| נשלח ב-7/9/2007 17:03 |
 |
| |
האם מותר להפר ברית כשהצד השני מפר אותה?
באשכול על שנת השמיטה (http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2046028&whichpage=7) כתב שריר:
"התורה מודעת לקושי שיהיה כאשר נשמיט הקרקע בשנה השביעית,
ומבטיחה לנו בשנה השישית יבול לשלוש שנים.
כלומר יש קשר בל ינתק בין הבטחת התורה לבין שמיטת הקרקע.
אם בסוף השנה השישית הברכה אינה מתקיימת,
כיצד נוכל לקיים מצוות שמיטה כהלכתה?"
לדעתי הטענה אינה נכונה כלל - בימינו יש יבול רב ומבורך במשך כל 6 השנים,
לא רק לפני השמיטה. יש לנו שפע רב של פירות וירקות כל השנה, במחירים זולים
מאד; אבותינו יכלו רק לחלום על שפע כזה.
אולם הטענה מעלה שאלה עקרונית: אם ה' הבטיח הבטחה בתורה ולא קיים אותה - האם גם לנו מותר להקל בקיום המצוה הקשורה לאותה הבטחה?
נושא נוסף שבו עולה שאלה דומה הוא - כל ענייני ניחוש וכישוף. ראו דברים יח14-15: "כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו, ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך: נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך ה' אלהיך, אליו תשמעון ":
האיסור לנחש, לכשף וכו' תלוי בהבטחה שיהיה נביא, שיענה לנו על כל השאלות
מאת ה', ולכן לא יהיה לנו צורך להשתמש באמצעי הכישוף של הגויים. האם
בימינו, כאשר עדיין אין נביא והבטחת התורה עדיין אינה מתקיימת, מותר לנו
להקל בקיום איסורים אלו?
לכאורה, מאחר שהתורה נקראה "ברית", הרי שיש בה הדדיות - אם צד אחד מפר את הבטחתו, גם הצד השני אינו מחוייב.
אולם, בשום מקום לא ראיתי שמשתמשים בטענה זו להלכה.
רבי לוי יצחק מברדיטשב, סנגורם של ישראל, בוודאי היה משתמש בזה כדי ללמד זכות על החוטאים, במיוחד בימי הדין הבאים עלינו לטובה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2007 21:54 |
|
| |
אראל
רעיון יפה אבל לא מעשי. הרי כבר נקבע להלכה
משנה קידושין פרק ג משנה ד רבי מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי שנאמר (במדבר ל"ב) ויאמר משה אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן וכתיב ואם לא יעברו חלוצים רבי חנינא בן גמליאל אומר צריך היה הדבר לאמרו שאלמלא כן יש במשמע שאפילו בארץ כנען לא ינחלו:
והרי ההבטחה לא היתה בתנאי כפול.
_________________
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 08/09/2007 21:53:42
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2007 15:31 |
|
| |
(ירוחםשמ: למרות העקיצה, נהניתי מאד מהבדיחה.
מ.ד.אברהם: "הציווי הסוציאלי הנשגב הזה לא יבוא לידי מימוש אם לא יהיו
חקלאים בארץ. ואם לא תתקיים כאן ברכה מורחבת כפליים לתושיה אין שום ספק
שלא יהיה אף חקלאי בארצנו הק'.": כבר כתבת דברים דומים כאן http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2240318 ועניתי לך שזה אינו נכון עובדתית:
א. חקלאים שמגדלים את שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, או מינים
אחרים של תבואה קטניות ופירות-עץ, בוודאי יכולים להתקיים גם בשמיטה (ע"י
שמירת יבול שישית או אוצר בית דין); עיקר הבעיה היא בירקות, ואין שום סיבה
להניח כאקסיומה, שבארץ ישראל חייבים להיות חקלאים שמגדלים ירקות.
ב. גם חקלאים שמגדלים ירקות יכולים להתקיים בסיוע הציבור (למשל קרן השביעית).
לגבי ברכת כפליים - לדעתי, כפי שכתבתי, בימינו אין בה צורך כי התבואה רבה ומבורכת בכל השנים)
תוקן על ידי אראלסגל ב- 12/09/2007 15:42:19
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2007 17:16 |
|
| |
דבריי בהודעה הקודמת לגבי קרנות הסיוע לא היו ברורים, אנסה להבהיר:
* פרוטגורס טוען, שההבטחה בתורה מתייחסת רק למצב שבו יש סכנת חיים.
מכיוון שבימינו אין סכנה כזאת גם בשנת השמיטה, הרי שאין צורך בברכה,
וממילא, חייבים לקיים את המצוה גם אם הברכה לא מתקיימת.
* מ.ד.אברהם טוען, שמכיוון שהחקלאים עלולים להפסיד את כל פרנסתם,
הדבר חמור כמעט כמו סכנת חיים, ולכן, ממילא, אם החקלאי לא מקבל כפליים
בשנה השישית, הוא פטור משביתה בשביעית.
* ואני טוען, לצדו של פרוטגורס, שההבטחה מתייחסת לא לאדם יחיד אלא
לכלל עם ישראל. כל עוד אין סכנה קיומית לכלל ישראל, הרי שעם ישראל יכול
לדאוג לרווחתם של החקלאים ע"י קרנות סיוע, ולכן, כלל ישראל חייב לקיים את
המצוה (לפי זה, ייתכן שבימינו ראוי לבדוק את קיומה של ברכת כפליים, לא
בחקלאות אלא במצב הכללי של המשק, ולא דווקא בשנה השישית אלא בכל שש השנים).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2008 00:08 |
|
| |
בשו"ע נאמר בפירוש (שולחן ערוך יורה דעה רלו ו): "שנים שנשבעו לעשות דבר אחד, ועבר אחד מהם על השבועה, השני פטור ואין צריך התרה"
ראו דיון בנושא בהקשר של "שלוש השבועות" בספר "שלא יעלו בחומה" פרק ג: http://he.wikisource.org/wiki/Homa03
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
