|
|
| נשלח ב-14/10/2012 09:35 |
|
| |
שלום לכולם!
שמתי לב לראשונה השבת לדבר מענין:
בעשית השמים/רקיע נאמר:
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן:
בכל שאר המקומות שכתוב "ויהי כן", זה כתוב לאחר שנאמר "ויאמר אל-הים... ויהי כן". כמו למשל:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן:
או: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:
וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן:
זה כמובן הגיוני. כתוב שאל-הים אמר, ובאמת כך היה. אבל אם כבר כתוב שהוא "עשה", לכאורה לא שייך לכתוב "ויהי כן"?
היחיד שראיתי שמתיחס לזה הוא אבן עזרא, ז"ל: "טעם ויהי כן דבק עם הבא אחריו, כאשר היה כן קראו שמים":
אבל פירושו נראה לי דחוק.
אודה למתיחסים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 09:58 |
|
| |
שאלה יפה!
יש לציין שבהמשך הפרשה דוגמאות לסדר מובן יותר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב" (בר' א,יד-יח). במקרה זה הסדר שונה, כאן ה"ויהי כן" בא בסוף ה"מאמר" כבשאר הפרשה, ולאחר מכן באה ה"עשייה".
דוגמה נוספת: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי-כֵן: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב" (שם,כד-כה). גם כאן באות המילים "ויהי כן" בסוף ה"מאמר", ולפני ה"עשייה" כמו בדוגמה הקודמת, ובשונה מהמקרה הנדון.
תוקן על ידי מקרא ב- 14/10/2012 10:27:51
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 10:02 |
|
| |
מאי
בראשית פרק א
(ו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: (ז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן:
האמירה נאמרה בפסוק ו פסוק ז זה ההמשך. בעל רשי אומר אין המקרא הזה אומר אלא דרשני- כל הלומד פרשה זו כפשוטו עושה זאת על אחריותו האישית, והוא אדם חסר אחראיות. הפרשה זו אינה אלא רמזים ורמזים ורמזים -על התפתחות האנושות והעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 10:19 |
|
| |
בראשית ד יד הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל-מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי. מי היה בעולם כדי שיהרגנו? יהי, מדוע אם יש שתי גרסאות בבראשית, מגוחך לפרש את שתיהן כאבולוציה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 10:20 |
|
| |
החיות
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 10:23 |
|
| |
כך אמר לי בני שיחיה בשולחן שבת קודש.
זה לא נראה פשט משמעות הפסוק.
מנין לחיות כי הוא חטא?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 10:27 |
|
| |
בראשית פרק ד
(טז) וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְקֹוָק וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן: (יז) וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ:
מי היו תושבי ארץ נוד? קין נשא את אחותו- שיהיה. גם חנוך? בשביל מי בנה חנוך עיר? לארבעתם?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 10:34 |
|
| |
ייתכן אם יש שתי גירסאות שסותרות אחת את השניה, לפי שמגיעים ממקורות שונים וכו', כדעת הבקורת, איך ניישב את שניהם עם ה"אמת" של המדע, הרי אחד מהם, או שניהם, בוודאי טועים. אם נניח ששניהם נכונים ומן השמים, צריכים מקודם לתרץ איך אינם סותרים זה את זה, ואחרי זה לבאר התירוץ הזה לפי האבולוציה. אם כי זה מוסיף עוד שלב של ספק אם ההסבר יהיה נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 10:46 |
|
| |
ירוחם
זו הבעיה. עיין בכל שאר הפרשה, כמו שציין מקרא, מובא ויאמר אל-הים... ויהי כן... ויעש אל-הים...
ורק כאן, ויהי כן כתוב אחרי ויעש אל-הים.
_________________
My Love
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 10:47 |
|
| |
מכיוון שחטא ניטלה חיתתו מהחיות ולכן פחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 10:49 |
|
| |
תוקן על ידי מאי_לאו ב- 14/10/2012 10:51:00
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 11:10 |
|
| |
דייר,
גם את האגדה הזו ידע בני היקר לדקלם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 11:43 |
|
| |
| מאי_לאו כתב: |  | | בעשית השמים/רקיע נאמר: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן:
בכל שאר המקומות שכתוב "ויהי כן", זה כתוב לאחר שנאמר "ויאמר אל-הים... ויהי כן". כמו למשל:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן:
או: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:
וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן:
זה כמובן הגיוני. כתוב שאל-הים אמר, ובאמת כך היה. אבל אם כבר כתוב שהוא "עשה", לכאורה לא שייך לכתוב "ויהי כן"? |
|
ראיתי בתרגום-השבעים, משם נראה שבנוסח העברי שעמד בפני המתרגם המילים "ויהי כן" הופיעו לפני "ויעש אלהים", כמו בשתי הדוגמאות האחרות שציינתי לעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 11:47 |
|
| |
אפשר להסביר בפשטות שהאנושות תתרבה ותגדל וממילא יוכלו לפגוע בי בעתיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2012 11:56 |
|
| |
דייר מי זו האנושות שתתרבה? הרי הוא היה יחיד בעולם ואבא ואמא שלו, הם לא יהרגו אותו הרי, הבנים שלו גם לא יהרגו אותו ולא הנכדים שלו. זה לא הגיוני- אדם לא חושב שהנינים שלו יהרגו אותו. להזכירך- כי שת נולד כמה מאות שנים אחר כך.
|
|
|
|
|