|
|
| נשלח ב-13/11/2011 19:55 |
 |
| |
פרעה חמוד כשתגמור לזרוק את אחרון הילדים שלנו לנילוס
אנחנו נהיה מעונינים לצאת לארץ ישראל
נכון אתה מסכים?
מה לא?
אבל ביקשנו כל כך יפה לא יפה מצידך
טוב ננסה מחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 23:09 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | "בהמשך מתברר שהוא מפקיר את בנותיו עבור אורחיו, ומשכך נפל בהפקרות בנותיו וגזר בכך ניתוק קשר בין בניו הממזרים לקהל ה'."
ובהמשך מתברר שדווקא מצאצאי גילוי העריות של הפקרות בנותיו של לוט ומצאצאי הפקרות יהודה ותמר נולד דוד מלך ישראל ומהפקרות זו יוולד המשיח.
מה זה אומר?
(אם אפשר לתת הסבר,לא תרוץ) |
|
האין זה מרתק? שבסוף שניהם נפגשו?
ולא רק זאת אלא שממשיך דרכו של דוד נולד אף הוא ממעשה מגונה של נטילת אשה מהיות אשת איש.
לדעתי זה מנתץ כל התייחסות שאינה מעניין האדם ומעשיו. כמו סיפורי העברת הבכורה מישמעאל אל יצחק ומעשיו אל יעקב ומראובן אל יהודה.
שאין מעלת האדם לא בקדימותו, ולא ביפיו, ולא בייחוסו הכשר אלא במעשיו, על כן אמרו חכמים "ממזר תלמיד חכם קודם לכהן".
ואם כי הממזר לכשעצמו נדחה מבוא מקהל ה' אין זאת אלא כדי למנוע את בואו לעולם כלל, ואם כי אדם נמדד בייחוסו אל בני לוט אין זאת אלא משום שההיכרות עם משפחות עמון ומואב לא עלתה לנו יפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 23:33 |
|
| |
"מסתבר שהסיפור על יהודה ותמר בא להשחיר את פרצופו של דוד וביתו! דוד זה, שכולם סוגדים לו, ומשפחתו מולכת ביהודה מזה מאות שנים, הוא צאצא של יחסים אסורים בתוך המשפחה (גילוי עריות!). ויותר מכך. יהודה חטא בכך שנשא אישה כנענית. בנו הראשון מת בחטא. בנו השני חטא אף הוא, ולבסוף אבי אבותיו של דוד, פרץ, "גנב" את הבכורה החוקית מאחיו, זרח. גם שילובו של הסיפור בתוך סיפורי יוסף, הבאים לפאר את אבי הממלכה הצפונית, בא להראות את הניגוד המשווע: בעוד יוסף עסוק בהצלתו של עם ישראל, עסוק יהודה ב"עניינים" שונים לגמרי.
תיאור "עמידת הגבורה" של יוסף בפני הפיתוי של אשת פוטיפר צובר משנה חשיבות נוכח אי עמידתו של יהודה בפיתוי: הוא מקיים יחסים אסורים עם כלתו.
לסיכום, זהו, ללא ספק, סיפור ממקור צפוני שמטרתו ללעוג ולפגוע בבית דוד. זמן חיבורו אינו ידוע, אך ברור שנכתב אחרי הפילוג בין מלכת יהודה וממלכת ישראל, מאות רבות של שנים אחרי תקופת האבות" http://www.hottentot.co.il/bible-by-amos/breshit38.htm
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 23:53 |
|
| |
| יהודים כתב: | | "בהמשך מתברר שהוא מפקיר את בנותיו עבור אורחיו, ומשכך נפל בהפקרות בנותיו וגזר בכך ניתוק קשר בין בניו הממזרים לקהל ה'."
