|
|
| נשלח ב-1/11/2014 20:02 |
|
| |
ירוחם
לגבי "וימת תרח" הרי בעשרת הדורות שמאדם עד נח כתוב "וימות" בדור הראשון לפני הדור השני, למרות שמה שמסופר על הדור השני היה עוד בחיי הדור הראשון (וכך גם אצל נח עצמו). רק בעשרת הדורות שמנח עד אברהם זה לא מופיע, אבל שם לא מופיע "וימת" בכלל. מלבד תרח. וזה עצמו שאלה - למה, אבל הקושיה על תרח כבר פחות קשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2014 11:21 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | שבוע טוב. בראשית פרק יב (א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:
ומכרת השאלה והתשובה על סדר ההפוך של יציאתו הטכנית של אדם. קודם הוא יוצא מבית אביו, אחר כך הוא יוצא ממולתו. ולאחר מכן הוא יוצא מארצו. וכאן הפסוק הפוך. ניתנו תשובות טובות ופחות טובות.. אבל אני רוצה לשאול.
הרי אברהם כבר יצא מארצו וממולדו, הוא נולד באור כשדים -בארץ אחרת. שהמרחק עד חרן למעלה מ1000 ק"מ. בראשית פרק יא (לא) וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם:
(לב) וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן: ס
למה הפסוק קובר את תרח 65 שנה לפני מותו?
ולמה אלוקים אומר לו לצאת ממולדתו ומארצו. הרי הוא כבר יצאה משם כאמור.
אני מנית כי התורה לא היתה כותבת את הלך לך, להסביר את התהליך הפיסי. יש לכך מסר ומשמעות אחרת.
כפי שהרמב"ן אומר בהמשך- על הסיפורים הללו- מעשה אבות סימן לבנים!.
מה הסימן ומה המסר שעלינו ללמוד מכך?
|
|
מה שלע"ד בא הפסוק להגיד -לזמנו ולדורות. בעיקר לדורנו.
תרח האבא המקשר את אברהם לגלות- מת, -מת בשביל אברהם- למרות שהוא המשיך לחיות כרגיל.
לך לך, מארצך - אתה מגיע למקום חדש, פתח בחיים חדשים- תשאיר מאחוריך את הארץ היפה- גן העדן. ארץ עם נחלי מים אויר טוב ופרנסה טובה,- אל תשכח כי גם זרקו אותך שם לכבשן האש.-
ממולדתך- על תביא איתך למקומך החדש את העיר שבה נולדת, בעלז ויזניץ גור סלובודקה וילנה ראדין וכו'
תשאיר אותן מאחוריך, את הבגדים שלבשת שם והתנהלותך היום יומית,
ומבית אביך. תשאיר מאחוריך בעיקר -את מעשי אבותנו בידנו. אתה מתחיל להיות האב, אין לך צורך בירושות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2014 17:18 |
|
| |
שאלות ירוחם: 1) אותו אסטפנוס ימ''ש אכן פירש דבר סביר לפי כללי המקרא, אבל זכה בתגובה להיסקל כמשפט הסנהדרין (דרך אגב, שם נאמר וַיִּזְעֲקוּ קוֹל גָּדוֹל וַיַּאַטְמוּ אֶת־אָזְנֵיהֶם וַיִּתְנַפְּלוּ עָלָיו כֻּלָּם יָחַד. נראה לפרש שכיון שזעקו בקול נאלצו לאטום אזניהם כדי שלא להתחרש. והנלענ''ד כתבתי) נראה לומר שטעה כיון שחרן ואור היו סמוכות אחת לחברתה, ואין זו אור שבדרום בבל אלא אור שליד חרן. כך מתישב גם מסע תרח שיצא מאור ללכת לכנען והגיע עד חרן. אם אור בדרום בבל למה לו להצפין עד חרן כדי להגיע לכנען? הוא יכל לרדת מערבה ברגע שעבר את המדבר. 2) נראה כדברי אברם. מטרת סיפור המלכים: נראה בבירור שמטרתו לתאר את אברם הנחלץ לעזרת לוט כהקדמה לסיפור הפיכת סדום, (שגם בו ניצל לוט חדל האישים בזכות קרובו המקושר) ודרך אגב לתאר את גדולת אברם המחסל קואליציית מלכים שטבחה בחצי עולם, זוכה לכבוד מלכים ונמנע מליטול שכר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2014 19:32 |
|
| |
א. ני ממליץ לפניך לבדוק שוב איפה גיאוגרפית שכנן אור כשדים. בשפך הפרת למפרץ הפרסי. וחרן בצפון. זה לפי הפירסומים המדעיים של החוקרים. כידוע חז"ל לא עסקו בזה. ולכן זה לא סותר את אמונת חז"ל\
אשמח ללמוד ממך על מקורתך על מיקומו של אור כשדים. המילה אור- פרושה עיר. השאלה היא על אור כשדים.
