|
|
| נשלח ב-14/10/2012 12:17 |
 |
| |
קודם כל נתחיל מזה שלפי חז"ל שהדור השביעי שלו הרג אותו.
ולמה זה מופרך שקרובי משפחתו יהרגו אותו להזכירך הוא הרג את אחיו....
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 12:28 |
|
| |
נניח- הוא הרג את אחיו מקנאה, אותו הרגו בטעות,,
אבל למי בנה חנוך עיר? ומי ישב בארץ נוד-, אם זה סתם ארץ- אז מאיפה צץ שם הזה, ארץ עם תוספת שם פרושו בתורה- ארץ של- ארץ מצריים ארץ פלשתים וכו'
ומה כל כך זה עולה לך בנפשך, כי אפשר ללמוד מהתורה את האפשרות שבצורה מקבילה היתה גם אבולוציה,
וזה לא סותר את הכתוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 15:29 |
|
| |
| מקרא כתב: |  | בעשית השמים/רקיע נאמר: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן:
בכל שאר המקומות שכתוב "ויהי כן", זה כתוב לאחר שנאמר "ויאמר אל-הים... ויהי כן". כמו למשל:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן:
או: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:
וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן:
זה כמובן הגיוני. כתוב שאל-הים אמר, ובאמת כך היה. אבל אם כבר כתוב שהוא "עשה", לכאורה לא שייך לכתוב "ויהי כן"?
ראיתי ב תרגום-השבעים, משם נראה שבנוסח העברי שעמד בפני המתרגם המילים "ויהי כן" הופיעו לפני "ויעש אלהים", כמו בשתי הדוגמאות האחרות שציינתי לעיל. |
|
תודה רבה! לזה בדיוק חתרתי.
חשבתי שכנראה זה זז בטעות פסוק אחד קדימה באיזשהו שלב, אבל לא העזתי לכתוב...
תוקן על ידי מאי_לאו ב- 14/10/2012 15:30:42
My Love
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 15:33 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | |
אבל למי בנה חנוך עיר? |
|
את העיר בנה קין ולא חנוך
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 15:35 |
|
| |
| מאי_לאו כתב: | | | ראיתי בתרגום-השבעים, משם נראה שבנוסח העברי שעמד בפני המתרגם המילים "ויהי כן" הופיעו לפני "ויעש אלהים", כמו בשתי הדוגמאות האחרות שציינתי לעיל.. לזה בדיוק חתרתי.. אבל לא העזתי לכתוב... |
|
הבעיה היא שתרגום השבעים גם חתר לזה, אבל ההבדל שהוא העיז לכתוב, השבעים תמיד רגיל לתקן לשונות לא סכמטיות וחורגות מהמצופה אצל קורא ממוצע, כך שאין לחשוב דוקא שבנוסח שלפניו היה כל העקוב למישור, אלא שהוא הפך כל יחודיות וכתיבה סתומה בעינינו לפתרון הקל ביותר, לתקן
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 15:48 |
|
| |
| פרוגרמי כתב: | | הבעיה היא שתרגום השבעים גם חתר לזה, אבל ההבדל שהוא העיז לכתוב, השבעים תמיד רגיל לתקן לשונות לא סכמטיות וחורגות מהמצופה אצל קורא ממוצע, כך שאין לחשוב דוקא שבנוסח שלפניו היה כל העקוב למישור, אלא שהוא הפך כל יחודיות וכתיבה סתומה בעינינו לפתרון הקל ביותר, לתקן |
|
אולי. (חשבתי ששינו רק י"ג דברים...).
בכל מקרה, אני שמח לראות שנתקשו בזה כבר לפני אלפים שנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 21:30 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של ניסיון להתאמה בין פרשת בראשית לאבולוציה. גם אם נניח שניתן לתאם בין ספור הבריאה בפרק א לאבולציה, עדיין תיוותר בעיה עם פרק ב. שהרי לפי פרק ב, כל זמן שלא היה אדם לא היו צמחים (גם אם נקבל את פירוש רש"י בנידון, שמפשר ביו פרק א לפרק ב) וזה לכאורה בניגוד לתיאוריות האבולוציונוית. |
|
מדובר כאן על מה שהאדם אוכל = חקלאות,
לא מדובר על שאר הצמחים החיים שהבעלי חיים אוכלים, הרי הם כבר היו מיום רביעי אז מה אכלו ?
