|
|
| נשלח ב-6/11/2007 19:27 |
 |
| |
קוגית022
מצטער לא יכולתי להבין מה אתה בעצם אומר,אולי תוכל לתמצת את דבריך לכמה משפטים
בעברית מדוברת ומובנת?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2007 20:14 |
|
| |
בשפה מדוברת ? בסדר:
תשמע יא אחי,אם יש כמה מהשכונה רוצים לעשות בי"ס יותר דתי ,לא צריך לשלוח ידים ולהתחיל לדחוף משפטים על קורח.בסדר? ,אפשר להישאר אחוקים?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2007 19:40 |
|
| |
קוגיטו
מי שרוצה לעשות לעצמו בי'ס על חשבונו תפאדל--מי שרוצה ע'ח אחרים לעשות 'הפרדות'
הוא ניצוץ מנשמת קורח. במיוחד עם זה במסוה של יראת שמים ובפומביות אתה יכול ללמד את הילדים שלך או לשכור להם מלמדים מכל הסוגים והמינים על חשבונך.--ועל זה נאמר
"ממרים הייתם עם ה'. אתה הבנת את זה --ברוך?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2007 02:53 |
|
| |
חזו"א:
"הרי שיש בעיר מלמדים מתפרנסים מעמלם(ת"ת) ולפתאום באו מלמדים אחרים אחרים מעיר אחרת, ...
ומלמדי העיר ניזוקו.
המקופחים פשטו שנאתם בלבם על הרודפים החדשים...
הנה כל מעשיהם היו מנוקים מכל חטא לוא היתה ההלכה כמותם שיכולים לעכב על החדשים והחדשים היו חוטאים בנפשם למרות נגד ההלכה ...(ו)אין כאן איסור מחלוקת ולא איסור לשון הרע ..ויש כאן מלחמת מצווה להעמיד הדת על תילה.
אבל עכשיו שההלכה הכריעה דקנאת סופרים תרבה חוכמה ,ויסוד הזה נעלה מחיותא דאנשים פרטיים,הנה האורחים הבאים עשו כהלכה והקמים כנגדם שופכים דם נקיים ,וכששונאים אותם בלב עוברים על לתשנא אחיך, וכשמדברים עליהם רע עוברים על איסור לה"ר, וכשמקהילים קהלות לקטטם עוברים על לא תהיה כקורח .
. וכשאמו בגמ ב"ב ומודה ר"ה במקרי דדרדקי דלא מצי מעכב נכללה בהלכה זו הרבה הלכות מוסריות... "
סליחה על אריכות דברי החזו"א. בקיצור בין אם על חשבון השני ובין על חשבון כיסי הפרטי מה שנפתח יהיה עיניננו הפרטי ואת קורח וניצצותיו תשאיר בצד .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2007 11:16 |
|
| |
קוגיט
יש לך בעיה בהבנת הנקרא--החז'א מדבר על המלמדים--הוא אינו מדבר על סלקציה של
תלמידים--והוא אינו מדבר על חשבון מי? כי בזמן הגמרא עד תקופת ההשכלה והדמוקראטיות
הכל היה על חשבון ההורים--רק הכופרים והגויים המציאו וחידשו חינוך ובריאות ע'ח הציבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2007 22:18 |
|
| |
לדעתי החברה הזאת לא נדונה לכישלון .אלא להיפך .
לפני 40-30 שנה היה כאמצע בן המזרחי .ואגודה את תנועת פא"י .
מכל מיני סיבות התנועה הזאת נעלמה .
אחת הסיבות העקריות לכך היא החינוך .
תנועת פא"י לא הישכילה להקים זרם חינוכי מלבד "
מלבד בית ספר "חורב" כמעט שלא היה ישיבה תיכונית כזאת מלבד בירושלים .
את בניהיים שלחו ראשי פאי או לישוב {היו אלה מתי מעט }.
אך הרוב הלכו לישיבות קטנות ושם כהמשך טבעי לישיבות גבוהות .
לי נראה שכעת הזרם הזה חוזר. נפתח נחל חרדי .
ישנן ישיבות כמו "שערי יושר ".
