היכן אני בתמונה? / סיפור

מאיר,

ראשית הבהיר כי יתכן והדברים הבאים יישמעו חריפים, בוטים, פגיעים ואישיים מדי. לא כן הם הדברים. רואה אני כי הדברים הולכים סחור סחור ומסתבכים יותר. על כן חשוב לי להעמיד דברים בצורה ברורה וזאת ע"י מילות חריפים ובוטים, בתקווה שנגיע לנקודת הבנה.
 
ובכן, אינני מכיר בהגדירך עצמך כ"לא יהודים רעיונית". אינני רואה מאיפה קטפת הגדרה זו. בסה"כ אני מניח עובדה אשר לצערינו הרוח בקהילה הדתית - חרדית אינה נוטה לעסוק בייסוד רוח השקפתינו. אין ספק, תוכל למצוא היום רבות של אלפים יושבים וגומעים דפי גמרא, פוסקים, ראשונים, אחרונים וכו' וכו'.אך תעצור אחד מאותם לומדים ותשאל אותו לפשר מהותו כיהודי. רוב הסיקויים שיענה לך במשיכת כתף והרמת גבה, אגב נשיכת שפתיים כואבת.

לא מזמן יצא לדבר עם יהודי ישראלי שאינו שומר תומ"צ לע"ע שירד מהארץ. דיברנו על הא ועל דא. תוך כדי כך הוא מפר לי מקרה מזעזע שקרה עמו בשבת האחרונה. משפחה ידידה הזמינ אותו להתארח אצלם בשבת. המשפחה, חרדית,  מתגןררת בניו יורק ומעסיקה עוזרת בביתם. גם באותו ליל שבת הגיעה, סידרה ניקתה. אך דבר אחד שכחה, והוא, לכבות האור בחדר הורים. וההורים יושבים בשולחן השבת מבוהלים כולם, מי, מי יכבה לנו האור בחדרינו?!... נמנו וגמרו אשר האורח הנחמד, הוא, לא פחות ולא יותר, יכבה האור. הנימוק היה פשוט ביותר, הוא, ה'חילוני' שומר תומ"צ פחות היינו, פחות יהודי, ז"א שעדיף שיכבה הוא את האור!

יכול אתה, מאיר היקר, לטעון וכי בשל משפחה אחת שעיוותה כל מושג אתה מעוות פניה של הציבור הכללי?! אכן טענה טובה, אך לא במקרה דידן.

האבסורד האמיתי הוא בהסכמתו התמימה של אורחנו היקר. הוא הסכים עם קביעותם!
עכשיו, אורחנו דנן אינו יהודי טיפש. הוא גם לא רחוק כ"כ מאידישקייט, הוא מניח תפילין כל יום, שומר על כשרות, צם בד"כ הצומות העיקריים ותורם לצדקה. בכלל, הוא עתה בעליה מתמדת ב"ה. ובכ"ז, בהגיעו לסיטואצי'ה בה היה צריך לקבוע עמדתו ביהדות, הנה... שאלתיו לפשר קביעה זו. בתגובה ענה לי משהו כמו "מה אעשה שבארץ בה גדלתי רוב חיי זו היתה גישתם של הציבור החרדי כלפי, היהודי החיפאי סוג הב' ".

לא הייתי מעלה סיפור זה באם היה סיפור יחיד ונדיר. זהו סיפור שאפשר למוצאו באלפי גירסאות, היינו, אלפי מקרים שונים. לא אבזבז זמנך היקר לריק עם עשרות סיפורים. באם תרצה אספר לך בהמשך.

אין זה סיפור. זהו מצב. מצב עצוב שקיים ברובו של השכבות החרדיות, למרבה הצער.

גישה זו אינה נובעת מרצון רע חלילה. הרי כולנו, גומלי חסדים אנו בטבענו. פשוט הריקנות משוועת לעזרה, לתיקון, ללמידה ליישוב הדעת. הציבור החרדי גודל ומתחנך על קילשאות!
מזכיר לי מה שאמר בזמנו ראש ישיבה ליטאי במוסד ידוע לקירוב יהודים: "אנו מלמדים אותם גמרא, ראשונים, אחרונים. אנו מדרבנים אותם להתעמק באיזה קצות או פני רע"א, שיעשו שטייגען. השקפה לא חשוב לנו, אין אנו דוגלים בכך".  כך תוכן דבריו. תאמר לי מאיר, איך אתה מצפה מאחד שזה עתה גילה את הדת, שינה כל אורח חייו, הותיר משפחתו בצד בו בזמן שאינו יודע בשביל מה, איך אתה מצפה ממנו ליהדות מבוססת ואיתנה?!...

