וירא

         א.         י"ח י"ד למועד אשוב אליך תרגם אונקלוס זמנא וכן תירגם בכל מקום שאינו חג שזה תירגם מועדא [וכן לאתת ולמועדים ולימים ושנים תירגם כפשוטו לזמניא ולא למועדיא (ולא כדרש שהביא רש"י שם)] עי' ר"ה יא ותוס' והדרש ששרט לו בכותל הוא ל"ד שאינו אלא בתקופת תמוז...

         ב.         י"ח י שוב אשוב אליך כעת חיה – לא שב אלא ע"י הפקידה וה' פקד את שרה כאשר אמר.

          ג.          י"ח י"ג למה זה צחקה שרה אף אברהם צחק למעלה ולמה ננזפה שרה ? (אונקלוס ניסה ל"תרץ" שלא תירגמם בשווה). אולי כבר ידעה שהובטח לאברהם לפני 14 שנה.

         ד.         י"ח כ"ב ואברהם עודנו עומד לפני ה' "תיקון סופרים הוא זה וה' עודנו עומד לפני אברהם היה כתוב אלא שכינה הכתוב" 1 הלשון היה כתוב מוכח שהוא תיקון בשלב כל שהו אחרי שנכתבה התורה 2 משמע מרשימת ה"כינה הכתוב" שאין זזה קבלה אלא סברא שהלשון קשה ויש כאן סיבה למה נשתנה. 3 מה הקושי הלשוני בפסוק זה ? (ועיין רש"י).

         ה.         י"ח כ"א הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה בספר __ קרא "עשו" בחטף פתח העיין וכלה בפתח הכף ובצירה הלמד ופירש מלשון ציווי ואמר ה' למלאכים עשו כלה! (וזה פלא שמצווה את המלאכים על תנאי...).

          ו.          י"ח כ"ג ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע אולי – לא ידע אם יש צדיקים ולמה חושד בסתם ש"השופט כל הארץ לא יעשה משפט" ? ולמה התפלל כל כך אברהם על סדום מפני לוט ועוד לפי שהוא גרם להם שהשיב להם את הרכוש אחר שנהרסה סדום בידי מלכי בבל.

          ז.          י"ט ג טרם ישכבו...  השוואת מעשה סדום למעשה פילגש בגבעה, למרות השינויים ששם נתרצו בפילגש וכאן לא נתרצו בבנותיו ועוד,  היא דווקא ולכן נכתב אותה לשון במעשה פילגש בגבעה כדי להזכיר לקורא את עניין סדום אבל לא על זה חרבה סדום שהמלאכים באו להפכה לפני אותו מעשה.

         ח.         י"ט כ"ג וה' המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת ה' מן השמים ויהפך את הערים ההופך הוא ה' לא המלאך שנהפה על ידי שהמטיר... והפיכה כמו ונהפכו נחליה לזפת השמש יהפך לחשך ועוד כלומר ששנתנה אדמתה להיות ארץ מלחה וגפריתית כמו שפירש הכתוב בעמוס הפכתי בכם כמהפכת אלקים את סדם ואת עמרה (כמו שכתוב בקללות של פרשת ניצבים) ולא נהפכה ארץ ישראל שוליה על פניה. וכן בגמ' בפסחים אמר רבי חנינא (אולי צ"ל רבב"ח עייו שם לעיל ועוד שהוא תמיד ראה...) לדידי חזי לי ההוא אתרא (מקום בריחת לוט מסדום עד צוער) והווה ארבעת מיל ואילו נשתנו פני האדמה אין מה לראות. (וראה ברש"י על "הוא ים המלח").

         ט.         כי לא אוכל לעשות דבר עד בואך שמה השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה וה' המטיר על סדום.. כלומר שברגע שיצא השמש בא לוט לצוער ואז נהפכה סדום עם יציאת השמש

          י.          י"ט כ"ז וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני  ה' וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט – למה נכתב כל זה כדי לומר שה' זכר את אברהם ולכן הציל את לוט לפי שבאותו רגע התפלל אברהם שזה היה בשעת יציאת השמש כנ"ל ואברהם תיקן תפילת שחרית (כוותיקין) ואז ראה את קיטור הארץ אבל את האש אי אפשר לראות מחברון הרחוקה.

        יא.        כ' ו' על כן לא נתתיך לנגוע אליה – 1 לא כדי לשמור על שרה אלא כדי שלא להכשיל את אבימלך בשוגג 2 מצאנו להיפך מזה שה' הקשה את לב פרעה ועוד (עיין רמב"ם) וכאן שמנעו מחטא.!!

        יב.        כ' י"ג ויהי כאשר התעו אלקים המטעים ואונקלוס פירשו כל אחד בעניין אחר בדרשות רחוקות מפני שבכל מקום לשון תעות היא שלילית, אבל הוא מובן לפי שכשהוציאו הקב"ה מבית אביו לא ידע לאיפוה אלא אל הארץ אשר אראך (למרות שהלך לארץ כנען היכן שהתחילו הוא ותרח ללכת) ועל זה מתאים לשון תעות (כמו ותלך ותתע במדבר באר שבע).

         יג.         כ"א ל"א על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם – על שם השבועה ולא על שם "שבע כבשות" וכן ביצחק ששם לא היה אלא שבועה ולא סיבה אחרת.

        יד.        כ"ב ד' ביום השלישי שמע מינה שהיה (כפשוטו של מקרא) בבאר שבע אבל מחברון הדרך קצרה.

        טו.        כ"ב ד' וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק ראה את הרי ארץ המוריה (אבל המקום המדויק באיזה הר לא ידע עד ש_).

        טז.       כ"ב י"ג וירא והנה איל אחר תיבת אחר קשה ואונקלוס פירש בתר דנא ואם כן הלשון מסורס (ובתרגום אונקלוס שלנו יש "בתר" פעמיים גם תירגם כנ"ל וגם כצורתו) אבל בתרגום ירושלמי "והא דכרא חדא" היה הנוסח לפניו והנה איל אחד (ויש נוסחאות כאלו) ושרי לזה כנראה נשאר בתרגום אונקלוס על וילכו שניהם יחדיו (בפעם הראשונה) תירגם "ואזזלו תרויהון בתרא" ותוקן כחדא. (ואולי הוא סתם טעות שהאותיות דומות).