|
|
| נשלח ב-28/10/2008 22:25 |
|
| |
מביך המורים
כנראה שלא קראת נכונה את מה שכתבתי,
יש מצוות וחוקים בתורה- ואותם המאמין צריך לקיים.!!!
ויש סיפורים ומסרים בתורה- שאותם המשכיל והלומד צריך לפנח ולהבין,
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2008 22:28 |
|
| |
מיכה
התרשמותך מקאסוטו כי הוא פרשן פשט-וספרות מעולה - אינה חוטאת לאמת כלל. אכן הוא עושה זאת בדרך כלל בטוב טעם ופעמים אף - על פי רקע היסטורי קדום . עם זאת בפרשתינו בפרט ובספר כולו בכלל - ההרמוניה מלמדת על יד שאיחדה ו'הירמנה' את הטקסט. ובדרך זה לא באתי לחלוק. אלא שאותה יד מאחדת הותירה סימני דרך, ולדעתי בכוונה תחילה (או יותר נכון, לא היה איכפת לה להותיר), דברים דומים נוכל למצוא בש"ס של ר' יהודה הנשיא ובש"ס של ר' אשי.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2008 22:53 |
|
| |
יהודים
אתה טוען טענה שדורשת הוכחה! עליך להתמודד מול כל התשובות של קאסוטו, תוכל למצאם בקלות ע"י עיון בפירוש לפסוקים המתאימים, ואז תוכל אולי להסביר מדוע תשובותיו אינם מספקות אותך. אבל סתם לדחות טענות מלאות וטובות, של המפורסם בחוקרי המקרא, ללא שום הסבר מצידך, ולו הקטן ביותר?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2008 14:51 |
|
| |
התורה מעידה ומצהירה- נח- איש צדיק היה בדורותיו- ויש הדורשים אותו לגנאי????
בפסוק קודם כתוב- ונח -מצא חן בעייני ה'- אבל רבותנו דורשים אותו לגנאי???!!!!
למה דורשים אותו לגנאי?- אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב!
ואולי היה נחשב הרבה יותר? כי הרי דורו של אברהם לא היה כה מושחת, היה אפשר להיות יותר בקלות צדיק, מה שלא כן בדורו של נח,
שהסביבה כולה היתה מושחתת, וכולנו הרי יודעים מה השפעתה של חברה וסביבה על יר"ש של אדם.
כן אני מכיר את זה, שנח היה צדיק עם פרווה, הוא לא דאג לסביבה שלו ולא ניסה להחזירם למוטב.
אבל אצל אברהם גם לא מצינו שהוא השפיע על יושבי מצריים והוכיחם, שיחזרו למוטב. ולא ראינו אותו מבקר קבוע לשיחות מוסר בסדום, הוא אפילו לא ידע מה קורה בסדום, וחשב שיש שם צדיקים
נדמה לי שבימים האלו הבנתי- אצל נח מופיע- את האלוקים התהלך נח- איש אלוקים, ולאחר מכן- בעת הצורך- איש האלוקים הזה פתאם הופך לאיש האדמה, ויחל נח איש האדמה, ויטע כרם,
כשצריך לבנות את העולם מורידים את הקפוטה והספודיק, והופכים לאיש אדמה, אין כל בעיה וסתירה בין התפקידים והתארים,
אפשר להיות איש אלוקים ואיש האדמה כאחד, את זה מאד קשה לקבל ,כנראה.
_________________
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2008 21:00 |
|
| |
נח בעצם היה פא"יניק
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2008 22:29 |
|
| |
או אולי האדמ"ור החלוץ?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2008 23:25 |
|
| |
ירוחם
הבעיה לא באיש האדמה, אלא בהמשך...
ואולי מוקד הבעיה היתה שהוא ידע להיות או רק איש אלוקים או רק איש אדמה. סוג של טוטליות חד מימדית.
אגב: הביטוי צדיק בפרוה נולד משום שלא ראינו אצל נח כל אינטרקציה עם החברה בה חי, לעומת אברהם שכן ניהל סוג של אינטרקציה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2008 23:47 |
|
| |
הלך.
האם עדותו של ה'- שנח מצא חן בעיניו, לא מספיקה? האם עדות התורה שנח היה צדיק תמים, לא משכנעת?
ספקולציות של אינטרקציה, שאין להם כל חוכחה, ושאפשר להפריכם, הן יותר חזקות, ממה שכתוב בתורה?
אגב יש מדרש שבנין התיבה ארך כ120 שנה, וזאת שאנשים ישאלו מה הוא בונה, והוא יכנס איתם לאיטרקציה ויחזיר אותם בתשובה.
לא הוא הצליח- ולא אברהם הצליח, דור המבול לא חזר בתשובה- ושכניו של אברהם אנשי סדום לא חזרו בתשובה.
שאלה- השיכור הראשון בתורה היה נח. אז למה אומרים שיכור כלוט?
