|
|
| נשלח ב-15/11/2011 16:37 |
|
| |
מ80, למרות שרצו לצאת ממצרים במהירה מבלי להתעכב על השאלת ממון. לא מדויק
שמות פרק י
ד) וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת יְקֹוָק רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם: (כה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלוֹת וְעָשִׂינוּ לַיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ: (כו) וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת יְקֹוָק עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה:
(לט) וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם:
בא נסכם פרשנותך מקובלת עליך- עלי לא. פרשנותי מקובלת עלי -עליך לא
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 16:55 |
|
| |
מקס,
כתבת פירוש יפה (אכן רד"ק גזר ונצלתם מלשון להציל. וראב"ע מלשון הצלה). רש"י פירש שהמלה וניצלתם בבנין פיעל, ופירש וניצלתם (כפירוש אונקלוס) ותרוקנון. טעם דבריו שבנין פיעל הוא בנין כבד, המדגיש את הפעולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 17:00 |
|
| |
תודה זה לא שלי, נדמה לי המלב"ים אומר זאת וראיתי גם בחז"ל על דרך הזו (לא זוכר כרגע איפה)
וזה נכון לשוני וגם מסברה,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 18:16 |
|
| |
מקס,
חז"ל פירשו בכמה מקומות את הפסוק כפירוש רש"י, ומכל מקום, למרות ששני הפירושים אפשריים מבחינה לשונית, פירושו של רש"י מדויק יותר לשונית.
ירוחם,
הפסוקים שהבאת אינם סותרים את דברי חז"ל בברכות ט (ולואי שנצא בעצמנו), שפסוקים אלה עוסקים בדברי משה לפרעה וברצון המצרים שישראל יצאו במהירה ממצרים, ואינם מלמדים על רצון בני ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 19:05 |
|
| |
כלומר בני ישראל היו צריכים להיות מגורשים- הם לא הלכו בעצמם. הם לא היו מוכנים בכלל ליציאה ממצרים. הדבר לא מעיד על רצונם ? אני מבין זאת אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 19:14 |
|
| |
אני לא כל רוצה לקלקל את החגיגה עם פרוש המילה וינצלו- אבל המילה במשמעותה ניצול אינה מילה מקראית.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 19:44 |
|
| |
יש עוד פעם שהשורש (נ.)צ.ל. מופיע בדיוק באותה משמעות של הורדת תכשיטים מהגוף, יכול להיות שזה קשור לשורש 'להציל' שמשמעו להוציא משהו מתוך משהו
שמות לג ו וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֶדְיָם, מֵהַר חוֹרֵב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 20:16 |
|
| |
ויקימילון:
השורש נ-צ-ל (להציל, לנצל, להתנצל) קשור בלקיחה של משהו ממקומו. בתורה - נאמר על בני ישראל: "וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם" (שמות יב – פסוק לו) - כלומר, לוקחים מהם כלים (ולא במטרה להשיב). בהמשך נכתב "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם" (שמות לג – פסוק ו) - כלומר, הסירו מעצמם את התכשיטים (בבניין התפעל הפעלים לרוב חוזרים אל מבצע הפעולה). אדם שמציל אנשים לוקח אותם מהסכנה שהם נמצאים בה - למשל, המציל בים. ראו למשל: "כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן" (עמוס ג – פסוק יב). הפועל 'נִצַּל' הוא בבניין נפעל, שהוא בניין סביל. כלומר, ניצל הוא מישהו שלקחו אותו מהסכנה. השוו לערבית: שורש نصل, שקשור להיחלצות
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 20:26 |
|
| |
צענע הויכוח הוא אם וינצלו יכולה להיות במשמעות של ניצול כפי שכותבים כמה מהמפרשים.
אין ניצול במקרא. יש הצלה -להוציא דבר מתך... עזבי את הדקדוק- חפשי את משמעות של המילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 21:02 |
|
| |
ירוחם, זו מחלוקת תנאים רבי אלעזר בן-עזריה ורבי עקיבא, אם החפזון היה חפזון מצרים או חפזון ישראל, וראה תורה תמימה לדברים טז, הערה כ.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2012 08:35 |
|
| |
יהיה פעם סוף לדיון הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2012 09:49 |
|
| |
כנראה שאף זה מן הדברים הגדולים שעל האדם להכריע בעצמו, ללא ראיות מוחלטות, בדרך האינטואיציה ... (וע"ע רמב"ן הקד' למלחמות ה')
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2012 10:12 |
|
| |
אם זו הכרעה אישית, אזי לאף אחד אין יכולת לכפות את דעתו על הזולת. אולי בנושא דידן אין נפק"מ (ונראה שיש).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2012 19:11 |
|
| |
בראשית פרק יח (ח) וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵל רש"י בראשית פרק יח - ולחם לא הביא לפי שפירסה שרה נדה, שחזר לה אורח כנשים אותו היום, ונטמאת העיסה
ואיך רש"י מתמודד עם ההמשך? בראשית פרק יח (יא) וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים: רש"י בראשית פרק יח פסוק יא (יא) חדל להיות - פסק ממנה:ארח כנשים - אורח נדות:
בראשית פרק יח (טו) וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ:
ממי בדיוק היא יראה? מה'? ולשקר היא לא יראה? בראשית פרק יח (כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט:
אברהם מוסר את נפשו על סדום,האם אברהם לא ידעה מה קורה בסדום? הרי גר לא רחוק, אחיינו גר שם, לא סיפרו לו?
האם הוא לא ידעה כי אין צדיקים בסדום?
אברהם תמה- הרי לפני שנים מספר אלוקים עזר לי להציל את מלך סדום ואת התושבים והעמיד את סדום על מקומה, סיכנתי את נפשי בשביל סדום, ועכשיו מה? בראשית פרק כב (ב) וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ (ד) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק:
וירא את המקום. הרי ה' לא אמר לו - הרי הוא אמר בפרוש אשר אומר אליך?
רש"י אומר שראה ענן מעל ההר. א. מאיפה רש"י לוקח את זה?
לדעתי רש"י כאן מפחית מדרגתו של אברהם, יש אנשים, כי אנשים מדרגתו של אברהם עם כל כך שעות שיחה עם הקב"ה, הצלם האלוקים שבו משדר אליו בדיוק את מה שה' רוצה.
נדמה לי כי הראב"ע אומר כי ה' ניסה את אברהם- העלה אותו על נס- ודגל.
העולם רגילים לכנות שיכור גדול שיכור כלוט, בצדק. אבל במחילה קדם לו נח שהשתכר קשה מאד למה לא שיכור כנח?
התשובה לדעתי- נח לא לקח איתו יין לתיבה- הוא היה צריך לנטוע כרם ולהכין יין.
לוט ברח כפליט מהר מהר ומה לקח איתו? יין.
 |
|
|
|
|
|