בראשית

ועיינו גם כאן: אשכול מקורות היהדות קישור

לפרוטוקול:

את הדוגמה מפרשת מקץ: "ואת אחיכם הקטון" וגו' - הביא אליקים עמיתנו ולא אנוכי.

ואברהם העברי - כרגיל - תענוג לקרוא!

על פרשת בראשית - קישור

מזמור ברכי נפשי עוקב אחרי תיאור הבריאה בבראשית א.
להלן:
יום 1:
עוטה אור כשלמה, נוטה שמים כיריעה.
2:
המקרה במים עליותיו, וירא על כנפי רוח. עושה מלאכיו רוחןת (כחז''ל שהמלאכים נבראו ביום שני) יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד. תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים, מן גערתך ינוסון...אל מקום זה יסדת להם. המשלח מעינים בנחלים (ואגב כך תיאור החיים שם)
3:
משקה הרים מעליותיו..מצמיח חציר לבהמה, ועשב לעבודת האדם, להוציא לחם מן הארץ...ישבעו עצי ה', ארזי לבנון אשר נטע. (אגב כך תיאור מקומות קינון)

4:
עשה ירח למועדים, שמש ידע מבואו. תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער... תזרח השמש יאספון ואל מעונותם ירבצון, יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב.
5:
זה הים גדול ורחב ידים, שם רמש ואין מספר, חיות קטנות עם גדולות. שם אניות יהלכון, לויתן זה יצרת לשחק בו.
6:
החיות והאדם כבר תוארו אגב בריות הימים הקודמים ולכן אין המשורר מתאר אותם שוב.

ומה זה אומר לנו? ברכי נפשי מתפלמס עם ההמנון לשמש של אח'נאתון (המאה ה14), ולכן מן הסתם נוצר בתקופת ההתנחלות המוקדמת, שאל"כ נאלץ לומר שדת את'ון התקיימה במשך מאות שנים רבות בסתר ולא הותירה כל ממצא שהוא.
אם כן מוכח שבראשית א, שקדם לו, נוצר מוקדם יותר.

בעצם ההשוואה כבר קדמך ריה"ל בכוזרי ה, י.
לגבי מה שזה אומר לנו - אולי אפשר להניח שהפרק מאוחר לבראשית א (זה נשמע לי מאוד סביר); כעת נשאר לך רק להוכיח שהוא מתפלמס עם ההמנון שאתה מדבר עליו.

על ריה"ל ברוך שכיוונתי.
על ההמנון, הדימוי בין המזמורים אינו רעיון שלי. חוקר נלהב אחד אפילו טען שברכי נפשי הוא 'תרגום לעברית של ההמנון הגדול לשמש'. כמובן שהוא הגזים עד מאד אבל דמיון יש כאן, וראה מאמר על זה מפרופ' הופמן קישור

מעניין.
אני לא יודע אם די בזה להוכיח קשר כמו שהוא אומר, אבל יש פה בהחלט דבר שצריך לחשוב עליו.
בכך אופן, תמיד יש לבחון אפשרויות של טקסטים בלתי מוכרים. כך למשל המזמור בתהילים יכול להיות מושפע מאיזשהו אפוס בריאה ישראלי, שממנו הושפע גם הפרק בבראשית א'. כך גם ייתכנו עוד טקסטים מקשרים בין הפרק להמנון של אתון.
מה הדעה המקובלת במחקר לגבי זמנו של המזמור בתהילים?

יש קשת שלמה של דעות בשאלת הזמן. החוקר הנלהב דלעיל טען שבני ישראל מצאו את המזמור מתורגם לכנענית - עברית כשכבשו את מצודת היבוסים בימי דוד (!) יש כאלו שייחסו אותו לתקופת בית ראשון (יש לי הרגשה שזו הדעה המקובלת) יש לאחר החורבן ויש אפילו לתקופה ההלניסטית. גונקל (מצוטט במאמר דלעיל) משייך אותו לסוגת ההמנונים שנראה לי שנחשבת לקדומה יותר, אם כי אינו שולל שמזמור זה הוא מאוחר.