אתה טוען שאני מביע השקפתי "מתוך תפיסה מאוד מאוד מצומצמת של מרחב היהדות ומעמיד בתמימות או בהיתממות משיחית את כל היהדות על מימרא אחת או כמה של בית מדרש מאוד מסוים". ע"כ דבריך.  הרשה לי להביע מבוכתי נוכח הדברים שכתבת. סלח לי, אך לא הבנתי מילה. 

ראשית כל, מה לתורה זו ולמשיחיות?! הן נכון שקשור זה למשיחיות, הרי אחד מעיקרי היהדות הוא האמונה בביאתו של המשיח, כך שהתורה, ובמיוחד פנימיותה, קשור באופן כזה או אחר למשיחיות.  אך אינני רואה איך נכנס לכאן ה'משיחיות' הספציפית אליה כוונתך וד"ל. 

לא תפסתי באומרך 'מצומצמת'. אתה יכול להגדיר אמונת פוילישער'ס כמצומצם, או גם ההשקפה הליטאית (שכמעט ולא קיימת). יסוד שאין בו מרחב, שכל, אובייקטיביות, הבנת דבר לאשורו, התעמקות, עבודה מייגעת וכנה, יסוד כזה אתה יכול להגדיר כמצומצם וחלש.

התפיסה אותה אני מייצג, הרי אדרבה, כל ענינה היא התפיסה הוודאית, אובייקטיבית, תובענית ואמיתית, עליה מבוסס הרעיון. אצלינו נדרש להכיר את העולם, ואין כוונתי העולם הגדול ואין כוונתי בהיכרות הנאתית. אלא כוונתי היא להיכרות עם הנפה"ב. המלחמה המתמדת איתה. להכיר אותה היטב. לדעת מה ענינה. ולעמ"ז לדעת ענינו של האלקות ולבכר אחד ביחס לשני.

נדהמתי להיחשף בפני אי ידיעתך על מקורותי'ה של התפיסה בה אני אוחז. ובכן, מדובר בשיטה החב"דית המבוססת על גישתה הכללית של החסידות שמתחיל דרכה או הבעש"ט. תמיהתי גוברת בראותי כיצד הפך האיש קערה על פיה. האם לזה תקרא קריאת תיגר על היהדות, ובאופן הזוי, בו בזמן שאתה מזלזל בזלזול נוראי וקטנוני בכל מה שהחסידות הכללית, וחסידות חב"ד בפרט מייצגת?!

גישה זו אינה עוד איזה ווארט או שניים זהו תורה שלמה שהתקבלה (נכון להיום) בכל חוגי'ה האפשריים של היהדות. היא לא רק התקבלה. היא מבוקשת. אנשים, רבים וגדולים צמאים אליה.

תמיהתי גוברת כאשר ממשיך אני בקריאתת השורות ופוגע במשפט מחץ : "בפרט שאתה טוען שאין צורך לחכמת הנסתר". ובכן ידידי, תורת החסידות היא לא פחות ולא יותר מאשר ירידתה של תורת הנסתר להבנה אנושית. כל ענינה היא תורת הנסתר. כל תורת  החסידות מבוססת על תורת הנסתר. זוהר וקבלה.

מרגע לרגע אני מגיע למסקנא ברורה יותר ויותר, אתה מוכרח ללמוד, ולו מעט מתורת החסידות לפני שאתה קורא עליה תיגר. פשוט אינך יודע נגד מה אתה נלחם. אין לך מושג. הצעתי היא שתקח 'תניא' ופשוט תתחיל ללמוד מפרק א'. אולי כמה נקודות יובררו לך. הן בדיונינו עתה והן בהשקפתך היהודית בכלל.