ויש מכונים להכשרה מקצועית כמו" מכון טל ומכון לב ".
כל פעם פותחים כל ישיבות תיכוניות כמו "מערבא".
וכן כל העולים מחו"ל.
שרגילים מחו"ל לישיבות כאלה . כמו "תורה ודעת" וישיבת "נר ישראל ".
זה עניין של זמן .
וזה גם יעזור לבעית הנושרים ולחוזרים בשאלה .
תוקן על ידי - שרית560 - 08/11/2007 22:49:54
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2007 23:20 |
|
| |
לפני 40-30 שנה היה כאמצע בן המזרחי .ואגודה את תנועת פא"י .
טעות אופטית נפוצה
השנוי חל לאורך כל מנעד הקשת התרבותית ואינו בא לביטוי רק בהתנדפותה של פא'י (שמשנתה הפועלית זרה לי עד מאוד).
מבחינה סימבולית פא'י מסמלת את הקוטביות בין ההוה ובין העבר ובעיקר את השינוי שכן היורשים של העדה החרדית, אגו'י והמזרחי עדיין חיים בתוכנו ואילו פא'י לא היתה ברת - תרגום לשפה הסימבולית של ימינו.
במידה שפא'י מעלה נוסטלגיה בקרב הכותבים הרי שאין מדובר מערגה לרפתות יד בנימין אלא להיבט הסימבולי של הקבוצה שלא תמיד קבלה הכתבות והנחתות מהחזו''א ובעת ובעונה אחד גידלה בין ערוגותיה אישים רמי קומה כר' יונה עמנואל. אבל ר' יונה בסך הכל היה יהודי של פעם שכמוהו היו גם באגו'י וגם בעדה החרדית.
פא'י לא הייתה באמצע ולא בצד.
כל מערך הכוחות בעבר הלא רחוק היה שונה ולא פשוט לעשות רדוקציה תרבותית על בסיס מפלגתי.
מכל מיני סיבות התנועה הזאת נעלמה .
אחת הסיבות העקריות לכך היא החינוך .
הסיבה היא לא החינוך
החינוך היה אחד מאמצעי התגובה של החברה הכלל דתית - ובמסגרתה התפתחה תבנית התגובה שיצרה והשפיעה על החרדיות.
מגמת החרדיות המודרנית (במובן הכרונולוגי של המילה) התפתחה על רקע מצב חברתי תרבותי שהציב אתגרים לכל צורות החיים המסורתיות ובתוכן הדתות כולל זו היהודית - האורטודוקסית.
החרדיות היא התוצר התרבותי המשותף של קואוליציה בין קבוצות ושל הדינימיקה המפעילה אותה.
תנועת פא"י לא הישכילה להקים זרם חינוכי מלבד "
כאמור משנתה של פא'י לא הייתה ברת תרגום לשפה של תרבות נבדלת וע''כ לא היה צורך או אפשרות מלהקים ישיבה שתתחרה בקול תורה - ישיבת הבית של עזרא.
שרית מציבה כאן תמונה מעוותת של יוזמה חרדית מול בטלנות פא'ייניקית.
ולא כך היא: הדינימיקה שהחרדיות המודרנית הינה התוצר שלה, השתלטה על החינוך הכלל דתי ובעיקר תפסה לה אחיזה בישיבות. אותם נסיבות שהפכו את הקיצוניות החרדית לברת תרגום וישימה בהיקף רחב הובילו להעדר הסקס אפיל של הפאייניקיות להעדר הרלוונטיות.
מלבד בית ספר "חורב" כמעט שלא היה ישיבה תיכונית כזאת מלבד בירושלים .
חורב השתייכה פוליטית לאגודת ישראל
אלא שהגבולות הועתקו ימינה
יש הבדל גדול בין החינוך התיכוני בימינו שהינו הכרח לכניסה למעגל העבודה בעידן כלכלת השירותים לבין מה שהוא היה וסימל בעבר. לבל נשכח שלא כל החילונים למדו בתיכונים ריאלי או הומני, ומגמות מקצועיות או חקלאיות היו נפוצות.
