אחד ה'נושרים' היותר מפורסמים שהיה לנו אי פעם היה כזכור צביקה מינקוביץ'.
חניך סלבודקה,עילוי עצום,בגיל 14 היה מתכתב עם הרב וולבה הלוך וחזור על דקויות במצוות האמונה.
ביום ההולדת של 18 נעלם. כעבור כמה ימים התחילו לשמוע ממנו.
הוא הגיע ל'שומר הצעיר' (אז זה עוד היה נחשב למעוז החיים הטובים),ובכשרונו המדהים סלל את דרכו למעלה,עד שכעבור שנה נתמנה למזכיר קיבוצי השומר הצעיר.ב'מעריב' התפרסמה אז תמונה שלו ליד צלחת סטייק לבן ביום כיפור...
כל שיחה עמו היתה התרסה גלויה"אין דבר כזה אלוקים(ח"ו)" ועוד שטויות כאלו.
עברו 5 שנים.יום אחד אני מתפלל מנחה ב'לדרמן',פתאום אני רואה מישהו מוכר...חשבתי שאני הוזה,צביקה?ב'לדרמן'?
ניגשתי אליו.שוחחנו כ-5 שעות,על כל רגע ורגע מחייו כחוזר בשאלה.
פעם אחת! ואני מדגיש פעם אחת,לא עלה החשבון האמוני בנושא הבריחה!
לדבריו,היו שלש סיבות מרכזיות לבריחה,ועוד אחת שולית.
הסיבה המרכזית הראשונה היתה: תאוות.
הסיבה המרכזית השניה היתה: תאוות.
הסיבה המרכזית השלישית היתה: תאוות.
והסיבה השולית היתה:סקרנות...
כן,סקרנות פשוטה,להכיר מבפנים את הקיבוצים האלה שכ"כ מקללים אותם אצלינו,שהרי החשבון פשוט:אם אומרים שזה מקום כ"כ גרוע,הרי זה סימן שהחיים הטובים שם...
למה נדמה לי שמנדלסון היה הפושטק האידיאולוגי האחרון...?
תחשבו על זה.
נ.ב. הרה"ג ר' צבי מינקוביץ' הוא כיום ראש כולל בקריית ספר.
 |
|
|