יארצייט ר ישראל מרוזין

אדמו''ר ר' ישראל פרידמן מרוז'ין יום: ג' מרחשון אזור: אוקראינה אביו: ר' שלום שכנא. אמו: מרת חוה. אשתו: הרבנית שרה (בזיווג ראשון), הרבנית מלכה (בזיווג שני). בניו: ר' אברהם יעקב מסדיגורא, ר' דוב בער מליובה, ר' דוד משה מטשורטקוב, ר' מנחם נחום משטעפינשט, ר' שלום יוסף מסדיגורא ור' שרגא מהוסיאטין. בנותיו: הרבנית גיטל'ה (בעלה ר' יוסף מונזוהן), הרבנית חיה מלכה (בעלה ר' יצחק מסקווירא), הרבנית לאה (בעלה ר' דוד הלפרין) והרבנית מרים (בעלה ר' מנחם מנדל מויז'ניץ). אחיו: ר' אברהם מפראהביטש. סבא: ר' אברהם המלאך (מצד אביו). סבתא: מרת מלכה (מצד אמו). ר' ישראל [הרוז'ינר] מייסד שושלת רוז'ין נולד בג' תשרי ה'תקנ"ז בעיירה פראהביטש (אוקראינה). בהיותו בגיל 6 נפטר אביו ואחיו (ר' אברהם) גידלו וחינכו. בגיל 7 התארס עם בתו של ר' משה אשר כיהן כראש ישיבה בברדיצ'וב ורב בבוצ'אן ובהגיעו לגיל מצוות התקיימה החתונה בבוצ'אן. בהיותו בגיל 16 נפטר אחיו ור' ישראל החל לכהן כאדמו"ר בפראהביטש. לאחר זמן עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין. נודע באורח חייו המפואר. כל כליו ואפילו נעליו היו מזהב, מרכבתו הייתה מפוארת, היה מראשוני האדמו"רים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות אירופאית, הנהיג את המונח "חצר" בהתייחס לקהילה חסידית, לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי צמוד לבית המדרש השלטון הרוסי שחשש מאוד מהשפעתו הכבירה על המוני בית ישראל כלאו בבית האסורים באביב ה'תקצ"ח, אך ר' ישראל קיבל את ייסוריו באהבה. לאחר כשנתיים הצליח לברוח מהמאסר ובשנת ה'תר"ב הגיע לסדיגורא שהייתה תחת שלטון האימפריה האוסטרו- הונגרית ורכש את "פוטיק" כאחוזה לצאצאיו. לאחר פטירת אשתו (שרה) בשנת ה'תר"ז, נשא לאישה את אלמנת ר' הירש מרימנוב (הרבנית מלכה). סבר כי התבודדות אינה מצריכה פרישה מהעולם והתרחקות מהבריות אלא בעת שאדם מצוי עם קהל ובתוכו עליו לדעת להתבודד וכן סיגופים אינם דווקא גלגולים בשלג בליל חורף וטבילה במי קרח אלא גם כאשר שוכבים במיטה חמה ניתן לטעום את טעם חיבוט הקבר. בהקשר לסגולה לפרנסה [לספר במוצאי שבת קודש ספור על הבעש"ט] אמר כי ישנם 3 לאווים: 1) לאו דווקא על הבעש"ט אלא על כל צדיק. 2) לאו דווקא במוצאי שבת אלא בכל זמן. 3) לאו דווקא סגולה לפרנסה אלא לכל עניין. לפני פטירתו בשנת ה'תרי"א אחז באחת משערות פאותיו ואמר שלא נהנה מהעולם הזה כמלוא נימה. (מתוך אתר מאי צדיק)

רבי ישראל פרידמן ( ג' בתשרי התקנ"ז ( 1796 ) - ג' מרחשון התרי"א ( 1850 )), מייסד שושלת רוז'ין ו אדמו"רה הראשון. ידוע בכינויו "הרוז'ינאי" (הרוז'ינר). רבי ישראל פרידמן נולד בעיירה פראהבישט ( פוהרבישצ'ה ,רוסית:?????????) פלך קייב , למחרת ראש השנה - ג' תשרי תקנ"ז, לאביו רבי שלום שכנא מפראהבישט בן רבי אברהם המלאך , בנו של רבי דב בער ממעזריטש - "המגיד ממעזריטש", תלמידו הגדול וממשיך דרכו של רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט), מייסד תנועת ה חסידות , ולאמו חוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל מאור עיניים . כבן שש היה כשנפטר עליו אביו בדמי ימיו, ואחיו רבי אברהם מפראהבישט גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיצ'וב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר עליו אחיו בדמי ימיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם. את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהבישט, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם ל רוז'ין - עיר בפלך קייב, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו. הוא נודע באורח-חייו המפואר שנתפס כבעל משמעות דתית-קבלית בקרב חסידיו ונקרא "דרך המלכות" או "חסידות מלכותית" ("מלכות'דיגע חסידות) - אורח חיים שהרבה אדמו"רים אחריו אימצו, בין במוצהר ובין אם שלא במוצהר (המונח "חצר" בהתייחס לקהילה חסידית מקורו בחסידות רוז'ין). הוא היה מראשוני האדמור"ים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות ארופאית (הוא לא לבש לבן) - בכך המשיך את דרכו של אביו ר' שלום שכנא. הוא לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי צמוד לבית המדרש שנקרא "דאווען שטיבל" (חדר תפילה). היה ידוע בפרישותו וקדושתו שכמעט לא היה אוכל ומאידך במרכבתו המפוארת ובסוסיו. הנימוק שניתן להתנהגות זו היה " הטעיית ה סטרא אחרא " וירידה ל"קליפות" על מנת לדלות "ניצוצות". הוא העיד על עצמו כרבי יהודה הנשיא בשעתו "לא נהניתי מהעולם הזה כלל". באביב של שנת תקצ"ח נאסר רבי ישראל על ידי שלטון ה צאר . הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני "מוסרים" (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו שילמו למנהל בית הכלא, ולהבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ אשר ב בוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מ האימפריה האוסטרו הונגרית , וכיום חלק מ אוקראינה , שם המשיך את דרכו המלכותית. לאחר פטירת אשתו שרה, בשנת תר"ז, נשא את מלכה, אלמנת רבי הירש מרימנוב . רבי ישראל נפטר בג' במרחשון שנת תרי"א. ונטמן אחר כבוד ב סאדיגורא . במהלך השנים התפצלה החסידות, והיום שושלת בית רוזי'ן כוללת את חסידות סדיגורה, צ'ורטקוב, הוסיאטין, בויאן, בוהוש ועוד. עשרת צאצאיו מאשתו שרה: רבי שלום יוסף מסאדיגורא . הרבנית חיה מלכה, אשת רבי יצחק מסקווירא . רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) . רבי דוב בער מליווא . הרבנית גיטל'ה, אשת רבי יוסף מונזוהן . רבי מנחם נחום משטפנשט . הרבנית מרים, אשת רבי מנחם מנדל מויז'ניץ . רבי דוד משה מצ'ורטקוב . הרבנית לאה, אשת רבי דוד הלפרין . רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין.

יש למישהוא תמונה מהבית המדרש בסאדיגורא?