לך לך

צענערענע וירוחם
אני חושב שהקריטריון יהיה יראת שמים אמיתית ומטען של דברי חז"ל.
הרב ויס נוהג לומר שאנו איננו לומדים תורה אלא לומדים את דברי חז"ל על התורה. היינו אין לנו את הכלים להבין ישירות דברי אלוקים חיים בלא תיווכם של חז"ל

למישקולצר

תודה.
מיהו הרב ויס שהזכרת?
האם ידוע לך על דעות של רבנים נוספים בנושא?
למעשה מהשורה הראשונה של דבריך משתמע שכל אדם החרד לדבר ה' ומסתכל על התורה במשקפיים של חז"ל מותר לו להוסיף פרשנות משלו.
אבל בשאר דבריך אמרת שרק חז"ל רשאים לפרש.
אז הקושיה בעינה עומדת.

םמישקולצר
צענערענע.

אני עמדתי במעמד הר סיני, ליד הרב ויס, וגם הרב שוורץ היה שם, ואפילו אותך ראיתי שם. את צענע -לא ראיתי, אבל הבנתי אחר כך, שהיא גם היתה.

במתן תורה לא שמעתי את אלוקים אומר, שהוא נותן את התורה, רק לאסכולה זו או אחרת, ולא מינה את הרב ויס, לממיין מי מבין או לא מבין את התורה, ולמי מותר  לפרש ולמי אסור, ומי צודק ומי לא צודק אם הפשט. היתי שם באותו מעמד בדיוק כמוהו וחכמים אחרים.

אנו אומרים חג מתן תורתנו- ולא חג קבלת תורתנו, כי הנתינה היתה שוה, הקבלה לא, כל אחד קיבל לפי הבנתו, ולכן מותר לו וחובתו להבינה כהבנתו, ולא כהבנתו של הרב ויס.

הבנתי בתורה, לדעתי לא שווה פחות מהבנתו של כל אדמור או גודייל בתורה, שאין להם מושג בהבנת התורה שבכתב.

מה שנחמה ליבוביץ ז"ל הבינה בתורה, באצבעה הקטנה, כל הגדויילים והאדמורים שבדור, לא קלטו בראשם.
הם פשוט לא לומדים תורה -כתורה, זה לא -בסדר היום- שלהם ושל כל בחורי הישיבה. אז בא נעזוב את הסלקציות, למי מותר ולמי אסור,

צענערענע- כתבת בהודעתך הקודמת -שבעים פנים לתורה- בומבה של אמירה- אז למה את לא מוכנה להכיר את הפן החמישי של התורה,? אני כבר לא מדבר על הפן העשירי.
 
לזרוק אמירות ומליצות לחלל ריקות , זו היא דרכם של החרדים, שמרבים בלהג בנושא הזה באיזה חן ובאיזה יופי, יגיד הרב ויס בהזדמנות אחרת- נר לאחד נר למאה- התורה מונחת- כל מי שרוצה יטול- כל מה שתלמיד ותיק עומד לחדש כבר ניתן בהר סיני. וכו' וכו',

אני רוצה ללמוד את פרשנותך,- ולא ציטטות, אני רוצה ללמוד גם מה שמיקולצר לומד, ואיך. אני רוצה מאד לשמוע את דעתה של אם שלום, על פרשת השבוע, ספרים יש לי בבית , ואתרים באינטרנט, שאני  תר בהם- מאתרא קדישא הדי, ודי לכל אתר ואתר.

_________________

צענערענא
הרב אשר ויס.
אינני אומר שרק חז"ל יכולים לפרש אלא שהם סיפקו כלים בסיסיים שאיתם אדם בעל מטען נכון יכול לחדש ולפתח ושבלעדיהם יבוא כל אחד עם סברת כרסו שייתכן והיא מכוונת לאמיתה של תורה וייתכן שלא.
ירוחם

את מעמד הר סיני לא אשכח כי עמדתי שתי שורות לפניך וכל הזמן זרקת עלי פופקורן.

לא צריך לשחרר רפלקס ברגע ששומעים שם של רב כאילו המצטט הינו אדם ניאדרטלי שרק משמיע את ששמע מרב פרימיטיבי עוד יותר. ישנם כאלו בעלי מחשבה חופשית כדרור שעדיין מצטטים מדי פעם רבנים וישנם אפילו רבנים ואפילו שחורים בעלי מחשבה ביקורתית ואינטילגנטית כמו במקרה דנן.
ולענייננו - זה נחמד לומר שכל אחד קיבל את התורה ולכל אחד יש את הזכות לפרשה כמיטב הרוח שחנן אותו אלוקים. כך נציב את יאיר לפיד יוכי ברנדס מאיר שלו ועוד כאלו ואחרים באותו מדף עם הנצי"ב, רש"ר הירש, כלי יקר וגם רמב"ן ורש"י שהלא כולם היו במעמד הר סיני. זו השקפה מוכרת אבל אין היא השקפתי. אני חושב שכל אחד צריך ליצור בתורה אבל מעיין היצירה צריך לנבוע ממקורות של קדושה ויראת שמים ואינו דומה מי שבא ליצור מתוך שנים של לימוד תורה ועבודת ה' למי שבא עם יושרו האינטלקטואלי ונפשו הפיוטית בלבד.