להבהרה- האם השוות אותי לאסטפנוס?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2014 17:34 |
|
| |
וחלילה לא השוויתי אותך לאותו ארטפנוס,
התייחסתי לציטוט שלו שהביא אברם העברי ותמך בשיטתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2014 18:55 |
|
| |
אריאל, חלק גלוי ממטרת תיאור מלחמת ד' המלכים היא שאברהם כבר כבש את הארץ כי הביס את הכובשים והכל שלו. 'וירדוף עד דן' זה די ברור.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2014 20:18 |
|
| |
ודאי ודאי ולאחר שהוא כבש את הארץ אומר הכובש הגדול. גר ותושב אני איתכם. ומבקש שיתנו לו אחוזת קבר. כך הרי נוהגים הכובשים מימים ימימה
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2014 17:30 |
|
| |
בלמדי בספר העיקרים ראיתי שמעיר כי אסטפנוס טעה כאן בכמה וכמה פסוקים, כגון וַיִּשְׁלַח יוֹסֵף וַיִּקְרָא לְיַעֲקֹב אָבִיו וּלְכָל־מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נָפֶשׁ׃ וכגון וַיּוּבְאוּ (יעקב ובניו)שְׁכֶמָה וַיּוּשְׂמוּ בַקֶּבֶר אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם בְּכַסְפּוֹ מִיַּד בְּנֵי־חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם׃ ועוד ועוד.אבל יש לדונו לזכות ולומר שהתבלבל מרוב התרגשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2015 21:00 |
|
| |
מדרשי חז"ל רבים עוסקים בחיפושי אברהם במציאותו של ה'. וקובעים שהוא הראשון שהאמין והפיץ ברבים את האמונה בבורא עולם. איך מתמודדים עם הפסוק הזה?
בראשית פרק יד (יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן: (יט) וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: (כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל:
מלך של עיר- עם תושבים רבים כהן לקאל עליון אברהם מפריש לו מעשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2015 21:44 |
|
| |
א. כבר חז"ל דיברו על כך ששם ועבר החזיקו באמונה בה'. ב. אולי צריך לבדוק אם באמת חז"ל אמרו שאברהם היה אבי המאמינים? או שזה רק הרושם שלנו היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2015 07:08 |
|
| |
ראה רמב"ן שפתר זאת עם שם בן נח. הפתרון מניח ששם חי לא מעט זמן. ואולי היה כהן לע"ז והיה הנציג המקומי שמימן את מסע אברהם. ואולי להיפך הוא זה שנתן לאברהם מעשר מכל (אולי עבור אשכול וממרא?). ניתן לדעת משהו מפס' אחד שכתוב בלשון סתומה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2017 23:26 |
|
| |
"לך לך... אל הארץ אשר אראך"
והתימה ברורה, לאיזה כיוון ילך אם אינו יודע את המקום שאליו הוא אמור להגיע? ונראה שהכוונה היא כמו בנ"י במדבר שהלכו תמיד אחר עמוד הענן, כך הלך ה' לפני אברהם להראותו הדרך, וכשהגיע לארץ ישראל "הראהו" שזוהי הארץ ("הראהו" - "אל הארץ אשר אראך")
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 24/10/2017 23:27:03
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2017 21:15 |
|
| |
מדרש ישראלי-יווני לברית בין הבתרים, שעיקרו בעמקי הפשט ונופו ברזין עילאין דשכינתא בגלותא ואימא בהלני"א: ציפור ישראלית בגלות יוונית
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2018 10:44 |
|
| |
| מיכההמרשתי כתב: |  | תראה, הפעם הראשונה שכתובה צדקותו של נח היא ביחס לבני דורו ולא כשלעצמו - "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ... ונח מצא חן בעיני ה'" (סוף פרשת בראשית). הפעם הבאה היא ב"אלה תולדות נח". כשכתוב אלה תולדות זה אומר שכאן הוא סיפור חייו של נח. גם על יצחק ויעקב כתוב "אלה תולדות". על אברהם משום מה אין פסוק כזה, ועל זה תוכל לשאול. ומבלי לעיין הייתי אומר שפשוט אברהם אצלו כל דבר שהוא עשה עמד לעצמו, והיה לו חשיבות כשלעצמו, ולא היה צורך לשים את הכל בחדא מחתא של "אלה תולדות". ונ"ל שניתן להוסיף הסברים.
|
|
על יצחק ויעקב זה נכתב במובן של בנים אחריהם , לא כמו אצל נח שזה סיכום חייו. אצל אברהם ושאר האבות, אין סיכום אלא אריכות של כל פרט ופרט.
|
|
|
|
|