ואסיים בווארט שנהג לומר ר' שאול ברוק ז"ל, שהיה ממשפיעי אנ"ש בת"א. העולם אומר אם לא יועיל גם לא יזיק. ר' שאול נהג לומר:" אם לא יזיק גם לא יועיל, אחד שאינו מזיק בקטנותו, גם לא יועיל בזקנותו". וד"ל. אם לא הבנת הרי שבפניך רמז הטמון בווארט ידוע נוסף: " מהו אומרו לחיים ולא למוות, הרי ברור שאם לחיים אזי שלא למוות?! אלא שיכול להיות אחד שחי אך הוא בעצם לא חי. הוא חי רק משום שהוא חי ולא מת. או במילים בוטות יותר, אחד שחי פשוט מהסיבה שלא דרסה אותו משאית ח"ו "....

תאמר לי מאיר, האם אתה 'חי' את יהדותך, את מציאותך, מהותך, או שאתה 'סתם' חי תוך כדי התפלספות בהסברים שונים על דתינו הנפלאה. סתם כי בא לי להתפלסף?!

כל טוב,
גמר חתימה טובה,
וסליחה שוב סאם דברי תקיפים ובוטים מדי.

צביאבנר.

נ.ב. באם גם הרמז לא עזר, אשמח לבאר לך פשר האימרה.

צבי,
מדוע בראשונים לא מצאנו תביעה ללמוד השקפה, ואם כן בדרך כלל היא נועדה לאליטה?

אני למדתי קצת חב"ד ומה שכתבתי נובע ממה שלמדתי, אני לא מוכן לקבל שהיהדות מבוססת על עקרונות שדורות לא ידעו אותם. ואפנה כמו שכבר הפניתי יותר מפעם לקונטרס הראיות לריא"ז בתחילת פרק חלק.

התרוץ החב"די הקלאסי הוא שדווקא בגלל ירידת הדורות צריך לגלות יוצר פנימיות. האם ניתן להסיק מכ אן שאילו איכשר דראר לא היה צורך בכל תורת חב"ד?

ועיין גם בנפש החיים

אין אנו דנים אודות הפופולאריות לה זכתה גישה בדורות שקדמו לכך.

נקודת הדיון היא כמה יסודית ואיתנה גישה זו.

גם בנוגע לצורך בהשקפה, אנו מוצאים היום צורך רב בחיזוק הדעה היהודית יותר מאי פעם. זהו לא תירוץ 'קלאסי', זוהי מציאות. מסופר אודות יהודי שהתקרב לבעש"ט וביקש לקרב גם את אביו. פעם פנה לבעש"ט וסיפר לו אודות רצון זה. שאל אותו הבעש"ט מה מעשה עשה אביו עם הסוכה ביום הראשון של סוכות. סיפר לו הבן שביום הראשון טיפס אביו למרומי הסוכה ונישק הסכך. אם כן, ענה הבעש"ט, אין לו צורך בלימוד החסידות. אינני יודע אם סיפור זה אמיתי הוא או לא, אך הוא מסביר הרבה. הצורך בהשקפה הוא לא סתם להוכיח את היותינו עם דעתן. מכיון שהדור נעשה כ"כ עצמאי שאינו מסוגל לקבל מרות בטבעיות, הרי שיש צורך להסביר זאת שגם השכל האנושי יבין זאת וישתכנע הוא בעצמו. ואז לא יהיה חשש כלשהוא, כיון שהאדם בעצמו הבין, והבנה זו מביאה לרצון אמיתי (וכוונתי באמיתי גם מצד ה'בהמה' שבתוכינו) להכיר במציאותו.

וכפי שהוגדר פעם, פעם היה מספיק להרים העיניים אל על ולראות מי ברא אלה והי' זה מספיק. היום יש צורך שהתפילה לא תיהיה רק נשיאת עיניים והודיה, אלא יש צורך גם בעבודה, בהסברה. לשם כך ישנם פסוקי דזמרה ברכות ק"ש שלפניה וכו' ובאריכות. כך יכול האדם לרומם עצמו בזמן ובקצב הדרוש לו.

כך הוא גם בנדו"ד, אשר יש צורך בדורותינו אלו בהבנה יסודית ונרחבת בכדי שנוכל להתנהג כדרוש.

וכנראה בחוש.

מקוה שכתבתי דברי באופן ברור, השעה אצלינו 4:55 בבוקר...

