|
|
| נשלח ב-20/9/2007 00:02 |
 |
| |
בנ ציון,
תודה על התיחסותך. אכן מתומצתת וברורה.
כפי שכתבת, כל מגמתי היא לשטוח בפני הקוראים הגיגי בצורה שווה ולא מעוררת פולמוס נרחב. אך כיון דאתחיל.... ותודה על ההערה הבונה!
מאיר,
שרטטת משבצות ריקים. אתה רואה ביהדותך מערכת חינוכית מקיפה ושלמה הסובבת את אורחות חייך מבוקר עד ערב וכו'. אכן נקודה נכונה, אך רק בתור סימפטום. זהו סימפטום למשהו רציני יותר, מחייב מאוד. אינטגראלי וכו'. אך מהו אותו משהו?! ואם לא ברגל אז בשתים, ואם לא את כל ה'משהו' הזה, אז לפחות מקצתו.
מהו ה'משהו' הזה שנרמז לנו במשך ה 7 /24 בסימפטומים מאוד משמעותיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2007 05:41 |
|
| |
אולי הסימפטום הוא המסר.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2007 06:02 |
|
| |
סתם?! ללא כל לתכלית?!
אנו משמשים כרובוטים למטרה סתמית?! אדם בטבעו אינו יכול לחיות עם משהו כל חייו 'כי ככה צריך'. בטח שלא עם משהו כ"כ בלתי נפרד. עאכו"כ עם משהו כ"כ משמעותי.
בסיפטומים אלו אין (כמעט) כל מסר. אדם קם אומר 'מודה אני', מניח תפילין ומתפלל. למי? ממשיך הלאה, נוטל ידיו ומברך, וגם כאן, למי? אחר הארוחה פותח הגמרא ולומד מעט, את תורתו של מי הוא לומד? וכן הלאה והלאה....
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2007 08:44 |
|
| |
הדעת א-לוה תמצא?
במופלא ממך אל תדרוש,
מדוע התכלית הא-לוהית צריכה לעניין אותך? הלא למדנו בפירוש במסכת ברכות, בהדי כבשי דרחמנא למה לך? ומנין לך שאתה יודע את מסתוריו של רבנו של עולם.
עיין למשל ברמב"ם, האם פרשנותו למעשה בראשית ומעשה מרכבה מקובלת עליך?
_________________
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 20/09/2007 8:44:00
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2007 09:26 |
|
| |
אכן, במופלא ממך אל תדרוש. כפי שכבר הבהרתי לעיל, תורת חב"ד לקחה את אותו 'מופלא' והגשימה אותו במושגים שלנו. או בלשון המקובל: "הבנת פנימיות התורה בשכל כפי הבנתה של תורת הנגלה". נכון, לפני גילוי החסידות היה שייך לטעון הטענה שהנך טוען. איש פשוט שחשב 'לתפוס' את הקב"ה דרך אותה תורה מופשטת להזוי נחשב. אך כפי שהבהרתי בהודעותי הקודמות. נמצאים אנו בתקופה שונה המוכרחת וצמאה לתורה זו עד כי אינו יכול בלעדיה (ואין זו מליצה) ושוב, כנראה בחוש.
הרמב"ם מדבר אודות מעשה מרכבה, מעשה בראשית כפי שמובאים שם, במקורם.
אנו מדברים אודות הסברת תורה זו בשכל אנושי. כנ"ל.
חושב אני שהודעה קצרה זו עונה על שאלותך הבאות:
א. אין זה מופשט כ"כ כפי שהנך מצייר זאת.
ב. תכלית האלוקית כן אמורה לעניין אותי, במיוחד בדורות אלו בהם האנושות חלשה מאי פעם. וכנ"ל בארוכה.
ג. אין לי האומץ להצהיר שאני יודע את מסתוריו ית' כל עוד אני הוא הפרשן. לשמחתי במקרה דידן ה'פרשנים' הם לא אחר מיהודים ענקים וקדושים, מורמים מעם במלא מובן המילה. אשר עליהם רק פתי לא יסמוך...
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2007 09:29 |
|
| |
ושוב, כל עוד שלא תלמד כראוי אותה תורה דיונינו אינו אובייקטיבי כלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2007 10:06 |
|
| |
צבי
איני רוצה להכנס לדיונים אישיים מי למד מה ומתי, אין זה נאה ככלל ובפרט לא בערב היום הקדוש.
