|
|
| נשלח ב-2/11/2008 12:09 |
 |
| |
מיכה
הוא לא סמך על האלפים שהחזיר בתשובה, ושהביא אותם איתו מאור כשדים, שהם ימשיכו את דרך ה'? או אולי אליעזר ובניו ימשיכו?
האם בניו של משה המשיכו את דרכו? האם בניו של שמואל? עלי? דוד? חיזקיהו? וכו וכו וכו?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2008 22:27 |
|
| |
מעשה אבות מסמן את הבנים -אפקט הפרפר
..."לכן, נשאלת השאלה, האם חטא אברהם אבינו בחוסר אמונה בהבטחתו של ה' לתת לו בן כאשר לקח את הגר? להלן הנתונים: לפני הולדתו של ישמעאל הופיע ה' לפני אברהם אבינו ארבע פעמים, מהיותו בן 75 ועד להיותו בן 86. אבל מאז שפקד את הגר, שלוש עשרה שנים תמימים, לא דיבר ה' עוד עם אברהם מילה אחת. בהשוואה לתקופה הקודמת זה הסתר פנים ארוך וכואב. פתאום בהיותו בן תשעים ותשע, שוב מתגלה ה' לאברהם. ומה המשפט הראשון של הקדוש ברוך הוא לאברהם אחרי שלוש עשרה שנה של ניתוק? "אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים". במילים אחרות: אני אל -- שיהיה די לך מה שהבטחתיך. היה תמים, שלם, עם הבטחותי! ומה קורה מיד אחר כך? "ויפול אברם על פניו". זה המעמד היחיד בכל ההתגלויות של ה' לאברהם אבינו שהוא נפל על פניו. מדוע? לדעתי, מכיוון שהוא הרגיש את כעסו של ה' ואת רומזו: "אני אל שדי, התהלך לפני, והיה תמים". אברהם ידע שבנושא לקיחתו את הגר הוא לא היה תמים. בנפילתו על פניו אברהם הודה בחטאו"......
...הרמב"ן (שביקר את אברהם על ירידתו מצריימה בעת הרעב בארץ) אמר: מעשה אבות סימן לבנים. מהו הלקח לנו, בניו של אברהם מפרשת הגר? שמעשה, אפילו אם מקורו בכוונות טובות כלפי הזולת, מעשה קטן כביכול, יכול להוביל לתוצאה גדולה, אדירה, לטוב ולרע, אחרי שנים רבות. במקרה הנדון, המעשה שיקף ייאוש וחוסר אמונה בהבטחתו של ה' ונגמר בלידתו של פרא אדם שצאצאיו מאיימים היום על בני ישראל ועל העולם כולו -- שלושת אלפים שבע מאות שלושים שנה אחרי לידתו של ישמעאל. זוהי דוגמא יהודית "לאפקט הפרפר" היוצר תזוזה מזערית של אוויר, שבסופו של תהליך גורמת לטייפון -- ע"פ תיאוריית הקאוס. מעשה אבות סימן לבנים. מסתבר שמעשה אבות גם מסוגל לסמן את הבנים. אין מעשה ללא תוצאות, ורבים מן המעשים הינם בלתי הפיכים. לכן עלינו לשקול טוב טוב את טיב התוצאות של כל מעשה ומעשה לפני ביצועו, כי סוף מעשה במחשבה תחילה..
http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=3032
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2008 23:14 |
|
| |
מענין איך אפשר לגבב כה הרבה סילופים והבלים למספר שורות
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2008 23:26 |
|
| |
ירוחם, (בקשר לדבריך למעלה) ובכל זאת, האם אינך חושב שיש הגיון בסברה שהבן דומה לאביו?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2008 23:43 |
|
| |
לירוחם
1.המאמר במקור ארוך מאוד ולכן קביעתך שמדובר במספר שורות איננה נכונה.
2. כשאתה קובע קטגורית שיש כאן סילופים והבלים לפחות מן הראוי להוכיח ולנמק.(האם קראת את המאמר בשלמותו? )
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2008 23:46 |
|
| |
מיכה
לא הבנתי איזה בן דומה לאביו?
