הרוב החכם והדומם

בזה אנחנו בודאי לא חולקים,אין חלקי בין אנשי הקירות..

מוסכם שצריך לפתח את השיטה "החושבת" ולקוות שהיא תחלחל לאט לאט.. אני כנראה חולק עליך בדרך, לדעתי אם החכמים יתעסקו בחיבור התורה לחיים כמו שהצעת ויזניחו את הכוחות שיש גם אצל ההמונים הם לא יצליחו.. מהסיבה הפשוטה שגם בכל אדם חכם יש חלק "המוני", ולכן המסלול צריך להיות קודם או במגביל לחשיבה התורנית לעשות גם חשיבה פסיכולוגית ולהאיר על ידה לאט לאט את המושגים שמושרשים אצל הציבור בתור מוסכמות או טאבו שלא ניתן להבינם או לא ניתן לדבר עליהם.. למשל, אם ישבו חוקרים ויוציאו תחת ידם הסבר מעמיק על הסיבות והגורמים הנסתרים למחלוקות הקיימות היום (פונוביז ויזניץ..וכו') זה יכול להיות על ידי חקר אישיותי של המעורבים במחלוקת, תת הכרה, סיבות מהעבר וכד'.. זה יביא גם אנשים רגילים להתעניין במטווה של עומק ולהתחיל להסתכל על דברים לא בצורה "סתומה" אלא בגישה ש"הבנה" יכולה להאיר וממילא גם להשפיע ולשנות דברים.. וזה רק דוגמא, ככה גם צריך להיעשות בנושא של ספרידם ומוסדות חינוך, שידוכים וגירושין וכו' וכו'..

המב"א,

שווים אנו גם בזה. אך לשם גילוי התובנות שהעלית בדיוק משכנע עמוקות ברמת "אל-חזור" [ולו רק לנמצאים בתחום האפור שלא נקשרו חזק לצד כלשהוא], עדיין אנו צריכים לעיסוק חשיבתי מסודר וברור ולא די בהעלאת תיאוריות גם אם מנוסחות במיטב תבליני האקדמיה.

אז כעת אחרי שנברנו ולא מצאנו בינינו מחלוקת.. האם יש לך מתווה ומודל "לעיסוק חשיבתי מסודר וברור" ?
 אם התשובה היא חיובית אשמח מאוד אם יורשה לי לקרוא אותו, ואם התקדמת עוד צעד ועשית כבר ניתוח דוגמא למאורע ספציפי אשמח עוד יותר לקרוא גם אותו..