אבל בכל זאת, מהו מקורה של תורת חב"ד שאתה מדבר עליה, היכן היא היתה לפני בעל התניא?
ועל הנראה בחוש יש מקום לדון, יש עוד דברים שנראים בחוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2007 12:19 |
|
| |
צבי אבנר
אתה טוען שזה צריך להיות מוסכם שהיהדות היא מערכת של תגובות לידע כלשהו, וכל מה שנותר לדון הוא מהו אותו ידע. חב"ד טוענת שהידע הוא רוממותה של נשמת ישראל עד כדי התבטלות, ומי שאינו מקבל זאת עליו להציג ידע מתחרה.
ובכן, על זה עצמו ניתן גם לדון. היהדות בעיני היא מערכת חינוכית המכוונת את האדם אל הטוב והישר. זה לא דבר עמום כלל ואין לי צורך באיזשהו ידע נסתר כדי להפנים את דרכי התורה ואת מגמתם. מידות טובות ודעות נכונות הם מטרה קדושה ועליונה גם לולי אחשוף משהו מאחורי המסך.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2007 21:39 |
|
| |
איזה צורך יש בהנהגה טובה וישרה, מה קדושה יש במידות טובות, או במילים אחרות, לשם מה כל היהדות באם אוכל להתנהג כאדם ישר גם לולי היהדות, פשוט מצד מה שנקרא 'מוסריות', ויוכיח ארגון 'תנו לחיות לחיות'...
כמה שלא תמצא נימוקים שונים, כל עוד הנימוק הוא מוגבל ואנושי (מידות טובות וכו'), תמיד ישאר השאלה 'למה'? למה להיות אדם טוב?
שמא תומר לשם המוסריות, להרגשה של שלימות וכו', הרי יוצא א"כ שאתה סתם אגואיסט המנצל את אלוקים בניצול ציני למתרות רווח אישיות. להרגשה הטובה והשלימה, שהנה, אני, פלוני, אדם טוב וישר, מקיים אני את מצוותיו של הבורא ית' ומתנהג ביושר ובתום עם הבריות. אחח.. אין עלי!
זאת המטרה? מדות טובות ודעה נכונה?..
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2007 19:43 |
|
| |
צביאבנר, חוששני שבמאמץ להוכיח עד כמה נצרכת תורת
חב"ד לאיש הישראלי, הנך נסחף קצת. כמעט ואין אפשרות
לתקן מידות וכו' ללא התורה, ויוכיחו רוב האנשים
ה"מוסריים" שבעולם, שכשתפגע בהם אישית, למשל, או כל
נקודה אחרת, כל מוסריותם תיעלם ברגע. רק ביהדות תמצא
אדם השלם. אגב, פיך הכשילך. תנו לחיות לחיות זו
הוכחה נגד מה שטענת על מוסריות ללא תורה, כי ארגון זה
או עכ"פ אוהבי חיות אחרים מסוג זה, הולכים בדרך
מעוותת ונתקיים בהם "זובחי אדם עגלים ישקון". מבחינתם
בעלי החיים שוים לאדם, אם לא נעלים ממנו. בדומה לזה
ארגוני "ירוקים" למיניהם שמוכנים לעשות צעדים
קיצוניים עד פגיעה ממשית בבני אדם, במאבקיהם. הנה, כך
נראית מוסריות ללא תורה. שאלת, למה להיות טוב?
כי זו האמת. זה הטוב, פשוטו כמשמעו. הקב"ה ציווה
עלינו לבחור בטוב ואת זאת אנחנו עושים. ומה הטוב? מה
שכתוב בתורה. זו מטרת האדם בעולמו, לעשות טוב וכך
להיות דבוק בבוראו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2007 20:05 |
|
| |
נניח שיש צורך אבל נניח שאיננו יודעים מהו הצורך
אז מה?
האם הנימוק שלך למה להיות אדם טוב לא נעצר באיזו נקודה?
לפי הרמב"ם תכלית העולם הוא אדם טוב וחכם, עיין בפירוש המשניות. מה שטוב לרמב"ם אינו מספק אותך?