"ואם כי אדם נמדד בייחוסו אל בני לוט אין זאת אלא משום שההיכרות עם משפחות עמון ומואב לא עלתה לנו יפה". |
|
אתה שם לב שאתה סותר את עצמך.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 23:56 |
|
| |
| thepresent כתב: | | אז מה?
אברהם רימה את פרעה ואבימלך וגם את בנו ("אלוהים יראה לו השה") ויש להניח שגם את אשתו.
יעקב (יחד עם אמו) רימה את כל העולם
הבנים שלו רימו אותו
יהודה, שערכי שיוויון האדם ללא הבדל דת מין צבע וגזע עמדו לבטח נגד עיניו, רוצה לשרוף למוות את כלתו על כי זנתה. וזאת כשהוא יודע שהוא הולך לזונות... (מזכיר למישהו טענות של החילויינים?).
(על פי האגדה החז"לית על 'בפרך'=בפה רך, פרעה מרמה אותם)
משה מרמה את פרעה ("נלכה נא דרך שלושת ימים במדבר ונעבדה את יהווה אלוהינו") יחד עם האל (שמכביד את ליבו), וכאשר פרעה נוכח שהעם ברח (כלומר, כאשר מחסום השלושת ימים עובר) הוא יוצא להחזיר אותם ('מקח טעות'...) והאל מטביע אותו ואת צבאו.
אהרן עושה את העגל, משקר שזה לא הוא, ויוצא נקי.
חגיגה שלמה, איפה כאן המסר שמשהו לא תקין? אם לשפוט לפי התערבויות האל, האל מתערב לטובת אהוביו, אם הם מרמים 'גויים'. בד"כ אלו נמצאים בעמדת המְרַמִים. |
|
הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר.
1. אברהם מרמה את פרעה.
אברהם מגיע אל ארץ שהוא יודע את מנהג זימתה, האשה המהוללת אל המלך היא מובלת. ובעלה מקדשה מסתכן בהריגה. ואנא יבוא מפני בושת אשתו בשל הרעב אשר בארצו? לכך ביקש בעדינות מבת זוגו, "אמרי לי נא". אך פרעה לא שם אלא ליבו ולפיכך לקה ב"וינגע".
(נו, באמת, בשם איזו הגינות אתה מצפה מאברהם שלא לרמות את פרעה?)
2. אברהם מרמה את אבימלך
כנ"ל, אלא שטעה באבימלך שהגון היה ואת האלוהים ירא. ולפיכך כרת ברית עמו אם ישקור לו ולנינו ולנכדו. ולכך גם לא קדשו בניו מלחמה, לאחר דורות שאפשרית השכחה.
3. אברהם רימה את בנו וי"א אף את אשתו
על סמך מה הנחת זאת? וכיצד תסביר בכללי אנוש, שלאחר עקידה שכזו יצחק נותר שלם עם אביו ואלוהיו.
האם לדעתך לא זלגו דמעות מעיניו של זה ומעיניו של זה והלכו ונתערבבו עד שלא ניכר מי מביא העולה ומי השיה התמימה?
4. יעקב רימה את כל העולם.
שכחת את השדים ואת הרוחות...
וכי לחינם הודה יצחק ואמר "גם ברוך יהיה"?
מדבריך משמע שתפיסתך את אמירת האמת ואמירת השקר הינה כשל ילדים שאם מוציאים מהפה מילים שאינן נכונות עובדתית הרי לנו כאן רמאי שפל.
5. בני יעקב רימו אותו
על מתבייש בעבירה שמעת? גם קין "רימה" לפניהם את האל בהיתממו "השומר אחי אנוכי", אדם המכיר בשטות שעשה ואין ביכולתו להשיב, מנסה להתחמק מלהודות בכך.
האם חשבת שהלכו לישון ברוגע ובשלווה במשך אותם שנים?? לא.
שנים על גבי שנים מאז ופרסאות על גבי פרסאות משם, נתקלו במושל מצרי המקשיח את ליבו עליהם בהאשימו "מרגלים אתם" ודרש מהם הבאת אחיהם הקטון. נתנו חשבון לעצמם ותלו הצרה בחטא.
