האמת על יחסו של הרב אברהם שפירא לחרדים

ב-1983, כאשר נערכו הבחירות לרבנות הראשית מבלי שהרבנים שלמה גורן ועובדיה יוסף יכלו להיבחר, הפצירו בו תלמידיו, ובראשם הרב איתן אייזנמן, להתמודד על התפקיד, כדי לשמור את רוח הרב קוק ברבנות, שאז כבר החלו חוגים חרדיים ללטוש אליה עיניים.

לאחר לחצים כבדים הוא ניאות לחתום על טפסי המועמדות, בתנאי שלא ינקוף אצבע ולא יפעל למען עצמו. הגשת המועמדות הספיקה בהחלט – הרב נבחר בקלות וברוב מוחץ.

במשך עשור כיהן הרב אברהם שפירא כרב הראשי לישראל, נשיא מועצת הרבנות הראשית ונשיא בית הדין הרבני הגדול.

הרבנים שפירא ואליהו נבחרו לאחר עשר שנים סוערות של מחלוקות ומתיחויות בין שני הרבנים שקדמו להם - שלמה גורן ועובדיה יוסף, כמו גם אצל הזוג שהיה לפניהם - הרב יצחק נסים והרב איסר יהודה אונטרמן, כאשר שני מלכים שימשו בכתר אחד.

הרבנים שפירא ואליהו חיו בהרמוניה מוחלטת ובידידות רבה לאורך כל תקופת כהונתם. בעולם הרבנות זוקפים זאת לאישיותו המיוחדת ולפקחותו וצניעותו של הרב שפירא. עם בחירתו הסתגר הרב שפירא בד' אמות של 'היכל שלמה' והותיר את הבמה כולה לעמיתו הצעיר, הרב מרדכי אליהו.

את כל הבקשות לראיונות בכלי התקשורת למיניהם הוא הפנה אל לשכת הראשון לציון, כמו גם את כל ההזמנות הייצוגיות לטקסים ממלכתיים, לאירועים ציבוריים ולקהילות בארה"ב, בדרום אמריקה, בדרום אפריקה ובמזרח הרחוק.

כך גיבש הרב שפירא מעין הסכם בלתי כתוב בין שני הרבנים הראשיים – הרב אליהו היה מעין שר החוץ וייצג את הרבנות בארץ ובעולם, ואילו הרב שפירא היה שר הפנים וניהל את ענייני הרבנות. הוא מינה את הרב איתן אייזנמן, תלמיד חכם מובהק, כמנכ"ל הרבנות ויד ימינו.

עד שנבחר לרב ראשי לא עסק הרב שפירא בנושא הכשרות, ובכל זאת הוא הצליח לשקם את מערך הכשרות הארצית ובנה מערכת אמינה ויעילה. תלמידו, הרב איסר קלונסקי, מונה למנכ"ל מחלקת הכשרות והביא עמו את טובי תלמידי החכמים שיפקחו על הכשרות ברחבי הארץ, והם אף הקימו מחלקת מהדרין.

תלמיד אחר, הרב ישראל רוזן, מהנדס במקצועו, מיחשב את המערכת. הרב שפירא היה מעורב בכל פרט ופרט והיה הפוסק העליון. תלמידים אחרים מונו לאחראים על המצוות התלויות בארץ, ובשנת השמיטה קיבלו כל הרבנויות במדינת ישראל את היתר המכירה בהשראת הרב.

הרבנים החרדיים, שבשמיטות הבאות נלחמו ברבנות הראשית ובהיתר המכירה, לא העזו לערער על סמכותו ההלכתית של הרב בתקופת כהונתו.

גם בתחום הגיור חולל הרב שפירא פריצת דרך. עם גלי העלייה מרוסיה הוא הקים רשת של בתי דין מיוחדים לגיור עם רבני ערים מאנשי הציונות הדתית, כאלטרנטיבה לדיינים הליטאים המחמירים בבתי הדין הרבניים. הרב גורן, שעשה זאת לפניו, הותקף קשות ונבלם על ידי הרבנים החרדיים.

אבי סירוב הפקודה

הרב שפירא שינה בתקופתו את פני הרבנות הראשית ושילב לראשונה רבנים מגדולי הציונות הדתית כרבני ערים ברחבי הארץ.

לראשונה בהיסטוריה, נבחרו בתקופתו גם דיינים חובשי כיפה סרוגה. לאורך כהונתו כרב ראשי נמנע הרב שפירא מלהתבטא בנושאים פוליטיים, אבל בשיחות סגורות עם תלמידיו משנתו היתה ברורה וסדורה.

תוקן על ידי ac22 ב- 18/10/2007 13:59:54