בראשית

נו אז יש ישויות שולטות ומנהיגות חוץ מה-מנהיג של הבירה - הקב"ה - או לא?

מיכה

תפשת אותי- מודה ועוזב ירוחם-יש מנהיגים גדולים יותר ממנהיג הבירה, הרעבנים והגדויילים

האדם נברא בצלם אלוקים, אבל כתמיד הצל גדול יותר ממטיל הצל, וגם מפחיד יותר

_________________

מודה ועוזב

אז גם פמליא של מעלה יש

מיכה
כל מה שכתוב בתורה יש, כל הכוחת הכתובים בתורה וכל האצלות הכתובים בתורה יש.
היתר זה מחשבות ופנזיות של בני אדם שלא יכולים לעבוד לא ל אחד, הם צריכים חברה,

עצתי לך ללמוד הלכות ע"ז ביד החזקה של הרמב"ם, בעיקר את הפרק הראשון.

_________________

מודה ועוזב

ומאיפה בכלל אתה יודע שיש מנהיג לבירה? מאיפה אתה יודע שיש אמת בתורה?

מיכה
אני באמת לא יודע שיש מנהיג לבירה. אני גם לא יודע שיש אמת בתורה. אני מאמין שכן-

לדעת אני לא יודע, אם היתי יודע הרי לא היתי צריך להאמין

להאמין - משורש אמ"ן - דומה לשורש ימ"ן - ושניהם עניינם אחד.

כל צבא הארץ עומד ליד הקב"ה אלה מימינו ואלה משמאלו - אלה מיימינים=מאמינים ואלה משמילים=שמאלנים באמונתם.

 למה אתה בוחר להיות בצד ימין?

מיכה
יש  אשכול מיוחד להבלי הקבלה כאן מדברים דברים ברורים של תורה

מי הזכיר קבלה האם יש משהו קבלי בהודעה הקודמת? יש שם משהו לא נכון? תגיד לי ואני אתקן, כל מה שכתוב שם מיוסד על אדני ההיגיון והדקדוק.

ממכון ממרא בראשית וחולין דף ס'

וַיֹּאמֶר אֱלֹ-הִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.  וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ;

דרש רבי חנינא בר פפא (תהילים קד) יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו פסוק זה שר העולם אמרו בשעה שאמר הקב"ה (בראשית א) למינהו באילנות נשאו דשאים קל וחומר בעצמן אם רצונו של הקב"ה בערבוביא למה אמר למינהו באילנות ועוד ק"ו ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא אמר הקב"ה למינהו אנו עאכ"ו מיד כל אחד ואחד יצא למינו פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו
בעי רבינא הרכיב שני דשאים זה על גב זה לר' חנינא בר פפא מהו כיון דלא כתב בהו למינהו לא מיחייב או דילמא כיון דהסכים אידיהו כמאן דכתיב בהו למינהו דמיא תיקו:

וַיַּעַשׂ אֱלֹ-הִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים:  אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים

רבי שמעון בן פזי רמי כתיב (בראשית א) ויעש אל-הים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב"ה רבש"ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי את עצמך אמרה לפניו רבש"ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי אמר לה לכי ומשול ביום ובלילה אמרה ליה מאי רבותיה דשרגא בטיהרא מאי אהני אמר לה זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים אמרה ליה יומא נמי אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא דכתיב (בראשית א) והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים זיל ליקרו צדיקי בשמיך (עמוס ז) יעקב הקטן שמואל הקטן (שמואל א יז) דוד הקטן חזייה דלא קא מיתבא דעתה אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח והיינו דאמר ר"ש בן לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו (במדבר כח) לה' אמר הקב"ה שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח

ע"כ מהגמרא.


עד כמה שרחב"פ ורשב"פ חכמים היו הרי יש ליחס את מחשבתם על הבעת הצמחים והמאורות לזיהוי ש"זעק" מההתבונן בהם.

רחב"פ בא להסביר תיאור ה"למינהו" בדשאים שבא ללא תיאור תכנון מראש [ציווי]. הוא מיישב שמכך שבעצים החשובים והבולטים הובע ערך ההתאמה של ה"למינהו" בדרמטיות ניתן ללמוד שהוא ערך אף בדשאים למרות שבהם חשיבות ההפרדה וההתעסקות בה פחותה [וההשתמשות בק"ו היינו להראות שהרעיון לגבי הדשאים נכלל בזה של העצים למרות שק"ו פריכא הוא שהרי אין חשיבות לדשאים כלעצים וערלה יוכיח]. כך מובן ספקו של רבינא שהרי אם ק"ו יש כאן הו"ל להחמיר בדשאים אע"כ משחסר בחשיבותם מחד ומאידך ישנו בהם לערך ברמה נמוכה, יש להסתפק אם יש לקבוע לדינא הגבלת הרכבת דשאים.