פרק ב' מדבר על האדם והחקלאות, כלומר חקלאות לא היית עד האדם, וזה נכון היסטורית,
בכל אופן אף אחד נורמלי לא יאמר שהתורה מדבר על תורת דרווין, יאמר שסיפור התורה נכון היסטורית, ונכון החשיבה האובולוציונית בתורה, כלומר התורה מספרת לנו סיפור אבולוציוני, פיזי ותבוני,
אגב: החשיבה האובולוציונית לא הומצא אצל דרווין, כבר קדמו לו היוונים (חלק מהם, כלומר היו כבר אצלהם שהלכו בחשיבה הזו,) וכמובן התורה וחז"ל,
ההבדל היא שהתורה טוענת שבראשונה היית כל כך טוב והחטאים גרמו לירידה אובולוציונית (כלומר הפסד של אורך חיים וגבורה וכו' וכו' שזו גם דעת ההיסטוריונים שטוענים שהלקטים היו יותר בריאים וחיו יותר כנראה, גם המוח הגדול שיש לנו שהיא ריק לגמרי, למעשה גדל פעם כי היה להם צורך ולכן משמע שהייתה להם יותר בינה ושכל. אחרת אייך גדלו כזה מוח גדול שלמעשה אין לנו צורך בהם היום,)
ותורת דרווין הולכת בכיוון הפוך,
תורת דרווין לא דורש כלום,
תורת משה דורשת אחריות, ויחי ההבדל הגדול,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2013 22:17 |
|
| |
פרב ב
יח ויאמר י-הוה אלהים, לא-טוב היות האדם לבדו; אעשה-לו עזר, כנגדו. יט ויצר י-הוה אלהים מן-האדמה, כל-חית השדה ואת כל-עוף השמים, ויבא אל-האדם, לראות מה-יקרא-לו; וכל אשר יקרא-לו האדם נפש חיה, הוא שמו. כ ויקרא האדם שמות, לכל-הבהמה ולעוף השמים, ולכל, חית השדה; ולאדם, לא-מצא עזר כנגדו. כא ויפל י-הוה אלהים תרדמה על-האדם, ויישן; ויקח, אחת מצלעתיו, ויסגר בשר, תחתנה. משמע כאן שלא רק הצמחים יצאו אחר בריאת האדם, אלא גם בעלי החיים, וכאן לא ניתן לתרץ את תירוצו של רש"י שעמדו על פתח הארץ. יתירה מזו, לפי דברי רש"י בהמשך על הפסוק "והאדם ידע" שמבחין בין "והאדם ידע" לבין "וידע האדם", הרי כאן היה צריך להכתב וה' יצר, מה שנקרא באנגלית עבר מושלם. פשט הפסוקים הוא שנעשה ייצור נסיוני של בעלי חיים כדי למצוא מהם זיווג לאדם, וכשלא נמצא, נוצרה האשה מהצלע. היתה הוו"א שהאדם ישתדך עם בעל חי כלשהו?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2013 23:53 |
|
| |
המילה צלע אינה צלע החזה-אין במקראות שם - מילה צלע החזה, המילה צלע פרושו צד- צלע ההר צלע המשכן וכד'
הפסוק אומר זכר ונקבה ברא אותם- ויקרא שמו אדם. אותם לשון רבים אותו יחיד. בריאתם בראשיתה היתה שניים- כמו תאומים סיאמים, דבוקים לאחד. הפכו ליחיד, עד ניתוח ההפרדה.
הרי להפוך צלע לבן אדם, למה? למה לא ליצור גם אותה מעפר? זה לא פחות מסובך.
זה שהאדם קרא שמות לכל בעלי החחים- בלתי אפשרי בזמן קצר ששהה בגן העדן.-
האדם במשך כל ההיסטוריה ניחן ביכולת לקרא שמות לבעלי חיים - עד היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2014 01:00 |
|
| |
לכבוד פרשת בראשית הקרבה ובאה, וכחומר לימוד להמשך הלילה (למי שיספיק :) מצ"ב חקירה מרתקת (אותי לפחות) בשאלה שולית-לכאורה בדבר האות ב' במשפט "בְּראשית ברא אלהים" -
משמעות המשפט בלשוננו היא: "בְּהתחלת ברא אלהים", וכבר רש"י תמה - בהתחלת מה?!
והמפליא הוא ש- 100% מהתרגומים ו- 99% המפרשים פשוט התעלמו מהבעיה ותרגמו\פירשו: "בהתחלה ברא אלהים", וזהו זה.
בקישור המצ"ב תזכו לגלות שלוש תשובות שונות, והאחרון הכביד, הלא הוא פירושי הבלתי נמנע לפיו חסרה לכאורה מילה בפסוק ויש לקרוא כך:
בְּרֵאשִׁית
הַיָּמִים בָּרָא אֱלֹהִים
והכל א"ש ודו"ק.
תוקן על ידי אברם_העברי ב- 15/10/2014 01:01:48
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2014 01:41 |
|
| |
1 אברם בבקשה אם אפשר לבאר לקורא הבור למה אם "ראשית" אינה נסמכת צ"ל הבית בקמ"ץ [ויש בהושע "בראשיתה" והוא בשו"א] הבקשה אחר קריאת ההפנייה.
