החרדים והתקציב

מאיר, מדוע לדעתך בימי בן גוריון התקיימו המוסדות בלי תמיכה ממשלתית? אדרבה, כפי שמספרים, באותם ימים בעבור כל הצבעה בכנסת בהתאם לבקשת הקואליציה (אף שלא היו חברים בה באופן רשמי) קיבלו חברי הכנסת החרדיים כספים "מתחת לשולחן", בלי קריטריונים, בלי נוהל תקין והכי חשוב - בלי מצלמות התקשורת... כל ח"כ העביר תמיכות למוסדות הקרובים לליבו, למוסדות השייכים לאלו שאותם הוא מייצג, ולעיתים אף למוסדות הקרובים לכיסו...

קודם כל, לחזור לימי בן גוריון העליזים פירושו פחות כסף. זה דבר לא אפשרי ולא מעשי. תוריד 50 אחוז מתקציב הישיבות ושמונים אחוז מהישיבות קורסות.

דבר שני, העלית כמה נידונים וברשותך אמקד את הנושא על נקודה אחת.

האם זה הוגן לקחת מהמדינה כסף, לדרוש מהמדינה כסף, בעוד שהמגזר שממנו באת אינו מכיר במדינה כגוף מוסכם, אינו משתתף בחובות האזרחות המינימליים (צבא), וחלקו אף כופר בזכות קיומה.

התשובה פשוטה.  כשבאים לקחת כסף מהגזבר לא בודקים אם הוא אוכל לנדאו. כאשר באנו לדון על עניני כספים, המגיעים לכל אזרח מחמת אזרחותו ועצם הימצאותו בארץ ישראל (או אולי מחמת יהדותו), לא אקטואלי מה ההשקפה שאותה הגוף הנ"ל מייצג. אני ושכני שנינו שווים לענין ההקצבה התרבותית הרב גוונית.

אלא שפה ישאל השואל האם באמת ההקצבה מגיעה לאזרח מחמת אזרחותו או שמא מחמת מלוי חובותיו האזרחיות. 
שאלה קשה. 

רבו התירוצים שסכום המיסים שמשלם האזרח החרדי עולה לסכום ההקצבות.

קשה לי להאמין. (אפילו שפעם מישהו הוכיח לי בכתב.)
ואם לי קשה להאמין, לחילוני ממוצע עאכו"כ.


א"כ, בואו נסכם את השאלה:
אם נאמר שזכות האזרח לקבל הקצבה תרבותית נובעת מחמת מלוי חובותיו האזרחיות, א"כ מהי הזכות המוסרית של הישיבות לקבל הקצבות כספיות מהמדינה.

תוקן על ידי פושטער ב- 11/10/2007 12:45:52

בסך הכל חוטפים תפוחים.

מאיר
ידוע לי שפעם נויגרשל עבד על בדיקת המיתוס הזה בצורה יסודית. יכול להיות גם שיש נתונים מדוייקים לארגון "מנוף" ולארגון "שופר".

מ"מ אנחנו צריכים כמו כל אזרח במדינה הזאת להשתדל ולהגדיל את כוחינו הפוליטי, ואת רצינותם וכשרונותיהם של נציגינו (בעיקר בתוך המפלגות הגדולות ואכמ"ל), וע"י כך אף יגדל תקציבינו.
כעת עיקר הכח הוא אצל שונאינו וממילא גם התקציב.

זה כללי המשחק כאן במדינה. למה לשנותם?

האם יהודי אמור רק להשתתף בכללי משחק או שעליו לשאוף להפוך אותם להוגנים יותר?

מאיר, לכמה משאלתיך.

האם באמת המוסדות החרדיים הם שעיר לעזאזל?

ככל הנראה כן. הקביעה שרמת התיקצוב הינה לפי רמת התערבות הגורמים הממשלתיים בתכנים החינוכיים, כבר מפלה לרעה, בהתחשב בכך שזו כמעט מערכת החינוך היחידה שבאמת מפריעה לה שיתערבו בתכניה.
כמו כן קיצוצים שנעשו רק לגבי מוסדות החרדים, וללא שום התאמה לכלל המוסדות.
(השלמה לזה בהמשך).

האם מדובר אכן בהתנכלות מכוונת לשמה והתקציב הוא רק אמתלה?

אני מבין שההסתפקות היא בין פגיעה על בסיס שנאת החרדים לבין פגיעה על בסיס רעיון אמוני דמוקרטי שבאמת לא מגיע לחרדים כי וכי וכי וכו'. המבחן לזה, דרכי ההתחמקות והפגיעה בתקציבים, אם אכן היו נעשים בצורה דמוקרטית וחוקית, ניתן היה לדון. כשסעיפים מיושמים לגבי מוסדות חרדיים ולא לגבי אחרים, מכאן שאין בסיס אמיתי, ואין כאן אלא שנאה.