ובמה תלו? בחטא העומד ומעיק עליהם, בחטא הזמין להם לתלות בו:
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים ׀ אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ, עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת: וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם ׀ לֵאמֹר אַל-תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וְגַם-דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ.
6. יהודה רצה לשרוף את כלתו
מה הקשר לרמאות? אתה טוען קשוט עצמך תחילה?
בעל - ובמיוחד באותם זמנים - לא היה מחוייב בנאמנות לאדם, ובוודאי שלא אחרי מות אשתו, מה שאין כן האשה שהפרה אמונים. (קדשה אינה נשואה כך שהוא לא השתמש באשה מפירת אמונים).
7. משה מרמה את פרעה, יחד עם האל וכשפרעה מגלה את התרמית מטביעים אותו ואת צבאו.
מדהים כיצד ניתן לעצום את העיניים ולראות הכל שטחי ורדוד.
וכי הדיון בין משה ופרעה היה על שלושה ימים? גם גיחוך קל אינו יכול לעלות על פי למשמע דברי הבל אלה.
האם פרעה הבין שלשם יציאת שלושה ימים משה מכה אותו ואת צבאו ואת עמו ואת ארצו?
ולאחר שנוכח שמשה שולט בחייו שלו, עד קיום נבואת "כלה יגרש אתכם מזה", ולא עוד אלא שביקש "וברכתם גם אותי"... סבור היה שיחזרו? לשם מה, להשתעבד תחת ידי נוגשיו? צא נא מילדות שבך.
אתה מעמיד את פרעה שליט מצרים כאחרון הטפשים... (ולא שעל פי סוף הסיפור אני חושב אחרת...)
מלבד זאת שעל פי דבריך לא ברור מדוע היה על לבבו "להתהפך" בעת שהחליט לרדוף אחריהם.
8. אהרן עושה את העגל ומשקר.
זאת הפעם צדקת, ואכן "אף באהרן התאנף ה' מאוד להשמידו", ותפילת משה, וכנראה זכות העם שאהד אותו (כשמת, העם בכה שלושים יום...) היא שעמדה לו.
תוקן על ידי יהודים ב- 14/11/2011 00:37:11
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 23:57 |
|
| |
| thepresent כתב: | | "בהמשך מתברר שהוא מפקיר את בנותיו עבור אורחיו, ומשכך נפל בהפקרות בנותיו וגזר בכך ניתוק קשר בין בניו הממזרים לקהל ה'."
"ואם כי אדם נמדד בייחוסו אל בני לוט אין זאת אלא משום שההיכרות עם משפחות עמון ומואב לא עלתה לנו יפה".
אתה שם לב שאתה סותר את עצמך. |
|
שמתי לב לכך שתטעון. הגע בעצמך ומצא פיתרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 00:00 |
|
| |
יהודים
הערה מתודולוגית:
מילים יפות, חרוזים וליריקה - אינם תחליף לטיעונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 00:14 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | "מסתבר שהסיפור על יהודה ותמר בא להשחיר את פרצופו של דוד וביתו! דוד זה, שכולם סוגדים לו, ומשפחתו מולכת ביהודה מזה מאות שנים, הוא צאצא של יחסים אסורים בתוך המשפחה (גילוי עריות!). ויותר מכך. יהודה חטא בכך שנשא אישה כנענית. בנו הראשון מת בחטא. בנו השני חטא אף הוא, ולבסוף אבי אבותיו של דוד, פרץ, "גנב" את הבכורה החוקית מאחיו, זרח. גם שילובו של הסיפור בתוך סיפורי יוסף, הבאים לפאר את אבי הממלכה הצפונית, בא להראות את הניגוד המשווע: בעוד יוסף עסוק בהצלתו של עם ישראל, עסוק יהודה ב"עניינים" שונים לגמרי.