2 ועוד למה בראשית הימים אולי בראשית הברואים (נבראו ראשונים השמים והארץ) או בראשית כל דבר כי לפני הבריאה לא היה מושג זמן ולכן כשנברא הדבר הראשון הוא בראשית הכל.
3 אולי כוונת חז"ל שתירגמו "א' ברא בראשית" אינה על סדר המילים שהרי בלשון יוונית הרבה משפטים סדרם לא כבעברית ואין זה "שינוי" אלא שפירשו בהתחלה וזה כמו אילו בעברית היה כתוב א' ברא בראשית ולדעת חז"ל אין זה הפירוש אלא ?
4 הערה יש הרבה ראשית שאינם סמוכים כמו וירא ראשית לו מגיד מראשית אחרית ועוד
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 15/10/2014 01:48:14
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2014 02:29 |
|
| |
אציע את קריאתי בפסוקים הראשונים (פשוט קריאה ב'נשימה אחת'...):
בראשית, כאשר ברא אלקים את השמים ואת הארץ, עוד לפני שהיה אור, כשהארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, ורק רוח אלקים היתה מרחפת על פני המים - אז אמר אלקים שיהיה אור - ויהי אור!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2014 02:36 |
|
| |
אברם, מעניין אותי מה יש לך לומר על טיעונו של פרופ' קויפמן לפיו יש הבדל יסודי בין בראשית א-יא ליתר התורה.
(לאלו שלא טרחו לקרוא את תשעת ספריו המאובקים של קויפמן 'תולדות האמונה הישראלית':) לפי קויפמן התחלת בראשית כתובה בסגנון שונה מיתר התורה, המונותאיזם שלה הוא 'רך' יותר, רק שם הא-ל מדבר על עצמו בלשון רבים, תופר כתנות בעצמו, נותן את קשתו בענן, מתהלך בגן לרוח היום ועוד. מכאן הסיק קויפמן שחלק זה נכתב אם בתקופה קדומה יותר ואם ע"י סופרים עממיים, לא כותבי המקרא הקשוחים.
ועוד מעניין אותי, מתי וע"י מי נכתבו סיפורים אלו לפי ביקורת המקרא המודרנית?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2014 07:34 |
|
| |
(כפילות בטעות)
תוקן על ידי אברם_העברי ב- 15/10/2014 07:35:47
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2014 07:35 |
|
| |
| אברם_העברי כתב: | | 1 אברם בבקשה אם אפשר לבאר לקורא הבור למה אם "ראשית" אינה נסמכת צ"ל הבית בקמ"ץ [ויש בהושע "בראשיתה" והוא בשו"א] הבקשה אחר קריאת ההפנייה.
המילה בראשית אכן יכולה להיות עם ב' בשווא ועדיין לא להיות נסמכת: רש"י עצמו הציע את הפירוש ש-ב' היא 'בעבור' ואז היא יכולה להישאר בשווא. הטענה היחידה היא שלפי הבנת 99% מהמתרגמים\מפרשים משמעות הפסוק היא "בהתחלה", ולפירוש כזה חייבים ב' בקמץ. אגב, לגבי בראשיתה זו ראיה לסתור, שכן המשמעות היא: בראשית שלה, שזה נסמך לכל דבר!
2 ועוד למה בראשית הימים אולי בראשית הברואים (נבראו ראשונים השמים והארץ) או בראשית כל דבר כי לפני הבריאה לא היה מושג זמן ולכן כשנברא הדבר הראשון הוא בראשית הכל.
לכן הוספתי את "באחרית הימים" נפוץ מאוד בתנ"ך (בניגוד ל"באחרית הברואים"...)
3 אולי כוונת חז"ל שתירגמו "א' ברא בראשית" אינה על סדר המילים שהרי בלשון יוונית הרבה משפטים סדרם לא כבעברית ואין זה "שינוי" אלא שפירשו בהתחלה וזה כמו אילו בעברית היה כתוב א' ברא בראשית ולדעת חז"ל אין זה הפירוש אלא ?
בפוסט ההוא ציטטתי את התרגום היווני וסדרו בדיוק כסדרנו: ἐν ἀρχῇ ἐποίησεν ὁ θεὸς
כלומר, בהתחלה ברא האלוה, ע"ש.
4 הערה יש הרבה ראשית שאינם סמוכים כמו וירא ראשית לו מגיד מראשית אחרית ועוד
הם-הם דברי רש"י אותם הוא דוחה, ע"ש. אבל אלו אינם דומים למילה בְּראשית ודוק.
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 15/10/2014 01:48:14
|
|
 |
|
|
|
|
|
