***הצלחתי לגלות מי הוא "כאחל"-כל הפרטים***

הלינק לא עובד כעת.
כאחל, פנה למפעיל שלך שיחדש את הקישור, ותגיד לו שילמד מהפאשלה של טיב טעם איך לא מנהלים מלחמת השרדות...

כעת הוא פתח כאן אשכול שעף מייד שמתחיל באמת לעורר תהיות על זהותו של האדיוט

לא הספקתי לראות... על מה האשכול?

לא ברור לי לחלוטין למה דוד מצנזר את האשכול, קבלתי רשות מליאור שהוא המנהל

בס"ד

חשיפת ניק, תוביל לסכנת חיים.

תגידו לי איזה טריפ הוא לקח?

גמני רוצה !

_________________

כאחל, מה הלחץ? תבקש משחר (המפעיל שלך) שיסדר לך שמירה אישית ליד הבית.

אם כי החבר'ה כאן מאוד עדינים, ולא יפגעו בך.
הייתי יותר חושש מהחבר'ה שלך בשב"כ...

עובר_ושב
קשה להתמודד עם הטענה העקרונית שלו שזכותו להיות מטורלל (ובסופו של דבר גם לשיטתך זה הרי הסיפור, עובדה שלא אני, לא דוד10 ולא אתה עובדים בשב"כ בתור פרובוקטורים הזויים).
להבנתיגם למטורללים שמורה הזכות לא להחשף כל עוד לא עברו על החוק!
לטעמי היה נכון לחסום אותו מזמן ולו בגלל אופי ההודעות שלו (לא התוכן), זה כלי לגיטימי של ההנהלה אבל חשיפה לטעמי היא פסולהבכל מקרה, הרי מחר הוא יחליט שאתה "רודף" וחוליגן בגלל שחשפת אותו ויחשוף אותך בפורום ההזוי שלו. הגישה לטעמי אומרת שיש כללים באינטרנט שיש להם כביכול דין של חוקה שצריך סיבה באמת טובה על מנת לנטרלה.

בפרשת אבישי רביב נקבע כי גם אם החסיון העיתונאי לא היה חל, אין פסול בחשיפת היותו סוכן שב"כ.

אני מדבר על חשיפת שם אמיתי של ניק ולא על חסיון חוקי אלא על מוסכמה ברורה וכמדומני מחייבת.

אני לא מכיר מוסכמה ברורה/מחייבת אלא רק את חוקי התורה ולהבדיל אא"ה את חוקי מדינת ישראל.
אין לא בזה ולא בזה בעיה.
על פי התורה, כאחל הוא רודף ו/או מוסר. מצווה להזהיר מפניו.
על פי חוק הגנת הפרטיות, אין המדובר ב"מידע אישי" ולא ב"מידע פרטי". אין שום בעיה לחשוף שהוא סוכן שב"כ. לא פרסמתי טלפון, לא שם משפחה, לא תעודת זהות, לא כתובת מדוייקת.

אם כאחל לא יפסיק להעביר למפעיליו על הנעשה פה-אני לא שולל החרפת המאבק בו, ורק בדרכים חוקיות.

כפי שכבר אמרתי, הבעיה האמיתית היא החובבנות של השב"כ.

עובר_ושב
ראשית, טעיתי, משום מה חשבתי שחשפת את שם משפחתו.
דברי נסובו רק על חשיפת האיש מאחורי הניק. באם לא עשית כך הרי דברי בטלים ומבוטלים. (לא בדקתי אם יש כמה אנשים שעונים לקריטריונים שציינת לגביו)

לגבי מוסכמות, אני חושש שאני חלוק עליך במובן זה שגם התורה וגם החוק (כמדומני) מכירים בתובנות בסיסיות שמאחרי עסקה. כאן לא קיימת עסקה במובנה הפשוט אם כי יתכן ופתיחת הניק מהווה סוג של אישור לנהוג בצורה מקובלת.
אולם לאו דווקא על כך נסובים דברי. אדם הנכנס לסיור בטירה עתיקה בשוודיה מקבל כמובן מאליו (בתנאי שהוא לא יליד פארטצ'יה) שלא מפצחים גרעינים על הרצפה, לא מקללים בערבית בקול רם את אם אימו של השומר ועוד כל מיני כללים. הכללים האלו חלים עם כמה שפחות יוצאי דופן, גם אם משהו דרך על ערדלי אני עדיין מנוע מלתפוס בצווארו ולנענעו, אני אמתין לסיום הסיור ואז אכלה בו את זעמי. למה? כך מתנהגים אנשים מתורבתים.

חייבים להיות מתורבתים? אין חוק שכזה אבל כולם נשמעים לו.

גם באינטרנט, לא מזמן רצתה אישיות מסוימת לחוקק חוק שמחייב לחשוף שמות מטקבקים. גם אנשים שמעודם לא כתבו טוקבק (ולו מן הסיבה שאין הם מסוגלים לכתוב את המילה שולתתתט ונגזרותיה) יצאו חוצץ כנגד הרעיון מכיון שהאינטרנט נתפס ככלי שאחד מתכונותיו הבסיסיות היא האנונימיות. היכולת "לכסח" את הח"כ העובר על החוק קיימת לעיתים רק בחסות האנונימיות ולדעת רבים וטובים היא משתלמת הגם שלעיתים אנשים רעים עושים בה שימוש.
כל עוד שהכלל הבלתי כתוב (וה"ידוע בציבור") הוא שהאינטרנט הוא מקום האנונימיות עומדת לו, גם למטורף והחוליגן, זכות זו.
כמו כל זכות, גם זכות זו מסוייגת.
אתה טוען שגבול הזכות מגיע בו במקום שהאיש הוא "רודף" או "מוסר".
קשה לי להתווכח עם טיעון שכזה ולכאו', גם אם הוא אינו נכון, הוא לגיטימי.
אני לכשעצמי חלוק עליך במקרה דנן. כמדומני שאין מדובר בסיכון כיון שלכל בר העמדה לדין היה ברור שהאיש אינו בקו השפיות.

כפי שציינת, הבעיה העקרית, אם יש מה בדבריך, היא השלומיאליות של האיש ושולחיו. להבנתי, זו, אינה מצדיקה את חשיפתו.

כאחל משתמש ב"זכות" לאנונימיות בכדי לחשוף למפעיליו גולשים אחרים. אני מכה אותו באותם כלים ובאותה ה"זכות"...

זה בהחלט טיעון מעניין, ושוב רק בהנחה שיש בדבריך ממש.