
השימוש במחשבים ניידים לכתיבת חידושי תורה ולעבודות תורניות, נפוץ אצל אברכים רבים העובדים במכונים תורניים כ"מוסד הרב קוק", "מכון ירושלים", "עוז והדר", הרב ביטון ואחרים, אני מתקשה להאמין שינסו ללהוציא איסור שיפגע בעבודתם זו.
מאידך, אם אמנם ישנו מי שמנסה להעביר איסור מסוג זה, קשה לי להאמין בכוח של התנגדות המובעת ב"בחדרי חרדים" או ב"אגודה אחת" למנוע זאת, יתכן שהתנגדות כזו יכולה אפילו לעודד את האוסרים. כותבי הפורומים אינם נראים לי "אהודים" בקרב מקבלי ההחלטות הן בקרב המנהיגות הרבנית הן בקרב המנהיגות הפוליטית והן בקרב ציבור העסקנים בתחומים השונים.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
נשלח ב-9/9/2007 12:27
בן ציון
הרשה לי לחלוק על דעתך המלומדת בדרך כלל.
א. הסיכוי נמוך? בכלל לא!
גם היום לא כל כולל יקבל אברך שיחזיק מחשב נייד בזמן הסדר. אם כי יש שבאופן סמוי, "ליבא לפומא לא גליא", ישמחו על השירות הזמין של תקליטורי מאגרים תורניים.
ואם העסקנים יחתימו (או יזייפו כטענת קוסוביצקי?) מודעות נגד, מה יעשו הקטנים ולא יחטאו?
ב. להתנגדות בפורומים "בח"ח" ו"אגודה אחת" אין יכולת לעמוד בפרץ? אני מסכים שזה רק יחזק את המתנגדים. בהחלט. אבל האם אין משקל לפירסום כאן? אם כן, אז למה הוקמה "אגודה אחת"? תזכיר לי. האם אחת המטרות לא היתה לקבץ יחד את החרדים בסגנון אגודה המקורי, שמסוגלים ורוצים להבדיל בין הנאמנות לתורה ולמצוות בדרך החרדית של פעם לבין הפרשנויות של היום? אתמהה ואבקשה הסבר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
נשלח ב-9/9/2007 13:24
מיימוני
אינני רואה מקום לדיון באשר להסתברות של הוצאת איסור זה או אחר, הדבר תלוי בנקודת הראות ובהיכרות של כל אחד מאיתנו את הנפשות הפועלות בזירה זו.
ברצוני להתייחס בעיקר לשאלתך אודות ההשפעה האפשרית של הפורומים "בחדרי חרדים" ו"אגודה אחת" ועוד פורומים חרדיים על החלטות הרבנים בעניינים אלו ואחרים, היות וכפי שטענת הדבר נוגע למטרות הדיונים המתנהלים בפורומים אלו. בעניין זה ישנו גם שוני גדול בין הפורומים עצמם, שכן בעוד "בחדרי חרדים" משקף במידה מסויימת את הלך הרוחות ברחוב החרדי, הרי ש"אגודה אחת" איננו מייצג לצערי יותר מפלח קטן באוכלוסיה.
להערכתי, שיקולי הרבנים בקביעת תקנות בנושאים שונים, איננה מושפעת כל כך משביעות הרצון של הציבור מן התקנות אלא ממידת ההסתברות שהתקנות אכן יתקבלו בפועל. גם האיסור על ההשתלמויות נעשה בניגוד לרצונן של רוב המורות ב"בית יעקב", אבל היות והיכולת לכפות את האיסור הייתה גדולה הדבר נאסר. ברור שלדעת הקהל ישנה השפעה על היכולת לכפות את ה"גזירות" ולכן יכולה להיות השפעה כלשהי לנאמר ב"בחדרי חרדים" בנוגע לתקנות מסויימות, אבל במקרה כמו שלפנינו לא נראה לי שזה רלוונטי מפני שאחוז אברכי הכוללים הרציניים בין הכותבים בפורום זה הוא כנראה נמוך ביותר. באשר ל"אגודה אחת", אני חוזר על עמדתי שכפי הנראה אין לדברים הנאמרים בו שום השפעה על מקבלי ההחלטות.
מטרת "אגודה אחת" אכן הייתה כדבריך, לאגד תחת קורת גג אחת את אלו שאינם מעוניינים בקבלת התכתיבים הניתנים חדשות לבקרים ללא שום יכולת לדון וללבן את הדברים לטוב ולמוטב. הצלחת ההתארגנות לא תימדד ביכולת למנוע מהרבנים ומהעסקנים מלהציב בכל עת סייגים וגדרים חדשים, אלא לאפשר למעוניינים למרות הכל לנהל את חייהם באופן חופשי יותר הן בהבעת דעות ועמדות ברמה העקרונית והן בהתנהלות מעשית בחיי היומיום. אני מתאר לעצמי שרבים מהמשתתפים כאן אינם חשים מחוייבות להשתמש בפלאפונים לא "מאושרים" למרות קריאת הרבנים, מטרתנו איננה לשכנע את הרבנים להמינע מצעדים אלו.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
תוקן על ידי - בןציוןכהנא - 09/09/2007 13:26:23
נשלח ב-9/9/2007 15:24
שרגאבטיהרא
א"א לקיים קהילה רק מתוך הרצון לברוח מקהילה אחרת,אם הקהילה לא תקום על חזון פוזיטיבי,ורק על שלילת החרדיות העסקנית וצרת המוחין,הרי שהעסק יקרוס בשניות,
אולי תגלה שלך ולשכינך הטרי מקהילת אגודה אחת יש פחות במשותף מאשר היה לך עם השכן הבני ברקי הוותיק והלא אהוד שלך.
