|
|
| נשלח ב-17/10/2014 01:07 |
|
| |
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. (ל) וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן.
מה היה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2014 08:21 |
|
| |
| בערולאאדע כתב: |  | אברם אני מסכם תקן אומתי אם אני טועה
דבריך
1 בראשית בניקוד שוו"א צריך להיות נסמך נכון.
2 אם הוא עומד לעצמו הוא צ"ל בקמ"ץ לא אם הוא עומד לעצמו, אלא אם זו מילה מיודעת (=אמורה להיות עם ה' הידיעה) צריך קמץ - ו"בָּהתחלה" היא מילה מיודעת ולכן צ"ל בָּראשית, זה הכל.
3 מצינו בכמה מקראות ראשית בלי קידומת גם כשנסמך וגם כשאינו נסמך זה לא שייך.
4 עפי"ז בראשית ברא אלקים רצית לנקד בקמ"ץ
שאלתי (1) על סמך מה ההנחה של ההבדל בין הניקוד כאמור, כללי היידוע בעברית. (2) לכאורה מילה כמו ראשית בגלל שמתחילה בציר"ה אינה אמורה להינקד בקמ"ץ בתחילתה (בין בנסמך בין בעומד לעצמו) מניין?! והנה יגעתי ומצאתי מילה המתחילה בצירה: אֵלִים. ואיך כתוב בתה' כט? "מי כמכה בָּאֵלים"! ותו לא מידי.
על שתי שאלותי לא קיבלתי תשובה בנתיים
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2014 08:24 |
|
| |
| בערולאאדע כתב: |  | וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. (ל) וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן.
מה היה ? |
|
מה שהיה הוא שאכן האדם אכל רק עשב, וזה חשוב כהקדמה לפרק ט שאחרי המבול הותר לו גם בשר. אבל תמהני עליך שלא שמת לב לקושיה גדולה הרבה יותר - נראה שהעיקר חסר מפסוק ל' וכך צ"ל:
(ל) וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה נָתַתִּי אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה
(הצעת חכמי גרממי"א של אדום, כמובן :)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2014 09:35 |
|
| |
| אברם_העברי כתב: |  | לגבי המיתולוגיה - צריך להדגיש שלמעשה רוב ספר בראשית שונה לגמרי משאר הספרים בכך שה' מדבר 'חופשי' עם אנשים - כולל אבימלך ולבן! - ואף אחד לא ממצמץ. בעוד שמספר שמות ואילך, התגלות ה' היא באש וכולם מתים מפחד... קטעי המיתולוגיה ה'אמיתיים' הם בודדים (ה' מתהלך בגן וכל סיפור הנחש וכו', בני האלהים שבאו אל בנות האדם) וכולם כמדומני שייכים ל- J. כיוון שקטעים אלו נכללו במסורות הקדומות והעתיקות, נשמר להם מקום של כבוד, אלא שמן הסתם עידנו והתאימו אותם, או שהקדימו להם רקע מבהיר. פרק א לעומת פרקים ב-ג הוא דוגמה קלאסית: המקור הוא כנראה ב-ג ה'מיתולוגיים' יותר, ואז בא אדון P והקדים להם את פרק א ה'טרנסצנדנטי' והמסודר, ודוק. |
|
ספר בראשית אכן שונה בדברים רבים מכל יתר התורה, הוא אפילו כתוב בשפה שונה. (לדוגמא - ימין ושמאל במובן של דרום וצפון) ועיין גריניץ בספרו ייחודו וקדמותו של ס' בראשית. אבל ספציפית בנושא הזה אתה לא לגמרי צודק. בבראשית א-יא ה' מדבר עם כל אדם, כולל רוצחים. ביתר הספר ה' מדבר ישירות רק עם האבות. אנשים פשוטים זוכים לפגוש את ה' רק בחלומות (אבימלך, לבן) ותמיד בתארו א-לוהים, או את מלאכיו (הגר, לוט). ביתר התורה ה' מדבר ישירות עם הנביאים. בלעם זוכה לפגוש את ה' רק בחלומות ורק בתארו א-לוהים. (חוץ מהמפגשים בזמן הקללות שאכן מתוארים בלשון המשונה 'ויקר' ודו"ק עוד) פרט לכך פוגש בלעם גם מלאכים! בתורה אין עוד אנשים פשוטים מתנבאים, בשופטים יש וזה תמיד ע"י מלאכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2014 10:24 |
|
| |
אברם 1 תיבת נתתי אינה חסרה אף אם זה המשמעות והלשון קצרה ואולי ר"ל ולכל=ואת כל שהותר להם בשר.