לגבי גודל המאורות סביר שפשוט הhv לרשב"פ ש"גדולים" היינו יחסית לכלל המאורות כולל הכוכבים וגדול-קטן הוא היחס שבין שני הגדולים [וכחידת הגר"א לא גדול וקטן ממש אלא סמוך או לא על שולחן אביו]. כן סביר שהבין ההתאמה שלממשלת הלילה יהיה מאור חלש יותר [והקוטן במדידה אינו להנראה לעין בו קוטרו שווה כדברי פרופ' נתן אביעזר] שאל"כ לא היו לילות וממילא שא"צ כפרה להשם על כך. כן י"ל שר"ל הבין שהנאמר לה' בשעיר מוסף ר"ח שלא כבשאר המוספים היינו כי הוא השעיר הראשון המופיע ברשימת המוספים.

אך יש לפרש את שעמד בדעתם והזקיק להתלבש על הפסוקים, הוא זאת שמעגלי הירח והחמה אינם שווים זה לזה דהיינו שאין לירח מעגלים שלימים במעגל החמה אלא כי"ב ושליש שלכן לוח עם ישראל מעבר שנים כדי להתחשב בשני המעגלים יחד [שלא כלוח המוסלמי הנוקט את מעגלי הירח שי"ב מהם יהוו שנה ומתעלם ממעגל השמש ושלא כגריגוריאני הנוקט את מעגל החמה וחותך בו י"ב חודשים ועוד שמתחיל אותו בזמן שאין גבול טבעי אלא תקופת הולדת ישו]. על סתירה זו [שי"א שעם הזמן הרחוק תתעלם] שיש להסבירה כמניעה להאלהת השמש והירח ו/או כאתגר לשיתוף האדם בסדר הבריאה, הבינו שבכ"ז ראוי איזה איזון היכול להתבטא בשעיר ר"ח.

אברבנאלי: האיך לא נשרף העולם בששת ימי בראשית ע"י אור הלבנה

שלום,

ידוע שבעת בריאת העולם הי' הלבנה מאיר כאור החמה, ולכאורה הלא ידוע שהחמה רחוק מעולמנו כ93 מליון מיל. ואם הי' קצת יותר קרוב הי' העולם נשרף. וא"כ בששת ימי בראשית שהלבנה האיר כאור החמה, האיך לא שרפה את העולם.

אברבנאלי

בעלבעמיו:

מנין לך שפיזיקלית אור הלבנה היה כאור החמה?

*****
mdabraham:

כתוב שהיה מאיר כאור החמה אבל לא בהכרח שהיה מחמם כמו החמה. הרי הלבנה (לפחות כיום) היא אור חוזר ולא מקור חום עצמאי.
מעבר לכך, יש להיזהר בפרשנות מדרשים כפשוטם.

מיימוני:

אברבנאלי

שאלה כגון זו שלך זקוקה, לדעתי, לא לתשובה אלא לבירור של הנחות היסוד שלך.

כדי לענות בפשטות, אפשר לומר כי ה' עשה נס, שינה מחוקי הטבע או עשה נס פרטי שדוחה אותם וגו'.

אבל האמת היא שהשאלה, לדעתי, אינה שאלה כלל.

א. היכן מצאת שהלבנה היתה כמו השמש? יש כזה מדרש, אבל האם הכוונה לסיפור היסטורי, או למשל יפה שסיפרו חכמים ותלו אותו בלבנה ובשמש, כדי ללמד את האדם לא להקניט אחרים, לא לחפש יותר ממה שנתנו לו, ולשבח את מי ששותק ומוותר?

ב. בכלל, סיפור ימי בראשית קשה מאד להבנה בהתאם לחוקי הפיזיקה והמציאות האסטרונומית שאנו מכירים. האם רק שאלה זו על הלבנה קשה לך? ומה עם השאלה כיצד נמדד הזמן והיו ימים לפני שהיתה שמש ותנועה סביבה של כדור הארץ?

יש כמה שיטות של תשובה לשאלות אלו, שיש ביניהן שאלות על סתירות ברורות בין העובדות הפיזיקליות לבין התיאור במקרא. הפתרונות מתחלקים לשלושה סוגים:

א. לנסות למצוא לכל דבר הסבר פיזיקלי. למשל, כאשר מזכירים מים מעל הארץ, בשמים, הכוונה למים בחלל. וכיו"ב.

יש נסיונות יותר מוצלחים ופחות מוצלחים.

ב. להניח מראש שהחוקים הפיזיקליים אז היו רק בהתהוות, וממילא אין להקשות ממה שהיה עם סידור הבריאה לאופן שהדברים מתנהלים לאחר שהבריאה הושלמה.

ג. לדחות את הבנת הסיפורים כולם כ"פשט היסטורי". אז מה הם כן? בשעתו הבאתי את דעת שד"ל (וקסוטו) כי הסיפורים נועדו להעביר מסר מסויים לגבי כך שהעולם נברא ומתנהל בידי אלקים. לא בידי אלילים רבים - ולא מעצמו. הסיפור מותאם להעברת המסר הזה. ועיון בפירוש שד"ל למעשה הבריאה מראה יפה כיצד כל פרט משתלב במסגרת הזו.

המחיר הכמעט כבד מנשוא הוא שאנו חייבים לקבל שפרשה שלמה בתורה באה לא לתאר דברים כהוויתם אלא לשרת העברת מסר חינוכי. מה שבוגי היה מכנה שק"קים.

וכבר היו על זה אשכולות בפורום, ואם לינקי יסכים להתאמץ, הוא יביא את מראי המקומות לזה.

_________________