בית פורומים עצור כאן חושבים

נח

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/10/2008 17:57 לינק ישיר 

ננסה
נעייאך



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/10/2008 20:04 לינק ישיר 

ןאויאהך(הא הראשונה קמץ קטן והשניה פתח.)

למעשה כל הסיפור של שבע השגיאות הוא שגיאה אחת גדולה ומצחיקה.

המקור לטעות הוא שבאידיש המילה קרייזן (עיגולים )התחלפה לגרייזן(שגיאות).

כדי ללמד ילדים לכתוב את המילה נח היה צריך לשרטט שבעה עיגולים בצורה זו:

.        .     .  

.  .     .     .

אם תחברו את הנקודות לקווים תמצאו -נח




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/10/2008 20:14 לינק ישיר 

צענערענע

כל הכבוד-
 
אבל למה את לא משתמשת במה שאת משתמשת בניק שלך ע   ןויעאך-  בלי השגיאות הכתיב זה באמת כך נשמע  ביידיש

בכל אופן כך זה  נשמע בבתי כנסת  ובשטיבלך החסידיות, לפני שנה שאלתי כאן אם מותר לקרא בתורה- נויעאך- כך קראו אצלנו בשטיבל.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/10/2008 20:28 לינק ישיר 

לי נראה שבמילה נויאך באידיש אין סגול ולכן אין מקום לאות ע כלל.
אבל יכל להיות שיש הבדלי הגייה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/10/2008 22:20 לינק ישיר 

מה עשה לנח בנו הקטן? ולמה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2008 16:48 לינק ישיר 

ניסיון להפרדת פרשיות המבול בשם אלוהים ובשם הויה אני מתנצל מראש על האמצעים בהם השתמשתי על מנת לסמן את הטקסט:

פרשת אלוהים:

המבול היה מים על הארץ. נפתחו ארובות השמים ומעיינות תהום רבה. המים גברו במשך 150 יום  החל מה27 לחודש השני עד ה17 לחודש השביעי (יש צורך בחישוב מדוייק), מכל בהמה וחיה באו שניים שניים גם מאשר איננה טהורה

 

{ט} אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ: {י} וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת: {יא} וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס: {יב} וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ: {יג} וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ: {יד} עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר: {טו} וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ: {טז} צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ: {יז} וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע: {יח} וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ: {יט} וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ: {כ} מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת: {כא} וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה: {כב} וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה: {ו} וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְהַמַּבּוּל הָיָה מַיִם עַל הָאָרֶץ: {ז} וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל: {ח} מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר רֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה: {ט} שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ: {יג} בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו אִתָּם אֶל הַתֵּבָה: {יד} הֵמָּה וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ וְכָל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ וְכָל הָעוֹף לְמִינֵהוּ כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף: {טו} וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים: {טז} וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל בָּשָׂר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים {יא} בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ:  {יח} וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם: {יט} וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם: {כ} חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים: {כא} וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם: {כב} כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ: {כג} וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה: {כד} וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם:  {א} וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם: {ב} וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם {ג} וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ הָלוֹךְ וָשׁוֹב וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם:} וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט: {ה} וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים:

 

פרשת הויה

ניתנה התראה בת שבעה ימים קודם המבול, המבול אמור להיות מטר גשמים במשך ארבעים יום וארבעים לילה. מהבהמה הטהורה באו שבעה שבעה. המבול החל ארבעים יום לפני סוף השנה על מנת להתחיל עולם חדש בשנה חדשה.
 

