וזאת הברכה

מימינו אשדות [הפסגה] למו...

וכן ע"ז הדרך, כיד הדמיון הטובה על החוקר - העוקר. 

בער, הייתי מפרש כמוך אבל מצאנו פסוק מקביל לזה בשירת דבורה: יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
הקבלה נוספת מצאנו בתהלים סח: אֱלֹהִים בְּצֵאתְךָ, לִפְנֵי עַמֶּךָ; בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה. אֶרֶץ רָעָשָׁה, אַף-שָׁמַיִם נָטְפו מִפְּנֵי אֱלֹהִים:
זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ושם רֶכֶב אֱלֹהִים, רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן; אֲדֹנָי בָם, סִינַי בַּקֹּדֶשׁ.
אנו רואים שה' יצא מהישימון/שדה אדום והר סיני רעד מפניו. ושם מופיע תיאור רבבות קודש כ'רכב הא-לוהים'. לכן סביר גם לפרש את אשדת כפירוש הקרי אש-דת (מה שיסתדר הרבה יותר בפי' הפסוק 'מימינו אש דת למו') וכך מובן ההקשר להמשך 'תורה צוה לנו משה'

בתהילים ובדבורה זה סיני כמו זע סיני 

יש עוד פירוש בעלמא "זה" כמו זו כמו ד בארמית הר ציון זה שכנת בו טורא דציון דשרית ביה וכן בעבור זה עשה ה' לי אבלכאן אינו מתאים

אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך 
ר' ברכיה בשם ר' יהודה בר' סימון אמר: אין כאל ומי כאל ישורון, הנאים והמשובחין שבכם, אתה מוצא כל מה שהקדוש ברוך הוא עתיד לעשות לעתיד לבא, הקדים ועשה על ידי הצדיקים בעולם הזה. 
ר' ברכיה בשם ר' סימון אמר: אין כאל ומי כאל ישורון, ישראל סבא. 
מה הקב"ה כתוב בו? 
(ישעיה ב): ונשגב ה' לבדו, אף יעקב, ויותר יעקב לבדו: 

לגבי נוסח שירת "וזאת הברכה" - כיוון שפתוח לפניי מהדורא בתרא של הביבלי"א הבראיק"א שטוטגארטענזי"ה הנה כמה דוגמאות לתיקונים והצעות והבוחר יבחר:
ואתה מרבבת קדש - השבעים לא הבינו כנראה ותרגמו: "ואִתּוׂ רִבְבוׂת קָדֵשׁ" והוא חסר פשר. הפשיטתא והוולגטה תרגמו "ואִתּוׂ רִבְבוׂת קוׂדש" (=מלאכים, כמו "כל קדושים עמך" בזכריה, או "רבו רבבן" בדניאל). והחוקרים הציעו כמו שהציע בער לעיל: "ואָתָה ממרִיבת קָדֵש"
אשדת - השומרוני גורס "אש דת" (2 מילים), והוולגטה ועוד תרגמו מילולית: "דת\חוק של אש". השבעים תרגמו: "מלאכיו עמו" ולא ברור מאיפה בדיוק הגיעו לזה...
אף חבב עמים - השומרוני גרס "אב חובב עמים" (אברהם?), החוקרים הציעו "אף חבב עמוֹ".
הם תכו - כאן החוקרים הבריקו והציעו לקרוא: הִמְתַּכּוּ לרגליך, מלשון "כי ימוך אחיך" (המסורה הפרידה את 2 המילים בטעות?). השבעים ועוד תרגמו לפי העניין: הם היו מתחת לרגליך.
ישא מדברותיך - שוב הברקה: "ישאום דברותיך" (=את בני ישראל).

ויש עוד, אבל קצר המצע והזמן...

אם עוסקים בהצעות להגהות במקרא מסברא יש לומר

ממגד שמים (מטל) [מעל] ומתהום רובצת תחת

הרמ"ד קאסוטו בספרו ספרות מקראית וספרות כנענית מפרש כל הפרשה כולה בתיקוני לשון מעניינים, אינו לפני כרגע.

מאזה מקום אפשר לראות את דן (בנניס) ואת הים הגדול ואת צוער (דרום מזרח ים המלח) ? /היכן הוא הר נבו ומה גבהו ?

אפשר לראות הכל אם ה' מראה לך. הר נבו בויקיפדיה קישור

בימים האחרונים גיליתי שברכת משה בוזאת הברכה משלימה פעמים רבות את ברכת יעקב. הדבר בולט במיוחד ביוסף אבל נכון גם ביהודה, גד, זבולון - יששכר, דן. אחר כן מצאתי ברמב"ן את המדרש הבא: ולזה הסוד נתכוונו רבותינו במדרש שאמרו בבראשית רבה (ק יג) וזאת אשר דבר להם אביהם עתיד אדם כיוצא בי לברך אתכם וממקום שפסקתי אני משם הוא מתחיל כיון שעמד משה רבינו פתח להם בוזאת הברכה מאותו מקום שפסק להם אביהם.
הן יעקב והן משה משתמשים באותה שיטה - הנביא העומד למות ומשתמש בידיעת העתיד כדי לברך/לקלל/לצוות. אין זו נבואה רגילה. יעקב מגיע בחזונו מלפני הכניסה לארץ עד תקופת ההתנחלות ולכל היותר הממלכה המאוחדת. משה מגיע להתנחלות ועד הפילוג.

מה פירוש הפסוק

וכימיך דבאך ?

השלמה והרמב"ם פירש
רוכב שמים - מסובב את הגלגל הגדול 
ובגאוותו -מכוחו (ממילא) 
שחקים - (סובבים) שאר הגלגלים.