את בניהיים שלחו ראשי פאי או לישוב {היו אלה מתי מעט }.
וגם נהפכו לחרדים וי''א לגרועים שבהם (בקיצוניות חרדית)
אך הרוב הלכו לישיבות קטנות ושם כהמשך טבעי לישיבות גבוהות .
לי נראה שכעת הזרם הזה חוזר. הגדירי את מהו ''הזרם הזה'' ואיך בדיוק הוא חוזר? נפתח נחל חרדי .
האם מדובר בתופעת שוליים או בתופעה המקרינה על המרכז? אין ספק שמדובר בתופעת שוליים שיש לה השפעה מזערית על המרכז (בעיקר השפעה מקצינה)
ישנן ישיבות כמו "שערי יושר ".
ישיבת שערי יושר מקבעת את סדר היום החרדי העכשווי ומשמשת כמוסד אחסון זמני לכבשים טועות עד יגדלו לאזרחים נאמנים לתפארת החרדיות. אין בה שום אמירה חדשה חוץ מתיעול פוטנציאל נפיץ לעבר חרדיות קלאסית, תוך שימוש בשטחים מוגני חרדיות לטווח הקצר. שערי יושר והעומד בראשה מאופיינים בממסדיות שקשה למצוא כמותה בקול תורה או פונביז.
ישיבת שערי יושר אינה מסמלתויש מכונים להכשרה מקצועית כמו" מכון טל ומכון לב ".
כל פעם פותחים (תוך התנגדות שמונעת פתיחת ישיבות תיכוניות חדשות למרות הביקוש הגדול) כל ישיבות תיכוניות כמו "מערבא". (שבניגוד לנסיונות הנפל בשנים האחרונות הצליחה לעמוד מול ההתנגדות בגלל הגיבוי של הרב גיפטר ורבנים אמריקאים וגם בגלל האוטיזם של כמה מהמייסדים שלא קלטו את הרוח הנושבת בלבנט)
והציבור החרדי ממש עומד בתור בפתחם
וכן כל העולים מחו"ל מה איתם?
המוסד הזה הוא מוסד חרדי למהדרין פרי העת החדשה שמסמל את האנומליה במצווה המודרנית במוסד תחת התווית של ישיבה.
ישיבת שערי יושר מתעלת את הפוטנציאל למרידה לאפיקים מבוקרים ומפוקחים על ידי החברה החרדית. גבירתי אינה מכירה את ישיבת יושר, ובאם היא מכירה אזי היא אינה מבחינה במתרחש תחת עיניה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2007 00:59 |
|
| |
רב סיינפלד .
הפיסקה האחרונה בתגובתך מחוקה אצלי .
היום אולי זה לא חזרה לפא"י מבחינה פוליטית.
אלא מבחינת האידאייה של שיטתתו של הר"שר .זצל .
בתוך עמי אנוכי יושבת אני מכירה הרבה אנשים ששלחו את ילדהם הגדולים ל"חדרים".
וישיבות קטנות .ו
את הקטנים הם שולחים ל"חורב" או "רזי-לי" .ואחר כך לישיבות כמו "מערבא " .
"נהורא " ודומיהם .
האם ידוע לך שהיום ישיבות קטנות לא ששות לקבל בוגרי ת"ת כמו "רזי-לי וחורב ".
כל הבוגרים הללו אינם רואים את עצמם " ממיתים עצמם באוהלה של תורה "
אלא רואים את חברון או שאר הישיבות הגבוהות .כתחנת בינים בדרך ל"מכון לב" או "מכון נווה" .
בל נשכח את העולים החדשים שגם הם בארצותהם מישמים שיטה זאת .
עד היום אני לא מבינה את הפחד שהיה . בקרב ראשי ישיבות קטנות שרצו לפתוח לפני 3-4 שנים את "נהרדעה"
בבני-ברק עי רמת-גן .
אם הם בטוחים בצדקת דרכם ממה הם פחדו .???....
אז אולי הם מצביעים אגודה כי הם לא חשים מספיק קרבה לאיחוד הלאומי .
אז אם זאת לא דרכה של פאי אז מהי דרכה ??....
|
|
|
|
|