ושוב, תראה כמה דורות של גדולי עולם חיו בלי לדעת את מה שאתה חושב שהוא עיקר היהדות, מה היה חסר להם?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2007 05:44 |
|
| |
שרגא,
נראה שהינך אכן מאשש טענותי בשל ניצול ציני ואגואיסטי.
אתה משתמש בתורה כמורה דרך אולטמטיבי לחיים של שלימות ומשמעות. נהדר לך. אוכל עתה להנפיק תעודה בשל היותך איש הגון וישר באמת.
מצאת דרך בריחה ממחויבות והתמסרות לדבר נעלה ואבסלוטי. אתה אינך מכיר בחיים של מאה אחוז אלוקות ואפס אני. אתה לא יכולבלי ה'אני'. אלוקים הוא לא בלעדי (חלילה).
אוי.. מה היה קורה באם לא היה אלוקים. לא יכולתי להציג בפני אנשי שיינקין את החרדים כמוסריים ונלעים. איזה מזל שיש אלוקים...
לטענתך נראה, כי לו יכולת לחיות חיים מושלמים (הכוללים בתוכם גם הנושא של שכר ועונש) בלי אלוקים, הרי שלאוו דווקא היית צם אתמול.. (אלא"כ לא יכולת לימלט מחינוך כה מושרש ולא אובייקטיבי שקיבלת מאז היותך רך בשנים).
יוצא א"כ, ישנם ג' אופניפ וסיבות לשמירת הדת:
א. שלימות וכו' הכולל: מעמד חברתי גבוה. "70 בתולות לאחר מאה ועשרים..."(סלח לי על הציניות, זה פשוט בלתי נמנע). וסיפוק עצמי. במילים אחרות - מאה אחוז אני, אפס אחוז אלוקים! ממסקנא זו קצרה הדרך למסקנא נוספת - אתה חי בסרט. היהדות הרבה נעלית מאשר התאמה אישת אך למידותיו ההנאתיים של מר.
ב. חינוך ביתי. או אז אינך יכול להתחמק מהמסקנא הכ"כ ברורה. יהדותך אינה שונה מאמונתו של נוצרי האו מבוהדיהסטיותו של ישראלי עובד. שניכם געת למסקנא הנובעת משטיפת מוח וסובייקטיביות.
ג. מחקר אלוקי אמיתי ומחייב, המבוסס על הבנה שכלית אובייקטיבית.
בעל,
עדיין לא פגשתי באדם כ"כ סובלני שיחיה חייו בשתיקה ללא הבנה מינמלית לשם מה הוא עובד כ"כ קשה 24 - 7 . האפשרות היחידה היא א' מג' אופציות הנ"ל שכתבתי לשרגא.
שואל אתה ההבדל בין נימוקה של חסידות שלא נעצר בנקודה מסוימת. האם שמעת על המושג 'עצם', 'שכל עצמי'?! זהו ההבדל וד"ל.
באם אינך עדין מבין, אמור לי ואסביר לך זאת בתגובתי הבאה.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2007 08:16 |
|
| |
האנלוגיה שלך אינה ממין הענין.
ילד קטן רואה את העולם כולו כמכלול ואינו מפריד בין עצמו לאחרים.
חשיבה של ימי הבינים לא הכירה בפרט אלא האדם נחשב כחלק ממכלול, חלק מהשבט, הגילדה וכו' (ועל זה הפניתי אותך לקרל פופר, קראת?)
וודאי שבן אדם הוא מוגבל, וטפש מי שלא יכיר בכך, אבל בהחלט ניתן לומר שאינו צריך לבטל את עצמו, אלא תפקידו הוא לפעול במסגרת שביכולתו.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 23/09/2007 8:16:30
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2007 08:32 |
|
| |
בהחלט. אין ספק. רעיונה של היהדות אינו שולל ולו במקצת חשביתו של האדם כנברא ובעל יכולות. אדרבה, היא מעודדת ומדרבנת את האדם שיפעל בכישוריו וכו'. אך בכישורים אלו גופא יוחדר רעיון אלוקי למעלה מהבנה אנושית.
במילים אחרות, למעלה מגבול בתוך גבול. להכרה זו לא ניתן להגיע ללא גילויה של החסידות ופנימיות התורה בכלל.
התורה מתנגדת מכל וכל לדיכוי אנושי רחב כמו שהיה בימי הבניים.
_________________
|
|
|
|
|
