|
|
| נשלח ב-1/10/2011 22:51 |
|
| |
זה מאד פשוט יש פה רמז למגילת העצמאות משה צפה ששם ה' המפורש יגרום לצרבת קשה לחלק גדול ממקימי וראשי המדינה הצעירה ולכן המציא את הפטנט על השם הצור.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2011 23:20 |
|
| |
דייר אכן כדבריך כך באמת היה. אבל תדון אותם לכף זכות הרי רק על פרשת האזינו הרי נאמר
דברים פרק לא
(יט) וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
את זה הם זכרו- ולכן קיימו את צוואתו של משה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 00:41 |
|
| |
אל תמנע טוב מבעליו. הנה דברי אבן עזרא. וקראו הכתוב הושע, בשם שהיו כל ישראל יודעין אותו. כי מי ידע שכנה שמו משה יהושע, כי אם קריאי מועד לבדם. ודרך הדרש ידוע. ר' ירוחם, אגוטע וואך און אגוט יאהר. הבאת ממרחק לחמיך בזמן שהמציאה כאן מתחת לפנס. עם הפסוק בשמות איכשהו אפשר להסתדר. התורה מספרת לנו איך משה באופן אישי קרה ליהושע. בתחילת פרשת וילך (לא ג) משה מדבר אל העם, "וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל", ואומר "יהושע הוא עבר לפניך". בפרשה זו לבד מופיע השם יהושע מספר פעמים, אך ניתן ליישב כדלעיל. בפסוקים אלו מכנה משה את יהושע יהושע בדברו אל אותם בני ישראל עליהם אומר אבן עזרא "מי ידע שכנה שמו משה הושע". חשוב לציין שפסוק אחד לפני כן (מד) ויבא משה, מפרש אבן עזרא "להורות כי אחר שהלך אל כל שבט ושבט, וצום בבואו אל אוהל מועד, ושם נקהלו אליו כל בני ישראל, אז דיבר את השירה הזאת". זאת אומרת, שירת האזינו נאמרה בסיומו של מעמד "וילך משה". ומצווה גדולה ליישב. לשאלתך הנוספת. אבן עזרא כותב כדבריך. "יש אומרים שהוא חסר וי"ו, והטעם, וכפר אדמתו ועמו". גם הפירוש הנוסף שהוא מביא מניח את הדעת ואין בכוחי להעתיק עתה כולו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 07:58 |
|
| |
ייתכן אחרי ארבעים שנה השם החדש יהושע עוד לא התפרסם?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 08:57 |
|
| |
משה עשה ליהושע "שינוי השם" אן שבאותו מעמד של משלוח המרגלים קרא לו בפועל יהושע (והתפרש אצל השומעים ככינוי). התורה מציינת זאת כי בסופו של דבר ה' אימץ אתץ השם
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 08:57 |
|
| |
| שנרב_נ כתב: |  | דבר פלא ראיתי השבת באבן עזרא, על הפסוק "מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי עם חמת זוחלי עפר ..." הוא כותב "והנכון בעיני שהזכיר ארבעה שפטים הרעים והם רעב ... הדבר ... חיה ... חרב..."
מיהם "ארבעה שפטים הרעים"? מדברי האבן עזרא נראה שהוא מדבר על דברים ידועים |
|
יחזקאל יד כא כי כה אמר אד' ידוד אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2011 10:17 |
|
| |
ארבעים שנה הוא נקרא בידי משה והתורה יהושוע- וכל עדת בני ישראל לא ידע? מענין- זה לא מתאים לראב"ע.
וכיפר אדמתו עמו- חסר וו-? חסורי כה מחסרי והכי כאמר? ס"ת שחסר בה אות פסולה!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2012 19:08 |
|
| |
שבוע טוב לכולם,
השבת ראיתי חז"ל שטוען את אותו טענה שלי באשכול הזה, האם אלוקים אשם בטיפשותו של האנושות ??? (השואה, תאונות דרכים, מחלות, ועוד)
מדרש תהלים (בובר) מזמור צב [יד] להגיד כי ישר ה' [צורי ולא עולתה בו]. אמרו לו למשה מי גרם לך שלא ליכנס לארץ, אמר להם אני גרמתי, אמרו לו ולא הקב"ה עשה לך,(?!) אמר להם חס ושלום אפילו אם רואים שהקב"ה מצדיק את הרשע, ומרשיע את הצדיק, [הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט] אל אמונה ואין עול (דברים לב ד). אמרו לו לאדם הראשון מי גרם לך מיתה, אמר להם אני גרמתי לי, אמרו לו ולא עשה לך הקב"ה,(?!) אמר להם חס ושלום, משל לחולה שהיה מושלך למטה, הלך הרופא וראה אותו, התחיל מצוה עליו, ואמר לו דבר פלוני אכול ודבר פלוני לא תאכל, שהוא רע לך ומסוכן למות, אכל וסיכן למות, אמרו לו שמא הרופא עשה לך, אמר להם אני הוא שעשיתי לעצמי, שאילו שמעתי לו מה שצווני לא הייתי מת, כך אמרו לאדם הראשון, לא הקב"ה עשה לך שתמות, אמר להם לאו, אני הוא שעשיתי לעצמי, שנאמר מכל עץ הגן אכול תאכל (בראשית ב טז), שהוא טוב לך, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל (שם שם /בראשית ב'/ יז), שהוא סיכן לך למות, ועברתי על צוויו ואכלתי, ואני הוא שעשיתי לעצמי, הוי כי ישר דבר ה'.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2012 20:50 |
|
| |
השאלה היא אם לא היינו אוכלים מעץ הדעת. האם יכלנו לכתוב ולהבין את המדרש ואת דבריך? ישרים דרכי ה' שהוא הפנה את תשומת ליבו של האדם לעץ הדעת, אחרת הוא לא היה יודע על קיומו ולא היה אוכל ממנו, ולנו לא היה אינטרנט לכתוב זאת. אכן ישרים דרכי ה'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2014 14:01 |
|
| |
כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא-אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם:
*******אקטואליה צרופה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2014 14:02 |
|
| |
מז כִּי לֹא-דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי-הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
*******
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2014 17:26 |
|
| |
| ונסי כתב: |  | | כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא-אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם: *******אקטואליה צרופה |
|
איך בדיוק אקטואליה? האם אי פעם המצב היה יותר טוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2014 14:39 |
|
| |
כשעירם עלי דשא. שעירים- רוחות סערה (סי"ן וסמך מתחלפים), ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם ושעירים ירקדו שם - רוחות =שדים
גם הרוחות המציאותיים וגם רוחות השדים נקראים שעירים.
וכן יש הרבה בשפה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2015 22:14 |
|
| |
כמה תמיהות שטרם מצאתי להן פתרון מניח את דעתי פרק לא (כג) וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ דברים פרק לב ויָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן:
הסברו של ראב"ע לא נראת. כי הרי כבר בספר שמות במלחמת עמלק. הוא נקרא יהושוע. וכן 40 שנה קודם במרגלים ובהמשך.
דברים פרק ג (כה) אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן:
(כו) וַיִּתְעַבֵּר יְקֹוָק בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה:
דברים פרק לב (מט) עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה: למה ה' ממשיך להתעבר בו. למה הוא צריך להזכיר לו ביום מותו ולצער אותו על האובדן הגדול שלו
|
|
|
|
|