תוקן על ידי COGITO22 ב- 09/09/2007 15:23:49
נשלח ב-10/9/2007 00:17
שאלה: למה נושא המחשבים אינו מטריד את בני הישיבות באר'הב?באירופה?
נשלח ב-10/9/2007 01:38
לדעתי אכן אין ראוי שיהיו מחשבים בכוללים. הלימוד העיוני נפגם מהעיון השטחי בשו"תים בחיפוש לפי מילים, ובכלל הדבר פוגם באוירת ה"קאך" הנחוצה לכולל. (לו יצוייר שהיו מביאים רק גירסת ספריה של אוצר החכמה, כדי שיהיו הספרים זמינים, היה מקום לשקול, ואף בזה פעמים הרבה העיון במקורות רבים בא על חשבון וככסות לעצלות המחשבה העצמית בסוגיא).
אברך שעובד במכון, יתכבד ויכתוב במחשב בביתו. וכי זקוק הוא גם לפרוטות הכולל? משל הדבר דומה למלמד שאמר שאם היה רוטשילד היה עשיר ממנו, כיון שהיו לו גם דמי המלמדות.
בסדר שלישי, בין הסדרים ובכולל בוקר - לחיי! ועל זה לא ראיתי התנגדות.
נשלח ב-10/9/2007 01:45
חדשות הלכתיות אלו זקוקות ללימוד גדול
והרי הנקודות שיש לפלפל בהם:
1) לענ'ד סקופ הלכתי מפוקפק זה יכול להופיע רק מעל דפי העיתונות החרדית הלא מפלגתית שתרומתה לטמטום החברה החרדית גדולה מזו המפלגתית בפרסמה סקופים הלכתיים השכם והערב המהווה את צידו השני של מטבע כתבות הצבע הפאפארציות על חצרותיהם של הגדויילים ותמונותיהם בפינת החי. הוועדה הרוחנית של יתד נאמן לא הייתה מבזה את עצמה לפרסם כזה פסק מבלי שהיא וידאה ואשרה כי הקודקודים הורו לירות בכל התותחים וכי מדובר בנושא המצדיק בזבוז תחמושת.
2) צא ולמד על טשטוש הגבולות אצל הכתב והקורא הטיפש בין המלצה והוראה לבין ''פסק'', טשטוש שאולי קיים גם אצל מנפיק הפסק.
3) מעניין היה לשמוע את ניסוח השאלה שהופנתה באם הופנתה.
4) הראש ישיבה שלי פעם פגש בחור בסופר מרקט שחזר מחדר כושר והיה לבוש בטי שירט ובמכנסיים קצרות. הראש ישיבה התייחס לעניין קצרות בשיחתו השבועית ולא שיער בדמיונו הפרוע את זרם השאלות ההלכתיות שפרץ בעקבות ה''פסק''. האם מותר ללבוש אימונית ארוכה וחולצת טי שירט בעת משחק כדור סל? האם מכאן אנו למדים שאסור לשחק כדור סל? ומה דינה של מערכת לבוש המכונה פיזמה החולקת מאפייני גיזרה של חולצת טי שירט ומכנסיים קצרות? המזרוחניקים שהתחרדו ואשר אכלסו את ספסלי ישיבתנו בכמויות מסחריות וקטלניות עשו מזה מטעמים וחגגו על הפסק במשך שלושה שבועות. ללמדך שרב חשוב וחכם יכול להנפיק אמירה שבגלגולה תהפך לסעיף אידיוטי בהלכות השימוש במחשבים בכולל דיינות לצעירי העדה האורפלית השלם.
5) תארו לעצמכם שהיו באים עם השאלה לגדול X שהיה זורק את השואלים מכל המדרגות כפי שראוי להם (הן מצד השאלה והן מצד נטייתם לפרסמה). הרי שגדול סמוי זה היה נעלם מן העין הציבורית. העיתונות החרדית המסחרית בפרסמה השכם והערב את סיפורי האלף לילה ולילה על הגדויילים מבצרת את מעמדם של אלו המוכנים להנפיק פסקים מעין אלו. רבנים שתפקידם מתמצה בפסיקת הלכות קונבנציונלית והדרכה רוחנית ואינם ספקי כותרות הינם חסרי סקס אפיל וע''כ אינם זוכים לזמן מסך. בעידן התקשורת ההמונית, המפתח והקריטריון העיקרי למינויו של גדול הוא נכונות להתבטא בנושאים מסויימים. היכונו למדריך ''עשייתו של גדול'' הנותן הוראות הכנה.
_________________
נשלח ב-10/9/2007 02:03
קוגיטו, כמובן. רק רציתי לציין שבמצב הענינים כפי שהוא, גם אנשים כמוני שאינם ששים כ"כ בקווי האגודה כפי שהם מצטיירים כיום, יתכן שיתמכו בה מסיבות אחרות.
נשלח ב-10/9/2007 07:58
רב_סיינפלד הנכבד מאוד, "עשייתו של גדול"? מצלצל לי
מוכר מאוד משום מה... ולא מצלצל טוב. אולי באנגלית זה
נשמע יותר טוב? <סמיילי>
נשלח ב-10/9/2007 12:07
למרות שר' נתן קמניצקי עצמו מתרגם את כותרת ספרו לעשייתו של גדול, כבר העירוני שיש לתרגמו כהתהוותו של גדול.
הספר שלי יעסוק יותר בהוראות ההכנה ויעסוק בהגדרת הנורמטיביות וע''כ שמו ''עשייתו של גדול'' ואילו ספרו של קמינצקי עוסק בתיאור דסקרפטיבי.