שאלה שניה, מי היה העיתוני הראשון בתורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2008 10:30 |
|
| |
ירוחם
כבר השבתי ההדגשה בתחילה נועדה ליצור תמונת ראי לנאמר בסוף "איש האדמה", ומכאן לענ"ד דברי חז"ל. קרי, התחיל כצדיק וסיים כאיש האדמה, ולכן גם התואר הראשון יש בו גנאי ואדרבה הוא מדגיש את הגנאי, שהרי הולכים בתר הסיום.
כלומר, הדורשים לגנאי אינם מתכונים שנח היה רשע, אלא שהשימוש בתואר בתחילה אינו מבשר בדווקא את ציון המעלה!
אגב: אם נלמד שהסיפור המקרי נועד גם כדי להוציא מתפישת המיתוסים הרי שהטעם להדגשה למעמדו המוסרי מובן עוד יותר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2008 11:48 |
|
| |
הלך
זו הבעיה- ממתי איש אדמה זה כינוי לגנאי?? הגנאי הוא למי שחושב כך. ואומר זאת!
יצחק אבינו יצאה להתפלל בשדה, הוא זרע בארץ, הוא היה איש אדמה במיטבו, שיא הטוהר היה אצלו ריח האדמה.
אנשי קוממיות למשל, והרב מנדלסון רבם, היו מגונים בזמנו?
ראה את החתם סופר במס' סוכה, ד"ה אתרוג ככושי,- לפני שהרשעים בהוצאת בני הישיבות צנזרו אותו, ראה שם מה שהוא כותב על עבודת האדמה בא"י.
סתם למידע כללי- חז"ל נתפסו על- בדורותיו- ולא על איש האדמה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2008 18:43 |
|
| |
שבוע טוב
דור הפלגה
מה היה החטא? בתורה הרי לא מוזכר אפילו ברמז שהם חטאו,
אם רצו לבנות מגדל ולהגיע לשמיים ? למה הם התחילו לבנות בעמק? הרי הרי אררט לא היו רחוקים?
כמה אנשים היו בכלל באותה תקופה? זה הרי קרה לפי החשבון, כמאה מאה חמישים שנה לאחר המבול. מהתיבה הרי יצאו רק שלשת בניו של נח, שהיו ברי כח הולדה. כמה ילדים יכלו כבר להולד במאה שנה? הרי הן לא ילדו שישה בכרס אחד?
אפשר עוד להמשיך ולהקשות מהפסוקים על ההגיון, ומההגיון על הפסוקים אבל נסתפק בזאת לע"ע
ברור כי הסיפור אינו סיפור כרונלוגי, או היסטורי - רק משלים, רמזים ורעיונות,
אני מזמין את החברים להתמודד עם הסיפור הזה ברוח עצכ"ח
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2008 20:53 |
|
| |
ירוחם
עיין בנצי"ב. "...ויהיה המגדל לצפות ממנו למרחוק אחר כל הישוב שלהם... שלא יצאו בני אדם מדעה זו ויהיו במחשבה אחרת, על כן היו משגיחים שלא יצא איש מישוב שלהם ומי שסר מדברים אחדים שביניהם היה משפטו לשרפה, כאשר עשו לאברהם אבינו... וזהו דבר רצח ושוד המשחית את הישוב לגמרי ולזה לא מועיל מה שכעת הם מתאחדים בדעה..."
כתבת:
"שאלה שניה, מי היה העיתוני הראשון בתורה?"
וכי עיתונאים אנו שנספר לך?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2008 21:23 |
|
| |
בפרק י' פסוק כ"ג הפסוק: ובני ארם עוץ וחול וכו'. הפסוק הזה נשמט מתרגום יונתן בן עוזיאל. מישהו יודע למה?
עוד שאלה: למה היה לנח לשלח את העורב ואת היונה אם בין כה ה' הוא שציוה לו לצאת? לא מסתבר שהכתוב יספר את מה שנח עשה אם עשה לשם סקרנות בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2008 22:54 |
|
| |
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/ber11eli-1.htm
מחבר המאמר סותר את הפרושים השונים שניתנו לגבי דור הפלגה וקובע ש
"פרשת דור הפלגה היא פתיחה לבאות מעתה נבין כי פרשת דור הפלגה אינה חתימה וסיום לתולדות העולם הקדום שבעשרת הפרקים הקודמים לו, כי אם פתיחה לבאות, לתולדות בית אברהם. חשיבות יתרה נודעת לביטוי "ונעשה לנו שם" (יא, ד), שכן הוא מקביל לאמוּר לאברם (יב, ב) "ואגדלה שמך", כלומר: אני הבוחר בך ולא באנשי בבל, שהחליטו לעשות שם לעצמם. "
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2008 00:49 |
|
| |
מיכה
עם כל הכבוד שאני רוכש לנצי"ב, אמירה כזו צריכה הוכחה, אי אפשר לזרוק לחלל האויר האשמה ברצח, כשאין לה כל אחיזה משום מקום אחר. אין לזה אפילו רמז קל שבקלים.
כשם שאי אפשר להאשימם שבנו את המגדל לע"ז
בעצם אפשר להאשימם בכל, ע"ז שפיכת דמים, אבל כל הדברים חייבים להיות ברוח של עצכ"ח
כלומר במבחן, ביקורת המחשבה,
|
|
|
|
|