האם תפקידנו הוא לזעוק חמס כו'?

אם יש לך רעיונות טובים יותר, אדרבה, יש המנסים גיוס כספים בתרומות, ויש המנסים לקבל בכל אופן את חלקם המגיע להם.

מדוע לא לנסות לפנות לבית המשפט?

שאלה זו היא שאלת השאלות. והתשובה לה מביכה ומבישה. בכמה מהפעמים האחרונות, פנו ח"כ יהדות/דגל התורה לרו"ח יעקב ורז'יבנסקי לייעוץ, הוא אמר להם דבר אחד ברור - תנו לי ורק לי לייצג אתכם בבג"ץ, אני מוכיח כמעט על כל דבר שאין כאן אלא התנכלות מכוונת, למשל הקיצוץ בתקציבי ההסעות דומני, על בסיס אפליה מגזרית בציבור החרדי, לא עומד במבחן, כשבציבור החילוני קיימת אפלייה דומה לגבי האתיופים ועוד.
למה זה לא קרה?
במריבות המטופשות הפנימיות ביניהם, אין להם שום ענין לפתור את הבעיה, שהקרדיט ינתן לראשו של מר יעקב, ממש לא מתאים להם, ואם כך - לא צריך בכלל.

לא בטוח שיש התנכלות מיוחדת למגזר החרדי.
כן בטוח שלמגזר הנ"ל יש שני ביטאונים וכמה עשרות שבוענים, שמטבע הדברים מקשרים כל מיני אפיזודות שאינם מסמלות מגמה, ומנפחים דברים בעוצמה אדירה.

אינני מתמצא בפרטי פרטים, אבל כשדיברתי בשעתו עם מישהו ממשרדו, הוא נתן לי דוגמאות  לאפליות שלא היו עומדות במבחן בג"ץ.

תוקן על ידי yahadut ב- 11/10/2007 20:10:52

הנחת עבודה--הפוליטיקאי החרדי "חי" מזה שיש בעיות במגזר.אם לא תהיינה בעיות הוא מיותר.
לכן--אין לו אינטרס לפתור אותן, תוסיפו לזה גם את האגו של תת הקבוצות--תקבלו את תמונת
המצב.  דרך אגב זה מה ש"הפיל" את המפד'ל--כל דרישותיה בעבר הרחוק נענו--ואז הם
הפכו למיותרים ,חלקם 'רכבו' על סוס ההתנחלויות--שהמפלגה אף פעם לא החליטה לגביהן,
חלקם נהיו פתאום מחקי החרדים--העיקר למצא צידוק לקיומם, תהליך דומה עובר גם על
המערך--ולכן הם בגדר גוויה מהלכת--ובכל פעם מחפשים גימיק.

השאלה העיקרית, האם באמת יש גזירות מיוחדות על עולם התורה? האם האוצר מתכנן קיצוץ יתר אצל החרדים?

אין לי תשובה ברורה לכך, אבל מעלעול בעיתון יתד נאמן, התעורר בי ספק רב. הטיעון על הקיצוצים היה מלווה בהתקפה כלפי ש"ס. הואיל וכבר תקופה האחרונה, ש"ס משמרת מטרה לחץ של יתד נאמן, התחלתי לחשוב שמא הקיצוץ אצל החרדים הוא כביתר המשרדים.

אז נזכרתי כי לפני תקופה, ראיתי כתבה בnrg על הקיצוצים הצפויים. אין לי ידע מה רוחב הקיצוצים (הנגלים והנסתרים) אצל החרדים, אבל למדתי כי הקיצוצים רוחבים ע"פ כל חלקי המדינה.

הכתבה לפניכם:
 

גזירות 2008: פגיעה בכל הסקטורים

השכבות החלשות צפויות להיפגע פעם נוספת-אבל תקציב 2008 יגרום לזעזועים בכל המשק הישראלי

*--startremove* דפדף בכלכלה *--endremove* יוסי גרינשטיין 8/10/2007 8:30 יוסי גרינשטיין 8/10/2007 8:30