תיאור "עמידת הגבורה" של יוסף בפני הפיתוי של אשת פוטיפר צובר משנה חשיבות נוכח אי עמידתו של יהודה בפיתוי: הוא מקיים יחסים אסורים עם כלתו.
לסיכום, זהו, ללא ספק, סיפור ממקור צפוני שמטרתו ללעוג ולפגוע בבית דוד. זמן חיבורו אינו ידוע, אך ברור שנכתב אחרי הפילוג בין מלכת יהודה וממלכת ישראל, מאות רבות של שנים אחרי תקופת האבות" http://www.hottentot.co.il/bible-by-amos/breshit38.htm |
|
שאלה.
על מה יותר קל להתגבר על פיתוי מיני או על הודאה בטעות? על מעשה שבסתר או על מעשה שבגלוי?
יהודה יוצא פה גיבור אמיתי לעומת יוסף, יוסף עמד בגבורה בפני פיתוי גופני שבסך הכל יוכל ליהנות בפעם אחרת, ולכן הוא העדיף לשמור אמונים לאדונו. יהודה לעומת זאת אכן יוצא שחור, אך גיבור.
מקודם הוא קרא "הוציאוה ותישרף" כעת הוא מודה "מי בעל הפתילים"... מקודם חשש "פן יהיה לבוז", וכעת בגבורתו הפך עצמו לבוז ובוז.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 00:14 |
|
| |
| thepresent כתב: | | יהודים
הערה מתודולוגית:
מילים יפות, חרוזים וליריקה - אינם תחליף לטיעונים. |
|
צודק. אני מזמין אותך להתייחס אך ורק לטיעונים שבדברי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 09:50 |
|
| |
"יהודה לעומת זאת אכן יוצא שחור, אך גיבור."
סטנדרט משונה להתפארות.שנובע מחוסר חשיבה.
תעשה את המעשים הכי שחורים אבל תהיה גיבור ותודה שעשית את המעשים הכי שחורים.
ההודאה לא משנה את חומרת המעשים.
לדוגמא אם רוצח יודה בבית המשפט שאכן הוא רצח אולי יפחיתו לו שנה אבל מעשהו ישאר לדראון עולם.
.
פושע שלא מודה הוא נבל מושלם.
פושע שמודה עדיין נשאר נבל .
לקרווא לו גיבור זה מגוחך ומרושע כאחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 10:45 |
|
| |
יהודים
איני רוצה להתיחס לכל האי דיוקים- יותר נכון הפרשנות האוהדת שלך לאברהם אצל פרעה. אגע רק בנקודה .
אברהם עזב את ארץ כנען בגלל הרעב! למה היה עליו לרדת מצריימה? ארץ של שחורים שטופי זימה שכל אשה יפה הם לוקחים בלי בעיות, התורה בהמשך מתאר את תכונותיהם של המצריים. למה למקום הזה? למה לא לפלשת כמו יצחק?
מה הוא אומר לשרה אמרי נא כי אחותי את למען ייטב לי בגללך- מסביר רש"י= יטב לי- יתנו לי מתנות!!!! איך זה נשמע לך באוזן לא משוחדת?
והוא אכן מקבל מתנות מקבל ומקבל ונהיה גביר גדון וגם לוט התעשר. ממה בדיוק?
אז רימו את פרעה?או לא?
משה מרמה את פרע ואת המצריים- ולא רק בשלשת הימים, משה מלמד גם עם ישראל לרמות.
דבר נא באזני העם וישאילו- כלי כסף וכלי זהב.-- איך אתה קורא לזה ?
לי יש תשובה אבל אשמח לשמוע אותך עונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 11:42 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | "יהודה לעומת זאת אכן יוצא שחור, אך גיבור."
סטנדרט משונה להתפארות.שנובע מחוסר חשיבה.