{א} וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה: {ב} מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ: {ג} גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: {ד} כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: {ה} וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה: {י} וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ:  {יב} וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה: וַיִּסְגֹּר יְהוָה בַּעֲדוֹ:  {יז} וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ  וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ: {ו} וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם {ב} וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם:  וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה: {ז} וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: {ח} וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: {ט} וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה כִּי מַיִם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה: {י} וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה: {יא} וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: {יב} וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד: {יג} וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה: {יד} וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ:

 



תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 21/10/2012 17:01:43



תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 21/10/2012 17:03:12




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2008 20:19 לינק ישיר 

יהודים

האם כתבת בעצמך את החלוקה לפרשיות? (אתה לומד את נושא ביקורת המקרא?)

אינך צריך להתנצל על אמצעי הסימון, הם מועילים להבנת העניין.
חבל שלא ציינת פרקים, זה היה מקל על מציאת פסוקים נדרשים, וההשוואה לסיפור במקרא.

ולעצם העניין:

בסיפור שסימנת ע"י השם אלוקים, חסר הסיום של הסיפור.
בסיפור השני, חסרים כמה פרטים: הרקע "ותשחת הארץ", עשיית התבה, והכנסת אוכל.

גם לא מצאתי איזה הכרח גדול לחלוקת הפרשיות שעשית. 

המפריד הברור היחיד הוא שני מספרי ימי המבול - לגביו עיין באבן עזרא ז,כד. ועוד יש לומר, שמארבעים ועד מאה וחמישים, המים חסרו - אבל לאט, כי כן דרך המים הרבים שמתייבשים לאט. ולאחר מאה וחמישים נתמהרה חסירתם. (ומה שכתוב בפסוק ב', הוא אומר "וכבר נסכרו מעינות תהום"). וגם ניתן לחבר את דברי עם דברי האבן עזרא.

חוסר פרשנות, הביאתך לסרס את מקומם של כמה פסוקים, דבר אשר לא כן הוא.

הפסוקים המתחילים ב"בעצם היום הזה בא נח" אינם מתארים את ביאתו של נח, שהרי זה כבר תואר קודם. פסוקים אלו מתארים את היותו של נח בתיבה ובמטבע לשון של רש"י "וכבר בא נח".

הפסוק "ויכלא הגשם מן השמים" שנתת לו מקום חדש, מונע את ציון התאריך מ"ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה", וממילא לא מובן - הכיצד חשב נח שבו ביום כבר תיבש הארץ?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2008 23:19 לינק ישיר 

מענין אותי לדעת האם לשאלת ההתכנות ההיסטורית של התיבה או בכלל מאורעות התורה יש השפעה אמונית על האנשים. האם אדם שמתחיל לחשוב שבעצם אין הדבר אפשרי מתחיל לפקפק בתורה מן השמים. לדעתי זה קורה לחלק מהאנשים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/10/2008 10:19 לינק ישיר 

האדם שמאמין  שהמסופר בפרשיות ספר בראשית הם תאור מדויק  של מה שקרה,.

אם   יחשוב במחשבתו הלוגית ולפי ידיעותיו, הפיסיקליות הגאולוגיות וכד' תהיה לו בעיה רצינית באמונה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/10/2008 12:18 לינק ישיר 

ענין המקורות לסיפור המבול עלה באשכולו של מיימוני התעודות, המבול, והמתודולוגיה

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=851454&forum_id=1364

_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-28/10/2008 13:06 לינק ישיר 

מיכה כתב: גם לא מצאתי איזה הכרח גדול לחלוקת הפרשיות שעשית. 

***

אני מודה ל'השכן' שחסך ממני את כתיבת כל הדיון שם (שלא ידעתי על קיומו) מחדש, תודה רבה!
ובכל אופן בכמה מילים תמצית ההכרח:

המכריחים הם:

1. הכפל
2. השוני
3. הסתירות
4. ההבדלים בין שם הויה לשם אלוהים

ואפרט דוגמה בודדת לכל נושא, אך ישנם כמה:

1. הכפל

לאורך כל הפרשיה אנו מוצאים פסוקים כפולים (ואף בסדר אנאכרוניסטי).

