וירא

פרזנט,

דבריך חשובים ובעיניי אף נכוחים. ראויים הן לאשכול בפני עצמן.

אשכול זה עוסק בפרשת השבוע כפשוטו, כמשמעו וכמדרשו.

ההווה, הטחו עיניך מראות מבנה ומסרים בפרשה זו ובהמשך סיפורי האבות?

הרי אברהם הבדואי הטוב מכניס אורחים, האם לוט בן אחיו למד ממנו? הרי הוא עבר לסדום העומדת בפני הפיכה, ששם הבדואים לא טובים. והמלאכים באים להתארח אצלו כדי ללמוד את טיבו האם ראוי להינצל בזכות אחיזתו במידת אברהם או לא.

בהמשך מתברר שהוא מפקיר את בנותיו עבור אורחיו, ומשכך נפל בהפקרות בנותיו וגזר בכך ניתוק קשר בין בניו הממזרים לקהל ה'.

ודבריך כי "יצחק אין לו סיפורים" הם עצמם מצחיקים.  

שהרי בסיפור העקידה הוא היה שותף מלא, וקשה לי לתאר אותך מסכים לשיסוף גרונך על ידי אביך שחלם על כך בלילה. ולכך יש לעיין בשום לב ותבונה להבנת מהות חיי יצחק ומורשתו.

שאכן יצחק אין לו סיפורים אלא דריכה חוזרת בעקיבות שטבע אברהם בדרכו אל ה', ומכאן נוכל ללמוד שעסק בשימור דרך אביו (חרדי בלשון זמננו) ובחפירת בורותיו, הכל כאביו. ומשלא היו חייו אלא מגננה ופאסיביות, לכך היה סיכון שירד למצרים בעקבות הרעב.

שאמנם אברהם התנסה בירידה למצרים ולא דבקה זוהמתם בשולי בגדיו אך בבן אחיו דבקו שלכן בחר לוט בערי הכיכר שהן כגן ה' כארץ מצרים אשר שם אין יראת אלוהים, וכאמור התברר כי אינו ראוי לבוא בקהל ה'.

ולכך נתן לאביו לעקוד אותו, להביא לו אשה, ובהמשך הלך ונסע במסעי אביו. שהיה איש תם ויושב אוהלים.
ולכן אהב את עשיו כי ציד בפיו, שרכש את ליבו. ואף כאשר לקח בכורו נשות מבנות כנען שהיו קרובות לתשלום עוון האמורי היו אמנם למורת רוחו אך עיניו כהו ולא ראו כי יעקב הוא בנו ממשיך דרכו.

אך ברגע אחד נזדעזע ונחרד חרדה גדולה כשהבין שחי בטעות ונוטל הברכות גם ברוך יהיה. ולכך נתן לו את ברכת אברהם ולימדו לקחת אשה מבנות חרן חלף כנען.

ועשיו שראה כי על יורש העצר ללכת בדרכי אביו הלך ודבק בבנות ישמעאל - ששם מקומו, עם הבכורים שאין מעשיהם ראויים. ונמצא כי סיפוריו של יצחק הן התגברות פנימית לשימור דרך מוכתבת.

ואילו יעקב יצא להתמודדות במישור החברתי מול רוצח ומול רמאי, ויכל להם. על כן אחר הודאת לבן ועשיו בקדושת יעקב - בא אל שכם והוא שלם.

ומכאן עוברת עדשת המיקוד למציאת הבן הראוי לירש את יעקב, שאין הבכור בחור אלא מי שמעשיו בחורים. ומשום שאין לבכר את בן האהובה על בן השניאה על כן ברר לו בכור מבן השנואה ובכור מבן האהובה.

אך ראובן נדחה כי עלה על משכבי אביו, ושמעון ולוי גילו כי כלי חמס מכורותיהם בקומם על העיר שכם שכם ללא משפט צדק. ולפיכך נבחר יהודה שהודה בטעותו שצדקה תמר ממנו ולכן יודוהו אחיך. ונבחר יוסף שעמד בניסיון מכירתו על ידי אחיו ומול זוהמת מצרים.

וכאן מסתיים ספר בראשית ואריכות דברי.

"בהמשך מתברר שהוא מפקיר את בנותיו עבור אורחיו, ומשכך נפל בהפקרות בנותיו וגזר בכך ניתוק קשר בין בניו הממזרים לקהל ה'."
 
ובהמשך מתברר שדווקא מצאצאי גילוי העריות של הפקרות בנותיו של לוט  ומצאצאי הפקרות יהודה ותמר נולד דוד מלך ישראל ומהפקרות זו יוולד המשיח.
מה זה אומר?
(אם אפשר לתת הסבר,לא תרוץ)