תעשה את המעשים הכי שחורים אבל תהיה גיבור ותודה שעשית את המעשים הכי שחורים.
ההודאה לא משנה את חומרת המעשים.
לדוגמא אם רוצח יודה בבית המשפט שאכן הוא רצח אולי יפחיתו לו שנה אבל מעשהו ישאר לדראון עולם.
.
פושע שלא מודה הוא נבל מושלם.
פושע שמודה עדיין נשאר נבל .
לקרווא לו גיבור זה מגוחך ומרושע כאחד. |
|
ובמה פשע יהודה? שבא אל קדשה? מה פשע יש בכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 11:46 |
|
| |
להפך אין כאן כל פשע. אלא מעשה אבות סימן לבנים! כפי שנאמר מצווה הבא לידך על תחמיצנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 11:51 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | יהודים
איני רוצה להתיחס לכל האי דיוקים- יותר נכון הפרשנות האוהדת שלך לאברהם אצל פרעה. אגע רק בנקודה .
אברהם עזב את ארץ כנען בגלל הרעב! למה היה עליו לרדת מצריימה? ארץ של שחורים שטופי זימה שכל אשה יפה הם לוקחים בלי בעיות, התורה בהמשך מתאר את תכונותיהם של המצריים. למה למקום הזה? למה לא לפלשת כמו יצחק?
מה הוא אומר לשרה אמרי נא כי אחותי את למען ייטב לי בגללך- מסביר רש"י= יטב לי- יתנו לי מתנות!!!! איך זה נשמע לך באוזן לא משוחדת?
והוא אכן מקבל מתנות מקבל ומקבל ונהיה גביר גדון וגם לוט התעשר. ממה בדיוק?
אז רימו את פרעה?או לא?
משה מרמה את פרע ואת המצריים- ולא רק בשלשת הימים, משה מלמד גם עם ישראל לרמות.
דבר נא באזני העם וישאילו- כלי כסף וכלי זהב.-- איך אתה קורא לזה ?
לי יש תשובה אבל אשמח לשמוע אותך עונה. |
|
אברהם ופרעה
כשאנו באים לדון ברמאות של אברהם עלינו לדון את מעשהו ולא את נסיבות ירידתו למצרים.
אני מאמין שלו היה הדבר אפשרי - הוא היה הולך לגרר ולא למצרים, במצרים הוא פחד ממוות, ובני אדם אינם אוהבים לשהות בצל המוות.
לאחר שנסיבות העניין הובילו אותו למצרים, הוא ירד למעשה להתמודדות מול מלך אכזר המוכן להמית בני אדם עבור קחת בנות זוגם - ומשכך חובה עליו להכחיש את עובדת נישואיהם. בהמשך אצל מלך גרר אנו מוצאים אף כי גם במצבו של "עת לשקר" הוא טרח לבסס זאת על בדל של אמת ("וגם אמנה אחותי בת אבי היא").
משה ושאילת הכלים
שאל את גביהה בן פסיסה, מספר הטלפון שלו: http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l4411_091a.htm.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 12:25 |
|
| |
זו התשובה שלך שאברהם מכר את אשתו למען ייטב לי בעבורך = שיתנו לי מתנות. ואתעשר מזה?
התשובה של בן פסיסה מתאימה לילדים קטנים כמו בן פסיסה- הסיפור הרי מעולם לא התרחש,
אבל ברצינות נניח כמו הסיפור- אם לאדם מגיע כסף מחברו או ממעבידו, מותר לו להוציא את הכסף בדרכי רמייה? האם לרמייה מחנכים עם?
ה' קרע את ים סוף! הכה אותם 10 מכות! ורק את הכסף המגיע כשכר עבודה לא יכל לארגן? רק ברמייה?
כאמור יש תשובה פשוטה - אבל אותך המפרש כפשטות המוכרות- אבקש לפרש.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 14/11/2011 13:22:13
|
|
|
|
|