גם אם נניח שיש צורך בהשקפה, עדיין צריך לדון מהי ההשפקה.
ככלל אני לא מקבל את הטענה שהדורות הראשונים היו טובים מאלה, ומאידך אם זה נכון אזי הידע שאתה טוען שהוא כל כך בסיסי, מסתבר שאינו כל כך בסיסי ואפשר לקיים יהדות בלעדיו.

ושוב, אתה וודאי מכיר את הטיעונים של נפש החיים.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 19/09/2007 11:55:41

צבי אבנר היקר
 
אני לא קראתי תיגר על החסידות אלא על קריאת התיגר שלך ועל ההכרזה שהיא היהדות ואין בלתה. שים לב שאתה מעמיד את הכל על הבעש"ט וחב"ד, לא שמעת על היהדות שלא קיבלה דמויות אלו כמכוננות בהגותה?
אני דווקא מודע לא רע למקורות, אם כי לא קראתי הרבה בתחום ולא נראה לי שאעשה זאת בקרוב. עם זאת אין בכך כדי להסיק שאיני חי את יהדותי. אני מקוה שלא תאשים את הגר"א בהאשמה דומה.
אמרתי דבר אחד: אתה רואה את כל העולם דרך המשקפיים של חב"ד, זה בסדר מצידי. רק תכיר בכך שישנם יהודים טובים שרואים את העולם ללא משקפיים אלו ולמרות זאת הם טוענים להיותם בני דת משה. אתה רשאי לדון ולהתווכח על כל רעיון לגופו, אתה גם יכול לנסות לשכנע במרכזיותו. אתה לא יכול לחשוב שרק זו יהדות ולהיות נדהם לגלות יהודים שלא חיים לפי וורט זה או אחר גם אם לדעתך הוא יסוד עשרת הדברות.
אין שום סיבה שאניח את י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם שהתקבלו לבטח במרחב יותר רחב של היהדות ואתחיל לחיות לפי תורת חב"ד שיסודה בבעש"ט. זה מאוד מוזר שאתה חושב שכל מי שחי יהדות עושה זאת רק בדרך זו.
נכון שיש חסר בליבון יסודות ההשקפה והאמונה, מה לזה ולנדוננו?
באמרי היתממות משיחית התכוונתי להעמדת רבי או דרך מסוימת כאפשרות יחידה.
מצומצמת הכוונה היא לשלילת כל חשיבה יהודית אחרת ממה שלמדת בישיבה מפי אדמורי חב"ד.
בענין תורת הנסתר, אתה הוא שטענת בראש העמוד שהרעיון מבוסס על נגלה. על זה תמהתי שהלא ודאי ללא תורת הנסתר לא היה מתבסס רעיון כזה.

אני די סקפטי לאפשרות שנצליח לשוחח, שיחה עם מי שאינו מכיר בזכותו של מישהו שלא להיות חבדני"ק אינה רשומה ברזומה שלי.

מאיר,

חלילה לי מלשלול את עמדתך בכך שהיא לא חב"דית. אכן, זהו קטנוני ולא עניני.

רק שאלתי, מה היא כן עמדתך?! באיזו השקפה אתה נוקט, עם מה אתה 'חי'?!

אינני שואל זאת כהתגרות אלא כהתענינות. אנא קח את הדברים כהגדרתם.


בעל,

בכלל צריכים אנו להגדיר קודם כל מה היא היהדות, ז"א, האם תגדיר אותה כעוד אומה היינו, ישנה האומה המצרית, וישנה ג"כ אומה יהודית. ואז באמת אנו חים את יהדותינו גם היום, שכן, מסתמכים אנו על פרטים טכנים כאלו או אחרים, ואת זה אנו מקיימים כראוי (?). או שמא מדובר במשהו נעלה יותר, שונה משאר האומות, או בהגדרה קבלתית, משהו נשמתי יותר. או אז התמידיות בהשקעה טכנית אינו מספיק ונדרש גם מעט 'נשמה' וכו'.

צבי,
זו בדיוק השאלה ולא לחנם הפניתיך לריא"ז ע"ש.

האם מהתנ"ך וחז"ל יש הוכחה להבדל עקרוני בין ישראל לעמים? הלא משה היה צריך לבקש שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים.
ניתן להניח שעל עם ישראל הוטל תפקיד גם ללא ההנחה שיש משהו נשמתי יותר.