ירוחם

פעם שמעתי שיעור מרב אחד, הוא הסביר דבר, שאני אישית מתנגד לו מאוד אבל אין זה מענייננו, הוא הסביר שכל דבר שרואים בעולם, האמת היא ההפך ממנו.
ובכן, בו נניח שאדם אחד יקח את זה מה שנקרא 'ברצינות', ויתחיל לפרש את התורה ההפך הגמור ממה שכתוב בה. האם גם פרשנות כזו תקבל? מדוע?
למעשה, אנשים רבים, גם אם הם לא מודעים לרעיון המהפכני הזה, שכל דבר הוא הפוך ממה שהוא נראה, בכל זאת פעמים רבות הם מפרשים דברים הפוך ממה שרוב האנשים מבינים. וחלק מהפירושים האלה, אתה מזכיר לפעמים, ומסביר כמה שזה לא הגיוני לפרש ככה. למה שם לא פועל הכלל, שכל אחד יכול לפרש את התורה?

מישקולצר,

אכן דעותנו חלוקות, אתה משוכנע שיש בידך את האמת המוחלטת, והפרשנות האולטימטיבית על התורה.

אני עדיין מגשש באפלה, ואגשש עוד הרבה זמן, אני כבר לומד חומש ורש"י הרבה עשורים של שנים, ולמדתי וקראתי נדמה לי כל או רוב- מה, שפורסם בפרשנות על התורה, השנה השאלות גברו והתרבו, בעיקר בפרשיות עד היום, ולכן כל מי שמפרש את התורה  לגיטימי בעייני- אני לא מדבר על עם הארץ כמו יאיר לפיד,  אלישע בן אבויה למרות היותו אחר, רבי מאיר למד תורה מפיו.
יש לי חדשות בשבילך,  למרות מה שהיה- המשיכו חכמים לשאול הלכה ממנו, ובאבות מובאות מאמרים בשמו. ויש שהוא מופיע גם כ רבי אלישע. פסילת  רעיונות אינה דבר שיש להתהדר בה.
ראה מה שכותב הרשב"ם, על הפרשנות של חז"ל

לצענערענע -

אגדות חז"ל והדעת (מוישהגרוס)
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=544255

_________________

בברכה

שני נושאים:

לך לך?!
1. התורה מתחילה את פרשיית לך לך כביכול נצטוה אברם באופן פתאומי לילך מארצו וממולדתו ומבית אביו, בעוד שפרשיית נח הקודמת לזו מסיימת:

וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם:  וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן:

אם כן נמצינו למדים שתרח כבר ביקש לעזוב את ארצו ואת מולדתו ואת בית אביו - לילך לארץ כנען.

1. מי עצר את תרח ומי עיכב בעדו מלהמשיך במסלול?
2. מדוע עוזב אברם את אביו לבדו בחרן למות שם? הרי את לוט בן אחיו לקח עמו אף שנצטוה לעזוב את בית אביו.

אברם והנגב
יב, ט וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה... וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ ... וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה ...  וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה... וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים ... וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ... וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה

הפרשיה מספרת על סיפור מפליא ומתמיה:

אברם מגיע לארץ כנען לאזור חברון אשר נבנתה שבע שנים לפני צען מצרים והיתה פוריה ומשובחת, ומשום מה הוא נוסע הנגבה למקום מנוגב מכל טוב, קרוב למצרים. כאשר נהיה רעב בארץ הוא מעדיף לעבור למצרים על אף סיכון אשתו במקום לחזור למרכז והצפון הפורה!

הוא יורד למצרים שם נלקחה אשתו וכו' והנה מיד וברגע שהפך אברם לעשיר וכבד בכסף ובמקנה - הוא חוזר לארץ כנען  כביכול אין שם רעב, עד שכאשר לוט בוחר לעצמו מקום הוא בוחר בכִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.

מה הקשר בין אברם והנגב? מדוע בוחר אברם ללכת הנגבה למקום יבש?
מדוע אף בעת עליייתו ממצרים כאשר הוא מצפין! התורה מספרת ש" וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה"

בעלי קבלה רוצים לטעון שהדבר מסמל הליכה לכיון ה'חסד' שהוא בימין, ומצרים נהגו ב'חסד מקולקל' מסוג: וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוא (ויקרא כ יז) וכמו שהנביא מתאר את זנות מצרים:  וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם ( יחזקאל כג,כ)

וכאן מתקבלת תמונה כללית לפיה כל אדם מרכזי בתורה נתנסה בענייני ערווה:

אדם נתנסה בעץ הדעת, אך כשל - והכיר בערוותו.
נוח נתנסה בכרם אשר נטה וכשל - ונתגלתה ערוותו.
אברם נתנסה בירידה לארץ הזנות - ועלה! על כן מדגישה התורה וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם... הַנֶּגְבָּה
 שאף שהכיוון הוא צפון - באה התורה לומר שירד בשלום ויצא בשלום כמקודם לאותו נגב.

ועל כן נבחר אברם לברית ומילת הערווה.

ובהמשך ניתן להבחין כי בני האדם המרכזיים גם נבחנו בענייני ערוה הלא הם יהודה(עם תמר) ויוסף (עם אשת פוטיפר).

-----------------------------------

אל תזדעקו עלי, המבנה כאן יפה. האם זה מה שכתוב בפרשה?! לא יודע. אך גם איני מבין מדוע נדבק אברם לנגב, ומדוע ירד מצריימה במקום לחזור צפונה, והיאך הוא שמיד כאשר גורש ממצרים  יכל לחזור לארץ כנען כביכול לא ירד ממנה משום שכבד בה הרעב...