2 ויהי כן הולך על נעשה אדם והוא כתוב אחרי הפירוט בהרחבה כמו ביום שני ולא כבשאר ימים שכתוב ויהי כן ואחר כך מפרש מה היה באורך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2014 11:57 |
|
| |
לחומר העניין אמרתי בליבי לפרסם מדי שבוע הערות והצעות לתיקוני נוסח לפרשת השבוע + ההפטרה. ההערות ירוכזו בפוסט 'מתגלגל' שקישורו הוא: http://ivri.org.il/2014/10/bhs
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2014 13:11 |
|
| |
1 שבע דורות מקין וכן משת [ואחר כך חרב העולם -מבול/ שבעתיים יוקם קין] 2 שמותיהם דומים 3 והאחרון יש לו שלשה בנים ופיתחו את העולם
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2014 13:12 |
|
| |
למקסמן זה ספר תולדות אדם מה פירושו סיפור או ? תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2014 17:03 |
|
| |
| אברם_העברי כתב: |  | קטעי המיתולוגיה ה'אמיתיים' הם בודדים (ה' מתהלך בגן וכל סיפור הנחש וכו', בני האלהים שבאו אל בנות האדם) וכולם כמדומני שייכים ל- J. כיוון שקטעים אלו נכללו במסורות הקדומות והעתיקות, נשמר להם מקום של כבוד, אלא שמן הסתם עידנו והתאימו אותם, או שהקדימו להם רקע מבהיר. פרק א לעומת פרקים ב-ג הוא דוגמה קלאסית: המקור הוא כנראה ב-ג ה'מיתולוגיים' יותר, ואז בא אדון P והקדים להם את פרק א ה'טרנסצנדנטי' והמסודר, ודוק. |
|
אבל גם בפרק א' כותב p המאוחר והמפותח (עזרא הסופר לדעת וולהויזן!) את המשפט ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו בעוד ביתר התורה לא מצאנו דברים כאלו. דרך אגב, כשראיתי פסוק זה מיהרתי לבדוק מה כותב עליו אונקלוס מרחיק ההאנשה וראיתי שכתב: בצלמנא כדמותנא. והיא תמיהה רבתי. רש"י כתב: בצלמנו-בדפוס שלנו. בדמותנו- בינה והשכל (ציטוט מהזכרון) האם הוא מתכוין לפרש כפשוטו או לא? לא הצלחתי להבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2014 17:37 |
|
| |
אנצ"מ, 'צלם, צלם אלהים':

|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2014 21:33 |
|
| |
חנוך
חנוך נקרא מטטרון שהוא בעברית סרסור-שליח מפני שנעשה שליח בין האלקים לבין בני אלהים ובני אדם שבארץ להתרות בהם וללמדם כמפורש כל זה בספר חנוך ועוד
ומכאן שחז"ל שקראוהו מטטרון ראו את הספר במקורו (?) היווני
בפרקי רבי אליעזר יש פעמיים שחנוך מסר לנח (את מטה משה ואת בגדי החמודות) ונתקשו שחנוך נסתלק לפני שנח נולד
בזוהר הרבה פעמים "מארי דאפייא" = שר הפנים בקמ"ץ
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2014 22:15 |
|
| |
ויעש ה' א' לאדם ולאשתו כתנות עור
במדרש רבעה בתורתו של רבי מאיר כתנות אור אם הכוונה לנוסחא אחרת-
אונקלוס תירגם לבושין דיקר
נראה שיש כאו שילוב של שני תרגומים לבושין דיקר = כתנות אור לבושין על משך בשרהון -= כתנות עור
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2014 23:04 |
|
| |
אברם, עדיין לא ענית על שאלתי. איך זה שדוקא בפרקי בראשית נכשלים כל המקורות במיתולוגיה, כאלו תיאמו זאת ביניהם, וביתר התורה מוותרים עליה. כל המקורות מדברים על ה' בלשון רבים. בפרק א' מסופר גם שרוח אלוקים מרחפת על פני המים וכבר ניסו לדמות זאת למיתוס האלה הדוגרת על ביצת העולם. גם מקור j לא נכשל במיתולוגיה ביתר התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2014 23:53 |
|
| |
האמת שלא כ"כ מטריד אותי נושא ה'מקורות' כי אני לא בטוח שאותו בחור המכונה J בספר בראשית הוא אותו אחד גם בהמשך... אבל האמת היא שגם בשאר התורה יש 'מיתולוגיה'!
הנה כמה דוגמאות:
* וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר
יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק * וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר... וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים... * וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה * וַיָּרָץ אֶל תּוֹך הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם
* וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2014 15:40 |
|
| |
אברם הגדרתך למיתולוגיה כנראה רחבה מאד...
|
|
|
|
|