בעל,

הבה נחזור כמה שנים אחרוה אל ראשית ימי אבותינו.

אאע"ה גודל לאדם עובד כפים ממוצע, דוגמת האנושות הקלאסית שחייה בזמנו. באיזשהוא שלב הוא מתחיל להכיר במציאות נעלה יותר שבראה את העולם. עם הזמן עמדה זו נעשית נחרצת יותר. עד שעוזב עבודת אביו תרח כליל. עד כאן אין כל חידוש מיוחד, לכאורה. עוד אדם עם דעת רחבה ביותר שהשיג במציאות אלוקית דרך שכלו. 

לאחר עשרות שנים, בהיותו בא בימים, מתחיל השלב השני. לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. אותה מציאות שהכיר עד עתה מתייחסת אל אאע"ה כאל נברא שונה ומרומם משאר הנבראים. הוא יורד לרמתו הוא, מצווה עליו לצאת מההגבלות שידע עד עתה, היינו, ההרגלים וההנהגות שהכיר בהם. הוא מצווה עליו להתנתק מכל וכל, לך לך. יתירה מכך, הוא גם רומז לו על ארץ מיוחדת אותה ינחיל לבני עמו. 

מכאן ואילך מתחיל שלב חדש של התמסרות כליל לקונו. הוא אינו מכיר בעוד מציאות. עובר את העשרה נסיונות ואף מעמיד את בנו בסימן התכחדות. שווה בנפך, אאע"ה, אבי הדת, לא זו בלבד שהוא מוכן להקריב את בנו, אלאט הוא אף מוכן להקריב על כל שיטתו  למען רצונו ית'. באם יקריב את יצחק, הרי שלא יהיה ממשיך לדרכו. ובכ"ז בשל התמסרותו המוחלטת הוא מוותר אף על זאת.

מכאן ואילך מתגלגלים הדברים בצורה מסחררת. ממשיך ביעקב, דרך השבטים, גלות מצרים, הכירותו של מושיעם של ישראל עם הקב"ה, גאולת עם ישראל עם ההצהרה 'עבדי הם', מתן תורה וכו' וכו'. בני ישראל נעשים לנחלתו של הקב"ה. או במילים אחרות, גוי קדוש. קדוש ומופרש משאר העמים. לא לחינם מכנים המפרשים את יציאת מצרים כלידתו של העם היהודי. זהו אכן לידה. לידה מחדש של אומה המכירה במציאות נעלית יותר ומוכנה להתמסר אליה מכל וכל.

אם נביט לאורך ההיסטורי'ה היהודית, נוכל לראות על כל צעד ושעל את התמסרות היוצאת דופן של עמינו וכו'.

אני בחרתי מילים אלו במתכוון.  מילים פשוטים אלו אולי  יביאו אותנו להכרה פחות מפולספת, יותר מציאתית. אינני בוחר במ"מ כאלו או אחרים כי רבים הם. אך זהו תמצית הדברים.

בהצלחה!  

שמעת על מרטירים נוצרים, על שאהידים מוסלמים ועל נזירים הודיים?

השאלה היא האם אנו מכירים באמונתינו או באמונתם.

תמיד יהיה מלחמה רעיונית בין הדתות. לפי מי אנו הולכים. זאת השאלה.

צבי אבנר היקר

אם את השקפתי תאבה לשמוע, אני רואה ביהדותי מערכת חינוכית מקיפה ושלמה הסובבת את כל אורחות חיי מבוקר עד ערב ומראשית שנה ועד אחריתה. מערכת של עבודת ה', מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחבירו.
איני בטוח שאפשר להעמיד את כל היהדות על רגל אחת, הלל אמר את שאמר ורש"י הפך זאת לכלל מאוד כללי. הגמרא מעמידה את הכל על אמונה, ועוד מקורות רבים יש בענין. הכלל הוא שמדובר בתורת חיים שאינה משאירה שטח פנוי ממשימה וממטרה.
לא ידוע לי על דת שהעמידה מערכת דומה.

