תקנות קהילה הם מעין פסקי הלכה, גזרות חז"ל הם תקנות קהילה לכלל, ופסקי הלכה הם פשוט גזרות לדורות.
רבים מפסקי ההלכה שבידינו הם גזרות ותקנות שנגזרו ונתקנו לאורך השנים ע"י חכמי הדורות, למן ימי חז"ל ועד ימינו. המקורות הרבים הללו אכן מוכיחים שקהילות בכל הדורות עמדו במתח מתמיד בנושא קיום מצוות התורה, כאשר גם מצוות התורה אינן אלא תרי"ג עיטין, עצות להנהגת הציבור, אלא שאלו עצות בדרגת ראש לכל חכמה, ושאר ההלכות התקנות האחרות אינם אלא תולדות וסייגים לעצות הראשיות, ובודאי שניסיון לארגן קהילה עם כל התקנות, כפי שנעשה בימינו, אינה הצורה שנעשתה בכל דור ודור בכל המקרים הללו שהביא ר' נישטאיך.
אבל נראה שהקהילה החרדית המודרנית מנסה להקים, אם בהצלחה או בפחות הצלחה זו שאלה אחרת, אבל היא מנסה להקים סוג של 'קידושית', אפשר לשאול גם האם הקידושית שהקהילה החרדית שואפת אליה היא אכן קדושה כראוי, ואם קדושה מספיק ואם קדושה בקדושה ה'נכונה', אבל זה כנראה הניסיון - ניסיון להקמת קהילת קידושית. ואכן השאיפה לקהילת קודש 'קידושית', היא שאיפה הראויה לציון לשבח, ואכן נראה שאת המערכת הבסיסית, את מבנה השלד החרדיות הצליחה לבנות - שוב לפי השקפתה על מהי קדושה ועד כמה צריך להחמיר בעניינה, אבל ע"פ המתכון החרדי השלד אכן עומד יציב, אמנם הטענה של נישטאיך ושל אחרים - שהמבנה אינו לוקח בחשבון את צורת החיים הטבעית, ולפיכך יישום הרעיון דורש שינוי או שיפור, מה שגם אני סבור כך, אמנם זה דורש בחינה ארוכה של שאלות כגון - התאמת התורה לחיי קהילה בכלל ולחיים המודרניים בפרט. פרשנות התורה, לאור ההנחה שהתורה אמורה להנהיג קהילות חיות ופעילות. פרשנות התורה, לאור רעיון נצחיות התורה, והשוואת הדברים לרעיונות המודרניים. איזו אמונה אמורה לעמוד בבסיס 'קידושית'. כיצד יבינו ב'קידושית' את התורה, אחרי העובדה שאנו חיים 3000 שנה אחרי מתן תורה. ועוד דברים רבים, שפורום עצכח (וגם, נניח, פורום אגודה אחת, ועוד כאלו) מנסים להגיע לפתרונות שונים בנושאים אלו, בכולם או מקצתם. ראוי לציין גם, שההמשגה של מושג ה'קידושית' הוא כנראה נזקף לזכות פורום עצכח, ומתוך כך הניסיון בעצכח לחקור אחר האמת המחשבתית והמעשה הראוי לבן תורה ליהודי ולכל בן אדם.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 06/01/2019 21:42:35
 |
|
|