דוגמה: 

ו,יז וַאֲנִי, הִנְנִי מֵבִיא אֶת-הַמַּבּוּל מַיִם עַל-הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם:  כֹּל אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ, יִגְוָע.

ז,ד כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה; וּמָחִיתִי, אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, מֵעַל, פְּנֵי הָאֲדָמָה.

2. השוני

פירוט שונה בשני הפרשיות, בראשון מדובר על מעיינות תהום רבה וארובות השמים (דהיינו גם מלמטה וגם מלמעלה, כמו כן אופי הלשון מלמד על מבול עוצמתי) ואילו הפרשיה השניה מדברת על המטרת גשמים ללא הפוגה:

ז,יא בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, לְחַיֵּי-נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ--בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ.

ז,ד כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה...
וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.

3. הסתירות:

האם מן הטהורים באו שנים או שבעה

ז,ח מִן-הַבְּהֵמָה, הַטְּהוֹרָה, וּמִן-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה; וּמִן-הָעוֹף--וְכֹל אֲשֶׁר-רֹמֵשׂ, עַל-הָאֲדָמָה. ז,ט שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל-נֹחַ, אֶל-הַתֵּבָה--זָכָר וּנְקֵבָה:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ.

וזה חוזר על עצמו בהמשך: ז,טז וְהַבָּאִים, זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל-בָּשָׂר בָּאוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים; וַיִּסְגֹּר יְהוָה, בַּעֲדוֹ.

לעומת זאת בפרשת הויה:

ז,ב מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח-לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה--אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ

4. ההבדל בין השמות

זה קצת ארוך אבל באופן כללי השם: "אלוהים"  מופיע כאל שליט הפועל ככל העולה על רוחו. והשם "הויה" מופיע כאשר בפרשיה יש קשר לעולמם של בני אדם בנושא התכלית, בחירה או מוסר. כך לדוגמה במעשה בראשית כאשר האל עושה את העולם. הוא מופיע בשם אלוהים, אך כאשר הוא מתגלה אל האדם ונותן בידיו בחירה הוא כבר מופיע שם הויה, ובפרשיית חטא  קין שכולה מוסר מופיע רק שם הויה. גם בפרשיית העקידה כך, כאשר אברהם מצטווה להקריב את בנו בניגוד למוסר ההופעה היא בשם אלוהים, עד הרגע שבו מידת הרחמים מתגברת או אז מופיע מלאך הויה המזהיר את אברהם מלשלוח את ידו בנער. לא לחינם קרא אברהם את שם המקום: "הויה יראה" על שם ש"הויה" עתיד להיראות גם בעתיד..

גם כאן, ניתן לראות שבפרשיית הקרבת הקרבנות של נוח - צורת ההופעה של אלוהים בהריחו את ריח הניחוח הוא בשם הויה. כי הופעתו כ"אל" אינה נותנת מקום לריצוי ושוחד. אך הופעתו כבעל רצון ותכלית בבני האדם אשר יצר - הוא מתרצה להם ומוותר על חטאיהם. אך למעשה בפרשיות מעורבות פעם בשם זה ופעם בשם זה מה שגורם להבנה שיש כאן שתי פרשיות.

עד כאן בנושא השמות בקצרה ממש. יש כאן הרבה מה לדון ואני מאמין שה"לינקזעצערים" יפנו אותנו לאשכולות ארוכים בנושא

תוקן על ידי יהודים ב- 28/10/2008 13:05:38




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/10/2008 17:36 לינק ישיר 

ירוחם
אני מסכים אבל באמת איפה עובר הקו - מה סיפור ומה דימוי. מעשה בראשית,מעשי אבות,יציאת מצרים וקריעת ים סוף, קבלת התורה והכניסה לארץ וכו'.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/10/2008 19:29 לינק ישיר 

מישקולצר,

אני יכול לדבר רק לפי הבנתי  האישית (בעצם כולם מדברים מתוך הבנתם האישית),
 
רש"י שואל את השאלה הגדולה, בתחילת פרשנותו על התורה, - הרי התורה כשמה היא ספר הוראה, של מצוות, ולא סיפורים.