*--startremove* *--endremove* האם ההתנגדות לגזירות 2008 תשבור את כל השיאים? לעסקים נודע כי הגזירות בתקציב 2008 וחוק ההסדרים החדש צפויים לפגוע בסקטורים רבים במשק. מלבד הפגיעה הקבועה *--startremove* *************** id="5" tabindex="-32768" marginwidth="0" marginheight="0" src="/cache/banners/newopenbanner_B.php?vnum=111&vpage=462&loc=5" frameborder="0" width="238" scrolling="no" height="140"><* *--endremove*בשכבות החלשות, צפויים להיפגע גם רוכשי הדירות, בעלי הרכבים, עובדים במשק, חולים, מובטלים ועוד. בין היתר מתכנן האוצר בראשות שר האוצר רוני בר-און את צמצום הסיוע הממשלתי במשכנתאות לשכבות החלשות ב-620 מיליון שקל והקטנת הסיוע בדיור לעולים חדשים. בנוסף מתוכננת גם דחיית העלאת שכר מינימום לעובדים עניים שתחסוך למדינה 230 מיליון שקל. השכבות החלשות גם ייפגעו מביטול ההצמדה למדד של קצבאות הביטוח הלאומי ודחיית החזר של קצבאות שקוצצו בעבר. גם לגבי הציבור הרחב צפויות השלכות, ובין היתר מתכנן האוצר לייקר את תעריפי המים לצריכה ביתית, למימון עלויות התפלה בסך 462 מיליון שקל. עוד בתכנון: דחיית יישום מס הכנסה שלילי בחצי שנה, גזירה שתביא להפסד בסך מאות שקלים לחודש למשפחה. גם בצה"ל, במשטרה ובשב"ס ירגישו את הקיצוץ, ובכוונת האוצר להפחית 100 מיליון שקל מתקציבם. בנוסף צפוי קיצוץ כללי של 6 מיליארד שקל בתקציב. *--startremove* *--endremove* החרדים מתכוננים למאבק בתקציב מסתתרות גם גזירות קטנות יותר כמו ביטול הפטור ממס קנייה על בירה ישראלית באילת והטלת מע"מ על אופנועי ים, טרקטורונים וטרקטורוני משא. בנוסף, מתוכננים גם ביטול היחידה לאבטחת תחבורה ציבורית, שיחסוך למדינה 45 מיליון שקל, ועידוד השימוש בתחבורה ציבורית על-ידי ביטול החזרי הוצאות הנסיעה. עוד בתחבורה הציבורית: קיצוץ בתוכנית הפיתוח של רכבת ישראל ומע"צ, דחיית השקעות ברכבות וכבישים, שתחסוך למשק 800 מיליון שקל, ודחיית תוספת לבטיחות בדרכים בסך 150 מיליון שקל. גם לחולים ולגמלאים לא צפויים חיים קלים. תשלום גמלאות סיעוד יינתן רק לנכים קשים ביותר הזקוקים שתלותם מוחלטת, ויתקיימו מבחני הכנסה מחמירים לתשלום גמלאות. בנוסף, דרגת הנכות של נפגעי תאונות עבודה תיקבע מחדש בכל שנה, דבר שיהווה מטרד גדול לנכים. סעיף שעל-פי ניסיון העבר לא ישרוד בלחץ של המפלגות החרדיות הוא קיצוץ בתקציב הישיבות בסך 73 מיליון שקל. גם דחיית הסיוע למעונות יום צפויה להיתקל בהתנגדות עזה. עוד מתוכננים קיצוץ של 500 תקנים בשירותי הבריאות בישראל וקיצוץ של 462 מיליון שקל מביטול מס מעסיקים. בנוסף יבוטל החוק להקמת בית-חולים באשדוד. בנוסף לגזירות יובאו לאישור הכנסת גם שורה של שינויים מבניים רבים שאושרו בממשלה במהלך דיוני התקציב. בין היתר יובאו לאישור הכנסת נושא הפרטת בנק הדואר, הפרטת מוקד החירום 100 ומוקד התנועה של משטרת ישראל, הרחבת התחרות בסלולר וביטול חסמים שונים בגישה לרשת האינטרנט. עוד נושאים שיובאו לאישור: שידורי טלוויזיה פתוחים לכל הציבור - לקליטת ערוץ 33 ,1 וערוץ הכנסת, שילוב אברכים בשוק העבודה, העברת אחריות לטיפול רפואי בנפגעי תאונות דרכים מחברות הביטוח לקופות החולים, ניהול בתי-החולים על-ידי חברות ניהול מיוחדות, תחרות נוספת בתחום התחבורה הציבורית ופתיחת קווים של אגד ודן לתחרות. גם בנושא הפקת חשמל צפויים שינויים, והכנסת תדון באישור ליצרנים פרטיים להפיק חשמל. עוד על הפרק: הסדרת חופי הכנרת, עידוד עסקים קטנים במשק וריכוז הטיפול במשרד התמ"ת ואיחוד מועצות דתיות של רשויות מקומיות שאוחדו.

אם כך יש לי שאלה כללית יותר: מה הסיבה לקיצוצים? התקציב אינו מאוזן? הוא לא בריא עדיין? יש בעיות או שמחפשים אותם?
אם מישהו יכול להחכים אותנו באמת בנושא, אשמח מאוד.

התירוץ הרשמי לקיצוצים, תוספת לביטחון (מלווה בקיצוץ לצה"ל).

_________________

ולמה מגישים שני תקציבים בשנה? הם לא יודעים לתכנן בתחילת השנה?