הכותב הביא את הרמב"ן.---- הנה הרמב"ן על הנושא של הגר וישמעאל
רמב"ן בראשית פרק טז
ב) וישמע אברם לקול שרי - לא אמר הכתוב "ויעש כן", אבל אמר כי שמע לקול שרי, ירמוז כי אף על פי שאברם מתאוה מאד לבנים לא עשה כן בלא רשות שרי, וגם עתה לא נתכוון שיבנה הוא מהגר ויהיה זרעו ממנה, אבל כל כוונתו לעשות רצון שרה שתבנה ממנה, שיהיה לה נחת רוח בבני שפחתה, או זכות שתזכה היא לבנים בעבור כן כדברי רבותינו ( ב"ר מב ב עא ז ):
ואמר עוד ותקח שרי - להודיע שלא מהר אברם לדבר עד שלקחה שרי ונתנה בחיקו. והזכיר הכתוב שרי אשת אברם, לאברם אישה - לרמוז כי שרה לא נתיאשה מאברם ולא הרחיקה עצמה מאצלו, כי היא אשתו והוא אישה, אבל רצתה שתהיה גם הגר אשתו. ולכך אמר לו לאשה - שלא תהיה כפלגש רק כאשה נשואה לו. וכל זה מוסר שר ה והכבוד שהיא נוהגת בבעלה:
(ג) מקץ עשר שנים - מועד הקבוע לאשה ששהתה עם בעלה י' שנים ולא ילדה חייב לישא אחרת. היתה עולה לשאר האנשים:
הארץ יבנו. וכן עשו אברהם ושרה, מנו מעת בואם שם:
(ו) ותענה שרי ותברח מפניה - חטאה אמנו בענוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי:
הנה הסיבה לפי הרמב"ן לעינוי שבני ישמאל מענים אותנו,. ויש לשים לב טוב, כי מעטים מאד האנשים במקרא שה' בכבודו ובעצמו נתן להם שם,
הפלסתינאים היום אינם מגזע ישמעל,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2008 00:17 |
|
| |
האם, אינך, מכיר, בנים שדומים לאביהם במידה יתרה על דמיונם של אנשים זרים זה לזה? אם אינך מכיר כאלה, אז אולי אנחנו חיים בפלנטות שונות? תבדוק כמה אחוזים מחובשי הכיפה, בניהם חובשי כיפה גם כן. זה בודאי הרבה מעל חמישים אחוז, בכל מגזר שהוא.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2008 07:23 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | | "ותענה שרי ותברח מפניה - חטאה אמנו בענוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי."
הנה הסיבה לפי הרמב"ן לעינוי שבני ישמעאל מענים אותנו. |
|
תוקן על ידי אמשלום ב- 04/11/2008 7:21:10
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2008 07:25 |
|
| |
[ועוד -
ועוד - אם בגלל מעשה של חוסר אמונה לא דיבר יותר א-להים עם אברהם (עד הפעם הבאה), מדוע לאחר מעשה העקדה (שהוא, כביכול, הגילוי האבסולוטי של אמונה) לא דיבר א-להים עם אברהם עוד לעולם?]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2008 10:51 |
|
| |
מיכה ידידי
הכל שריר וברור וקיים. אבל לא הבנתי במה זה? או במה אני? סותר את הדבר, בדברי?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2008 10:57 |
|
| |
שאלת אם בניו של משה המשיכו את דרכו וכו', כלומר אתה מטיל ספק בסברה שהבן דווקא הוא הראוי להמשיך את דרך אביו?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2008 12:21 |
|
| |
צענערענע מכובדתי
זה קטע מהמאמר שהבאת-...הרמב"ן (שביקר את אברהם על ירידתו מצריימה בעת הרעב בארץ) אמר: מעשה אבות סימן לבנים. מהו הלקח לנו, בניו של אברהם מפרשת הגר? שמעשה, אפילו אם מקורו בכוונות טובות כלפי הזולת, מעשה קטן כביכול, יכול להוביל לתוצאה גדולה, אדירה, לטוב ולרע, אחרי שנים רבות.
הכותב המכובד נתלה באילן גבוה כמו הרמב"ן, לפרושו הלגיטימי, כדברייך. אולם כפי שהבאתי הרמב"ן, לא סובר כך.
את מעשה אבות סימן לבנים- לא לומד הרמב"ן על המקרה הזה, עובדה שהוא כתב אחרת.-
את מעשה האבות סימן לבנים כותב הרמב"ן על הפסוק וַיּעֲבֹר אַבְרָם בּאָרֶץ עַד מְקוֹם שׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכּנַעֲנִי אָז בּאָרֶץ:
מיכה
הבן יכול להיות דומה לאביו- אבל בדרך כלל לאבות הגדולים- המנהיגים- לא היו בנים כמוהם, למנהיגים העסוקים בצרכי ציבור ועם הציבור, לא נשאר זמן לילדים שלו.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2008 12:46 |
|
| |
[הערת שולים -
הפסוק "וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן" הוא ברכה לבנה העתידי של הגר. א-להים מברך את בנה העתיד להיוולד ומנחם אותה בכך שלמרות שהיא אבודה עכשיו במדבר, הוא יהיה "פרא" (כלומר - חיה מדברית שמסתדרת היטב במדבר); למרות שהיא שפחה, בנה יהיה שליט לאחרים.]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2008 12:58 |
|
| |
ברכה? הלוא על כגון זה נאמר מוטב להיות זנב לאריות מאשר ראש לשועלים
|
|
|
|
|
.