הוא עונה מה שהוא עונה, לעניות דעתי, הוא לא עונה על השאלה הגדולה במלואה, אולי בחלקה בלבד,

הרמב"ן לעומתו- מסביר את הסיפורים- מעשי האבות סימן לבנים- עם כל הפרושים האפשריים לדבריו הנכונים .

ולפי זה- התורה מתחלקת לשניים   התורה של ספר החוקים והמצוות, והתורה של המסרים והסימנים ,

הסיפורים אינם עומדים בכל קרטקריון של סיפור היסטורי, מידע מדעי,  או סיפור בלבד. ולכן אני מתיחס אל זה כך, כמובן רק במסגרת הוירטולית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/10/2008 22:09 לינק ישיר 

יהודים

חשבתי לכתוב לך תשובה ארוכה, אבל לפני שהשבתי רציתי לראות מה נאמר באשכול המלונק. וכיוון שהוזכר שם קסוטו , עיינתי גם בפירושו לפרשת נח. והנה, את רוב הדברים שרציתי לכתוב לך - מצאתים מפורשים בדברי קאסוטו, ועוד הוסיף עליהם כהנה וכהנה!

השתמשתי בספר "פירוש על ספר בראשית" משנת תשמ"ג.
ציטוט קצר מתוך דבריו (הקדמה, עמ' 23): "לאמיתו של דבר, אין זו אלא דוגמא מעניינת של אותה השיטה הסובייקטיבית והמיכנית שנקטו בה כמה מחכמי אירופה בחקר הספרויות הקדומות... אם אנו מעיינים בפרשת המבול בלי שום משפט קדום, ואם אנו שמים לב למבנה המשוכלל שעמדנו עליו בסעיף הקודם, ייראה לנו שאי אפשר שהפרשה בצורתה הנוכחית תהיה תוצאה של שילוב קטעים לקוחים ממקורות שונים; שהרי מתוך תהליך שכזה לא היתה יכולה לצאת יצירה כה נאה וכה הרמונית בכל חלקיה ופרטיה..."
לעיון מורחב, ראה בהקדמה ובפירוש עצמו על כל הפרשה. למעשה, קאסוטו עונה על כל שאלותיך. (לגבי חילופי השם הוא עונה בעמ' 24).

אמנם זמני לא עמד לי לקרוא בעיון כל קטע בדבריו, אבל מקריאתי, קריאה ראשונה שלי בדבריו, התרשמתי שקאסוטו הוא פרשן פשט-וספרות מעולה, אם כי כדרך האחרונים מאריך בדבריו.

רק הערה קטנה, בדבר שלא הוזכר בפירוש בדברי קאסוטו:
 לקיחת שבע זוגות מהבהמות הטהורות, הוזכרה רק פעם אחת, מכיוון שהיא איננה שייכת לעצם הסיפור, כלומר "לחיות זרע על פני כל הארץ" אלא היא עניין צדדי שמטרתו צדדית, וכמו שתראה בדברי קאסוטו, ו/או באשכולות המולנקים ומולנקי מולנקים.

ב. לגבי עקרונות השיטה של ביקורת המקרא, אענה לך בהזדמנות הקרובה באשכולות אחרים, מתאימים יותר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/10/2008 22:10 לינק ישיר 

ירוחם,  אתה סבור שאדם יכול לחשוב כך על סיפורי המקרא ויחד עם זה להיות מדקדק ומהדר במצוות שבין אדם למקום, או שאין סתירה בדבר, כי הראש הפתוח יבין שגם אם כל המקרא משל הוא עדיין יש בקיום כל החוקים שבו בדקדוק וכפירוש המחמיר ביותר שבחז"ל משום מזור לנפש.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > נח
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 8 9 10 לדף הבא סך הכל 10 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.