צביאבנר

מדבריך הבנתי שהסיפור נועד להוות מסגרת להעלאת רעיונות שברצונך לשתף בהם את הקוראים, כשכפי הנראה כוונתך בעיקר לרעיונות עיוניים והשקפתיים בנוגע לתפיסת העולם הדתי והרוחני על פי היהדות החסידות והקבלה. הניסיון להעלות נושאים שונים לדיון בצורה סיפורית הוא לדעתי אכן רעיון טוב כפי שגם ניתן להתרשם מהתגובות שקיבלת, אולם אני חושש שלא מצאת בדיוק את המקום המתאים לדיון בנושאים המעניינים אותך ושאתה עלול להתאכזב די מהר. פורום זה איננו מרבה לעסוק בשאלות עיוניות ומופשטות באמונות ודעות, למרות שאני מניח שרבים מחביריו מסכימים איתך ששאלות אלו דורשות עיון והעמקה ושאין מן הראוי להזניחם. מטרת הפורום היא בעיקר לעסוק בעניינים מעשיים הנוגעים לאורח חיינו בחיי הפרט והכלל, ולא להוות בית מדרש וירטואלי לחיפוש חובת האדם בעולמו ומהות נשמתו היהודית ומקורות האמונה הדתית שלנו.

ברצוני להעיר לך נקודה נוספת, גם אם אמנם חברי הפורום ימצאו עניין להרחיב ולעסוק בנושאים אלו, נדמה לי שכוונתך לא הייתה לפתח דיון ופולמוס אודות הרעיונות שבדבריך אלא בעיקר לנסות ולהחדיר את השקפותיך בבחינת "כזה ראה וקדש". צר לי לומר לך שאני חש שדבריך משכנעים אך ורק את המשוכנעים, שכן אתה קובע בנחרצות שהמקורות ברי הסמכא נמצאים אך ורק במחנה שלך וכי כל כולם מיוסדים על ההיגיון ועל מקורות רבים ללא צורך לציין אותם ולדון על תקפותם. דרך זו יכולה להצליח דווקא אצל אלו שאין להם שמץ של מושג ביהדות, ואתה מבחינתם נציגה האוטנטי והבלעדי של היהדות. חברי הפורום כאן, דווקא בשל היותם כאלו שגדלו בעולמה של היהדות החרדית ושזכו לשבת באוהלה של תורה ולמלא כריסם בתורה, אינם אמורים לקבל את עמדותיך כל עוד לא יבחנו אותם היטב מכל כיוון אפשרי. פליאה מהסוג שהצגת כיצד בפורום דתי ניתן לפקפק בדברים שהם כה ברורים לך כא' ב' של יהדות, מעוררת בי הרבה תמיהה וכפי הנראה על צמצום זה דיבר מאיר.

התיאור שתיארת על היעדר בני תורה ליטאים שעוסקים בשאלות שאתה נוגע בהם, מלמדת שאכן אינך מכיר הרבה מהנעשה בעולם זה. ישנם בציבור הישיבתי הליטאי לא מעט משגיחים בישיבות רבנים חשובים ודרשנים נוספים העוסקים רבות בספרות המחשבה המוסר והקבלה [ולעיתים גם בחסידות], העיסוק בספרות הרמח"ל המהר"ל הגר"א ועוד אחרים העוסקים בהבנת התורה המצוות והעולם ברבדים נסתרים יותר פורח מאוד בדור האחרון. הצימאון העצום והנהירה לשמיעת שיעורים אצל הרב משה שפירא הרב יונתן דייוויד הרב ישראל אליהו וינטרוב ודומיהם, כמו גם התפוצה של ספרי "מכתב מאליהו" "שפתי חיים" "פחד יצחק" ושיעורי הרב פינקוס מלמדים דווקא על העניין הרב שמגלים בעולם זה לנושאים הללו. גם הנושא שאתה עוסק בו כאן בהבדלים שבין נשמת ישראל לאומות מעסיקים כבר שנים רבות בפרט את אלו העוסקים בהחזרה בתשובה של חילוניים לאביהם שבשמיים.

בכל מקרה, נשמח לקרוא כאן גם את פרקיו הבאים של הסיפור [נא להמשיך אותם באשכול זה] ושל הרעיונות שברצונך לשתף אותנו בהן, אנחנו כמובן מזמינים אותך ליטול חלק גם בשאר הדיונים המתקיימים כאן.

_________________